יגאל דרור >> חלק מהצעות החוק הכלולות בחוק ההסדרים מהוות הכבדה של נטל המס על המגזר העסקי, תוך התערבות גסה בהתנהלות העסקית ובשיקולים העסקיים של חברות במשק

רו"ח יגאל דור: "חלק מהצעות החוק הכלולות בחוק ההסדרים מהוות הכבדה של נטל המס על המגזר העסקי, תוך התערבות גסה בהתנהלות העסקית ובשיקולים העסקיים של חברות במשק"

"אנו חיים בעולם של מגבלות. התקציב הביטחוני של מדינת ישראל מאד גבוה לאור המצב הגיאו-פוליטי והוצאות הריבית מאד גבוהות. החוכמה האמתית היא למצוא פתרונות. אנחנו רוצים לצמוח ולהגדיל את הפריון, כמו כן, אנו רוצים לטפל בשווקים התחרותיים, להגביר את התחרות במשק המקומי והבינלאומי ובנוסף, אנו רוצים ליצור מדיניות חברתית שיוצרת שוויון הזדמנויות. בתקציב הדו שנתי, אנחנו רוצים ליצור "צמיחה מכלילה" כך שפירותיה יחלחלו לכולם", כך אמר היום, אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר בכנס "תום שנה – מסים, חשבונאות ומעבר" של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, שהתקיים במלון הילטון בת"א. לוי הוסיף וסיפר על חלק מהיוזמות המקודמות במסגרת התקציב ואמר על רקע כניסתה לתוקף של תוכנית "חיסכון לכל ילד" "היה לנו במשרד האוצר חשוב מאד שהעלאת קצבאות הילדים, שנכפתה עלינו במסגרת ההסכם הקואליציוני, לא תיתן תמריץ שלילי לצאת לשוק העבודה. בעצם לקחנו את האילוץ שנכפה עלינו והצלחנו לשכנע את הממשלה ולהפוך אותו לדבר חיובי. הקצבה השוטפת כמעט לא עלתה וכן, לילדים במדינת ישראל יש תכנית חיסכון".

אמיר לוי התייחס לתחרות ויוקר המחייה. לגבי מיסוי דירה שלישית אמר כי "לא מדובר בצעד שעומד בפני עצמו. אנו עושים המון צעדים ריאליים לטפל במשבר הדיור. בראש ובראשונה אנו פועלים על מנת להגדיל את ההיצע, כך לדוגמא קיצור תהליכי תכנון. בצד הביקושים, העלנו את מס הרכישה וביטלנו את הפטור ממס שבח. דבר שלישי שעליו אנחנו עובדים הוא הגדלת שוק השכירות לטווח ארוך. כשאנו רוצים לעודד ולאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירות, הם לא צריכים להתמודד מול אנשים שיש להם דירות מרובות כי הם לא יצליחו להתמודד עם עלייה של כ- 8% בשנה. ההתנגדות לצעד זה היא מאד גדולה אך מרבית הציבור שאותו אנו אמורים לייצג ירוויח מזה. הטיעונים השונים שאנו שומעים לדוגמא מהקבלנים כגון עליית מחירי השכירות והפסקת תהליכי בנייה, יתגלו כמשהו חולף".

אמיר לוי הוסיף ואמר בקשר לתחרות כי הוא מטפל די הרבה שנים בתחום התקשורת. המשרד מתמודד עם הרבה נושאים והמון קבוצות לחץ אך השחקנים הכי חזקים אלו השחקנים בחברות התקשורת. "כשאנו מנתחים את שוק התקשורת אנו מבינים עלינו לפתוח אותו לתחרות. הצרכן צריך להיות בעל חופש בחירה ולשלם מחיר שהוא לא מונופוליסטי. שני ההישגים בינתיים הם בתחום תשתית האינטרנט שנפתחה לשחקנים חדשים שרוצים להיכנס לתחום והרפורמה השנייה היא הרפורמה בספורט. כשסלקום פרטנר וחברות אחרות רוצות להיכנס לטלוויזיה הרב ערוצית ורוצות להתמודד מול יס (בזק) והוט יש חסמי מעבר. קודם כל זה יקר ודבר שני זה נמכר בבלעדיות. אם אני כחובב ספורט רוצה לעבור מאחת החברות הקיימות בשוק אני לא אעבור לחברה שאין בה את השידורים הללו. בחוק ההסדרים אחד השינויים הוא בנושא הזה. אני מקווה שהרפורמה הזאת תעבור השבוע בכנסת".

