אושר הסדר אכיפה מנהלי עם חברת ברק לשם פיננסים ובעלי השליטה

ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך, בראשות השופטת (בדימ') ד"ר בלהה כהנא, וחברי המותב עו"ד טל אבן זהב ועו"ד לינה רסקין ריבקין, אישרה ביום 21.4.2024 הסדר אכיפה מנהלי בין רשות ניירות ערך לבין חברת ברק לשם פיננסים ובעלי השליטה יוסי ברק וקובי גרדי.  

חברת ברק לשם פיננסים היא חברה פרטית אשר נוסדה על ידי ברק וגרדי, המשמשים בה כנושאי משרה ועוסקת בתחומי ההשקעות, הביטוח, הפיננסים, הנדל"ן והמשכנתאות, והיא חלק מקבוצת "ברק פיננסים". ברק וגרדי מחזיקים בקבוצה בחלקים שווים (50%). החל משנת 2019 החלה החברה להציע ניירות ערך ולגייס כספים מהציבור, כשהיא כוללת בפרסומיה השונים מידע החורג ממגדר חריג הפרסום הכללי שבסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך. בפרסומים אלה נמסרו לציבור נתוני תשואות שנאסרו במפורש בחוק. כמו כן ביצעו החברה ובעלי השליטה מכירה למעל 35 משקיעים, ללא תשקיף, האסורה לפי סעיף 15א(א)(1) לחוק.

במסגרת ההסדר הודו החברה, ברק וגרדי, בביצוע שש הפרות מנהליות של הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף. ההפרות התרחשו בין השנים 2019-2023.  

החברה ובעלי השליטה הודו במסגרת ההסדר בכל העובדות ובביצוע ההפרות המיוחסות להם.

בגין אלו הוטל על החברה עיצום כספי בסך של 300,000 ₪, עיצום על תנאי בסך 450,000 ₪, וכן נדרשה החברה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה.

על יוסי ברק וקובי גרדי - על כל אחד מהם הוטל עיצום כספי בסף 100,000 ₪ ועיצום כספי על תנאי בסך זהה.

סה"כ הוטל על החברה ובעלי השליטה עיצום כספי כולל בסך של חצי מיליון ₪.

הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, ההסדר נערך על ידי עו"ד עופרה רובינפלד-הוך ממחלקת אכיפה מנהלית ברשות, אשר ייצגה את הרשות בהליך זה. 

תמצית עובדות ההפרות

על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, בין השנים 2019 – 2023 הציעה החברה ניירות ערך לציבור, תוך אי עמידה בתנאי הפטור הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) ו- 15א(א)(4).

בשנת 2019 החלה החברה לגייס כספים מהציבור, תחילה תוך פניה רק למי שנמנה כלקוח הקבוצה, ומשנת 2000 ואילך גם לציבור הרחב שאינו נמנה על לקוחות הקבוצה. גיוס הכספים מהציבור נועד לצורך הרחבת פעילות הקבוצה ולמימון רכישת תיקי ביטוח מסוכני ביטוח ומיזוגם לתוך פעילות הקבוצה, וכן לצורך גיוס כספים לחברת בת, קרן השקעות בשם "נדלהון", העוסקת בביצוע השקעות בפרויקטים של פינוי ובינוי. במסגרת שיווק ההשקעות וגיוס הכספים מהציבור נעזרה החברה, בין היתר, בחברת ייעוץ חיצונית כדי שתקדם את פעילות השיווק והמכירה של ההשקעות הכספיות, וכן העסיקה משווקים שכירים שעסקו בפעילות השיווק וגיוס המשקיעים. 

החברה ובעלי השליטה הודו, כאמור, במסגרת ההסדר, בביצוע שש הפרות של סעיף 15 לחוק ניירות ערך, בכך שפרסומים שונים של החברה במדיה החברתית, כללו נתונים שאינם כלליים, בהם ציינו תשואות עתידיות להשקעה. פרסומים אלה הופיעו באתר האינטרנט של החברה, בפייסבוק של גרדי, בפרסומים בעיתונות ובמצגות וחוברות מידע של החברה, בכך ביצעו הפרות של הצעה לציבור ללא תשקיף. בשנת 2020 ביצעו החברה ובעלי השליטה גם הפרה של מכירה למעל 35 משקיעים ללא תשקיף בניגוד להוראות החוק. 

 

הרכב ועדת האכיפה המנהלית אישר את ההסדר, וחזר על כך כי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, נועד להסדיר את פעילותם של מיזמים שאינם מפוקחים, המבקשים לגייס הון מהציבור, כשהמטרה היא לסמן עבורם את גבולותיה של חובת הגילוי בנסיבות אלה.

מותב הועדה קבע כי עקרון הגילוי הנאות, העומד מאחורי החובה לפרסם תשקיף כתנאי להצעת ניירות ערך לציבור, הופר על ידי החברה ובעלי השליטה בה, אשר עצמו עיני הם מהוראות החוק ומנעו מהציבור גילוי באמצעות תשקיף שהתחייב בכל הצעה של ניירות ערך על ידם. מותב הועדה קבע כי החומרה הגלומה בהתנהגות המפרים נובעת מכך שההפרות נפרשו באופן נרחב על פני תקופה ארוכה בין השנים 2019-2023 ובאופן שיטתי. חומרה נוספת עולה גם ממגוון הדרכים בהם פנו המפרים לציבור לשם הצעת ניירות ערך תוך שימוש גם בייעוץ חיצוני.   

לקולא לקח המותב בחשבון את העובדה כי המפרים הודו במיוחס להם באופן מלא ונטלו אחריות על ההפרות שבוצעו על ידם. כן נלקחה בחשבון העובדה כי המפרים צרפו להסדר שתי הפרות נוספות שלא נכללו מלכתחילה בבירור המנהלי וזאת על מנת לשים מאחוריהם את כלל ההפרות התלויות ועומדות כנגדם מאחוריהם. המותב לקח בחשבון גם את עריכת ההסדר בשלבים מוקדמים עוד טרם הגשת כתב הטענות כנגדם, המהווה שיקול מקל על פי מדיניות הרשות.

עם זאת, מותב הועדה סבר כי הענישה שהוטלה על המפרים נמצאת ברף הנמוך של הענישה נוכח חומרת האירועים ומשכם, אך לאור העובדה כי במסגרת ההסדר הוטלו סנקציות גם על נושאי המשרה באופן אישי אושר ההסדר על ידי המותב המנהלי.