כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה >> על רקע הבירוקרטיה האינסופית, לא ברור כמה עוד רואי חשבון ועורכי דין יועילו למשק, לעומת עובדים שהוכשרו במכון הטכנולוגי

הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה  הוצגו נתוני סקר מיוחד שנערך לקראת הכנס בקרב 200 חברות הגדולות במשק הישראלי. 

לפי הסקר, 84 אחוזים מראשי החברות הגדולות והבינוניות במשק חושבים שהממשלה לא נערכת כראוי לאתגרי שוק העבודה העתידיים, ביחס להכשרות מקצועיות של מבוגרים. מגמות דומות נמצאו גם ביחס להכשרות הדור הצעיר ו-70 אחוזים מהנשאלים אינם שבעי רצון מפעילות הממשלה בכל הנוגע לטיוב הרגולציה והפחתת הנטל הבירוקרטי. שיעורים דומים נמצאו גם ביחס להיעדר פעילות מספקת להגברת כושר התחרות של המשק. 

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר אמר כי "לאופן היערכות המשק לשינוי העמוק הצפוי בשוק העבודה העתידי יש השלכות דרמטיות. ללא היערכות ראויה, עלולים השינויים הצפויים בסביבת העבודה לערער את היציבות של משטרים ודמוקרטיות ברחבי העולם. מודל התעסוקה המוכר לנו היום צפוי להתערער ועלול להוביל לעלייה חדה בשיעורי האבטלה ברחבי העולם”.

לדברי פלסנר "קיים קשר הדוק בין תפקודו וחוזקו של שוק העבודה לבין הלגיטימיות והאמון במוסדות הדמוקרטיים הלאומיים. כאשר המוסדות הללו נתפסים ככאלה שאינם מתפקדים ואינם 'מספקים את הסחורה'. הדרך להיעדר אמון של האזרחים במוסדות המדינה קצרה. חוסר אמון כזה הוא כר פורה לפריחת יוזמות פופוליסטיות; להחלשת מוסדות הדמוקרטיה; ולפגיעה בערכים הדמוקרטיים,

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, סקר את יעדי משרד האוצר לשנים 2017-2018, ואמר כי "בנושא הגדלת הצמיחה והפריון אנחנו מטפלים בקידום שיתופי פעולה עם הפלסטינאים, בודקים אזור תעשיה משותף והיתרים לעובדים פלסטינאים. אנחנו מטפלים גם בפערים של המגזר הפרטי מול המגזר הציבורי ושיפור הגמישות הניהולית בו. אין מדידה של משימות ויעדים במגזר הציבורי, ואני חושב שזה מאד בעייתי. אין יכולת להזזה של אנשים ולשאיפה למצוינות. יעד נוסף הוא כל הנושא של הכשרה טכנולוגית בישראל, אשר לוקה בחסר. המכללות הטכנולוגיות מתוקצבות כחמישית לעומת תקציב המל"ג. זה לא מתאים לצרכי התעשייה והמשק ויש מחסור אדיר בעובדי טכנולוגיה ברמה הבסיסית ביותר. ההכשרות שאנחנו עושים היום לא מספיק טובות ואנחנו מנסים להוביל רפורמה אדירה בנושא. זה גם לא מתאים לצרכים הדמוגרפיים של ישראל, למשל בכל הקשור לשילוב המגזר החרדי בשוק העבודה - הרבה יותר חכם להכשיר את החרדי בקורס טכנולוגי של שנתיים שלאחריו הכשרה בתוך מקום העבודה מבלי להישען על קצבאות, מאשר להתחיל ללמד אותו בגיל 18 לימודי ליבה מאפס. 

יעד נוסף הוא הפחתת רגולציה לעידוד הסקטור הפרטי – עסקים במדינת ישראל נמצאים במאבק, מפתיחת העסק והיתרים הנדרשים, ועד לקיום השוטף של העסק בגלל סבך הבירוקרטיה והרגולציה האינסופי שיצרנו כאן. על רקע זה, כיום כבר לא ברור כמה עוד רואי חשבון או עורכי דין מוסיפים לפריון המשק, לעומת עובד שהוכשר במכון הטכנולוגי". 

רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי ציינה כי "כולנו יודעים שטכנולוגיה משנה סדרי עולם, אבל דווקא בבנקאות, הדברים לא כל כך שונים ממה שהיה פעם. הצרכן שלנו הוא צרכן אחר, מצפה לחוויה אחרת, ולשירות הרבה יותר אישי זול מהיר ונגיש, הפלטפורמה שנדרשת כדי לתת שירות היא אחרת וכבר לא צריך נוכחות פיזית בכל מקום כדי לתת שירות, וגם הרגולציה משתנה, הרבה יותר מתקדמת, נותנת מקום גדול ליציבות אך מתייחסת להגברת תחרות ולצרכי הלקוח, ואינה דומה לרגולציה של פעם אשר קידשה רק את היציבות. עלינו לנהל מעבר בין-דורי, בין דור ההורים שרוצה לראות את הבנקאי בסניף לבין דור הילדים שלא רוצה לראות סניף כלל. גם במדינות שבהן לאנשים יש חשבון בנק תהיה מהפכה, כי המודל יהיה מבוסס על טכנולוגיה ולא על בנקאי מול לקוח, והיא תהיה גם הרבה יותר פרסונלית מהיום, כיוון שהכלים הטכנולוגיים יכירו את הלקוח ויוכלו לתת לו בנקאות הרבה יותר מדויקת." 

יוג'ין קנדל, יו"ר הכנס ומנכ"ל Start-Up Nation Central הוסיף כי "התיזה של הכנס – שתי כלכלות, חברה אחת – מתאימה מאד לישראל. שתי הכלכלות – כלכלת ההייטק והתעשייה המסורתית - שונות לגמרי. על כלכלה אחת אנחנו חייבים להתחרות בעולם והיא יכולה להיעלם מפה בקלות כי יש הרבה כוחות שמושכים אותה מחוץ לישראל, ואילו הכלכלה השניה היא הרבה יותר מקומית. שתי הכלכלות הן בעלות צרכי רגולציה, מימון, וכח אדם שונים לחלוטין. מטרת הכנס היא להביא לתחושה של דחיפות במציאת הפתרונות, והקשה ביותר – ליצור שתי כלכלות צומחות עם חברה אחת, שיש לה אמון בכך ששני החלקים הם שלם אחד."