רו"ח יגאל דור שותף מנהל וראש חטיבת הביקורת של Deloitte אמר כי "בחודשים האחרונים היינו עדים למתקפת תיקוני חקיקה במסגרת הצעת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים נועד להעברת רפורמות הכרחיות שיש להן זיקה הדוקה לתקציב המדינה ולצמיחתה הכלכלית, ועם זאת, ראינו גם השנה כי הצעת החוק כללה נושאים אחרים אשר ראוי היה כי יועברו בתהליך חקיקה יסודי וממצה. חלק מהצעות החוק מהוות הכבדה של נטל המס על המגזר העסקי, תוך התערבות גסה בהתנהלות העסקית ובשיקולים העסקיים של חברות במשק. הייתי מצפה שכן יכללו בהצעת החוק נושאים הקשורים להסרת החסמים שבפרק שינויי מבנה, מיזוגים ופיצולים שבפקודת המס, דבר שהיה יכול לתרום להאצת הצמיחה הכלכלית במשק". 

בקשר לסמכות המוקנית לפקידי השומה מכח הצעות החוק החדשות דור אמר כי "הייתי בעשרות, אם לא במאות דיוני שומות בחיי ונוכחתי שפקידי השומה הם מומחי מס מהמעלה הראשונה, אבל אני לא בטוח שהם יודעים מה הכי נכון לפיתוח העסקי של חברה כזו או אחרת. היעלה על הדעת לאפשר לפקיד השומה שיקול דעת וסמכות רחבה מבלי לקבוע לו בחקיקה ראשית קריטריונים ברורים ומוחלטים? אסור לנו שבשם המלחמה בתכנוני מס, ייגבה מס בלתי מוצדק או יושת מס על רווחים "מדומים". אני בעד מניעת תכנוני מס שמטרתם ניסיון להפחתת מס בלתי צודקת אך יש למצוא את האיזון הנכון ביניהם". 

דור התייחס גם ליוזמת החקיקה המבורכת שמטרתה לעודד משקיעים זרים להשקיע בתעשייה ובטכנולוגיה הישראלית, כמו גם לעודד יזמים ישראלים להקים פעילותם בישראל. ואמר כי בעצם קידום חקיקה זו, מיישרת ישראל קו עם מדינות אחרות ב-OECD, אשר גם הן הובילו מהלכים לעידוד רישום הקניין הרוחני במדינותיהן. 

לדבריו של אמיר לוי "בתקציב הנוכחי, יש תקציב של 54 מיליארד שקל המיועד לתחבורה הציבורית וכולל בעיקר השקעות ברכבות מטרופוליניות. יש כאן שינוי. אם עד היום מרבית התקציב הלך על כבישים זוהי פעם ראשונה שמירב התקציב הולך לתחבורה ציבורית. החלטנו לא לעשות את זה בשיטה של פרויקט קבלני כי זה לוקח הרבה זמן ועולה הרבה יותר. אני מאד מקווה שהתוכנית של התחבורה הציבורית תהיה סמל לשילוב ושיתוף פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי, אני חושב שזה דבר שקצת חסר בשנים האחרונות. השיח צריך להיות בריא. חברות עסקיות צריכות להוביל את הצמיחה במשק להוביל פעילות כלכלית, הן לא אויבות הציבור וככה צריך לראות אותן".

"ניתן לראות שישראל צמחה יפה בשנים האחרונות הרבה מזה בזכות העלייה מברית המועצות. ככל שנשכיל לשלב אוכלוסיות נוספות כגון האוכלוסייה החרדית, הערבית וכו' בשוק העבודה נראה צמיחה נוספת. פני החברה הישראלית והשינוי שחל בה ועוד יחול מהווה הזדמנות ולא בעיה. בעוד 35 שנה נגיע ל- 50% אוכלוסייה חרדית ואוכלוסייה ערבית. מסיבה זו ביצענו לא מעט צעדים בתקציב הזה לצמצום הפערים. התוכנית לשילוב ערביי ישראל נבעה מתוך הרצון לטיפול בנושאים רבים שמטרתם העיקרית לאפשר שילוב של ערביי ישראל בכלכלה, בחברה זה מתחיל מההתחלה ולשם כך נקבעו יעדים".

אורן פרנקל, סמנכ"ל הכספים באלוני חץ נכסים והשקעות התייחס למתווה הגז ואמר כי מדובר בשטות אחת גדולה. לדבריו "במערכת הבנקאית, מרבית הבנקים נסחרים רוב הזמן בין 50%-70% מההון העצמי נמצאים על המדף ואף אחד לא רוכש אותם. חברות תקשורת חלקן על המדף, אף אחד לא קונה אותן, כך גם חברות תשתיות נוספות וחברות ביטוח נסחרות שלפחות שתיים מהן על המדף. ניהול כסף ארוך טווח נשחק. המשותף לכולם הוא שבכל תחום שבו הממשלה שולטת ביד חזקה ובזרוע נטויה, אף אחד לא רוצה להשקיע, לא משקיעים ישראליים ולא משקיעים פרטיים.  אני לא מאמין ביציבות הממשלתית. במצב שבו 120 חברי כנסת שמתעסקים כל היום בישוב על גבעה ולא מתעסקים בנושאים אמיתיים, לא תהיה פה יציבות גם אם הם מאד מוכשרים ויש להם כוונות טובות".