לידר >> האצה בקצב עליית מחירי השכירות מעלה את ציפיות האינפלציה

המשק צמח ב- 4.1% ברבעון ג' בהשפעת הצריכה הפרטית (גידול של 7.8%) ויצוא שירותים ללא חברות הזנק (5.9%).

בניגוד לדעה הרווחת, מכירות של חברות הזנק כמעט ולא השפיעו על הצמיחה.

האינפלציה באוקטובר הפתיעה כלפי מעלה בעיקר עקב האצה במחירי השכירות.

אינפלציית הליבה (לפי הערכתנו) עלתה ב- 0.4% ב- 12 החודשים האחרונים.

ללא הייסוף החד בשקל, כנראה שהאינפלציה הייתה מגיעה ל- 1.1% y/y.

אנו צופים אינפלציה של 0.7% שנה קדימה ועלייה של 2.3% בסעיף הדיור.

מדד מנהלי הרכש ירד ב- 4 נקודות באוק' ל- 53.2, אך עדיין משקף התרחבות.

ארה"ב: אינפלציית הליבה (CPI) עלתה ב- 1.8% y/y באוק' מ- 1.7% בספט'.

המסחר הקמעונאי עלה ב- 0.2% באוקטובר לאחר גידול של 1.9% בספט'.

הייצור התעשייתי עלה ב- 1.3% באוקטובר לאחר גידול של 0.4% בספט'.

באירופה: אינפלציית הליבה התמתנה ל- 0.9% y/y באוק' מ- 1.1% לפני חודש.

גוש היורו צמח ב- 0.6% ברבעון ג' (q/q), גרמניה ב- 0.8% וצרפת ב- 0.5%.

ביפן: הצמיחה ברבעון ג' עלתה ב-  1.4%בחישוב שנתי, קצת מעל הציפיות.

בסין: באוקטובר הייצור התעשייתי התמתן ל- 6.7% y/y (מ- 8.1% בספט').

השתטחות העקום בארה"ב נמשכת על רקע נתונים חיוביים (אשר פגעו בקצרים).

אי וודאות סביב עתידה של הרפורמה במסים, ואולי מעט flight to safety משוק המניות תמכו באפיקים הארוכים.

אנו סבורים שהתשואות בארה"ב ימשיכו לנוע סביב 2.2%-2.4% עד סוף השנה.

ה- spread השלילי באג"ח ישראל מול ארה"ב צפוי להתרחב מעט לכיוון 0.7%. 

מסתמנת האצה בצריכה הפרטית (7.8%), על כל מרכיביו.  הצריכה השוטפת עלתה ב- 4.6% לנפש, האצה מ- 1.4% ברבעון ב'.  הצריכה של מוצרי בני קיימא לנפש עלתה ב- 12.7%, בפרט צריכת מכוניות חדשות (גידול של 41.6%!, בחישוב שנתי).

הגידול במיסים על יבוא מכוניות תרם 0.2% לצמיחה ברבעון ג'.

מסתמנת התמתנות בפעילות בענף הבניה למגורים, מגידול של 2.9% ברבעון א', 0.9% ברבעון ב' וירידה של 1.4% ברבעון ג'. כזכור, נתוני התוצר מודדים את רמת הפעילות בפועל בענף הבנייה (לא התחלות ולא גמר בניה).  ללא האצה בפעילות, קשה לצפות לגידול בהיצע של דירות חדשות.

הבנייה האחרת (משרדים, תשתיות וכו') מתרחבת: 17.2% ברבעון ב' ו- 8.3% ברבעון ג'.

מסתמן גידול מהיר בהשקעות במכונות וציוד (29.9%), אינדיקטור חיובי לפעילות העתידית. יתכן שמדובר בהשקעות בהקמת לוויתן (עדיין לא ברור).

היצוא התעשייתי ירד ב- 6.0% ברבעון ג', לאחר גידול של 0.6% ברבעון ב' ו- 0.2% ברבעון א'. בהחלט מדובר בנתונים מאכזבים לאור השיפור בסחר העולמי, זאת כנראה בהשפעת השקל החזק, ואולי השפעת ההתכווצות בפעילות בענף הפארמה.

יצוא השירותים (ללא מכירת חברות הזנק) עלה ב- 5.9% ברבעון ג' לאחר גידול בקצב של 10.3% במחצית הראשונה של השנה. בהחלט מדובר בקטר חשוב לצמיחה (במשקל של 13% מהתוצר).

מה לגבי מכירות של חברות הזנק? בניגוד לדעה הרווחת, סעיף זה כמעט ולא משפיע על התוצר. נכון שזינוק במכירת חברות הזנק תרם לגידול המהיר בסך היצוא (18.5% ברבעון ג'), אך לפי שיטת המדידה של הלמ"ס, מכירת חברות הזנק מקטינה את מלאי ההון (בסעיף: מלאי "מוצרי קנין רוחני"). סעיף זה ירד ב- 3 מיליארד ₪ ברבעון ג' (במחירים שוטפים), לעומת גידול של 4.9 מיליארד ₪ במכירת חברות הזנק.  לצורך המחשה, הלמ"ס פירסמה: התוצר של הסקטור עסקי עלה ב- 4.2% ברבעון ג', אך עלה ב- 4.0% ללא מכירת חברות הזנק. 

האינפלציה ללא סעיפי האנרגיה הייתה יציבה (0.0%) ב- 12 החודשים האחרונים.

האינפלציה ללא סעיפי האנרגיה ופירות וירקות נותרה יציבה (0.0%). 

מה לגבי ההוזלות היזומות של הממשלה? לפי ניתוח של בנק ישראל, מכלול של הוזלות (כולל מחירי המוניות, חשמל, מים, צהרונים, וטלפונים ניידים) הורידו 0.4% מאינפלציית הליבה. כלומר, סביבת האינפלציה עומדת על 0.4% (המדד ללא סעיפי אנרגיה, פירות וירקות, והוזלות יזומות על ידי הממשלה). 

בתקופה זו השקל יוסף ב- 6.7% (מול הסל) ותרם כ- 0.7%- לאינפלציה (תמסורת של 0.1). ללא הייסוף החד, אינפלציית הליבה הייתה מגיעה ל- 1.1% y/y (בהשוואה לארה"ב שם אינפלצית הליבה 1.3% ואירופה עם 0.9%).

המשך ירידה עונתית במחירי נסיעות לחו"ל (מחירי החורף).

ירידה עונתית במחירי הפירות והירקות.

עלייה עונתית במחירי ההלבשה בשיעור של 2.5%.

הוזלה במחירי הבראה ונופש (3.0%-).

יציבות במחירי הדיור.

תחזית מחירי הדיור שנה קדימה עלתה ל- 2.3%-2.4% (מ- 2.0% בתחזית הקודמת), זאת לאור מגמת ההאצה בחודשים האחרונים.

"השפעת כחלון" הנחנו השפעה ממתנת אינפלציה של 0.1% בגין ירידה צפויה במיסי יבוא בתחילת שנת 2018.

יציבות בשע"ח שנה קדימה  אנחנו פחות מאמינים בייסוף בשקל. מדוע?

צמצום בעודף בחשבון השוטף.

הרחבה ניכרת בפערי הריביות מול ארה"ב, בעיקר במחצית השנייה של 2018 לאחר עוד 2-3 העלאות ריבית הפד מול אי שינוי בישראל. 

מנגד, מסתמנת האצה בהשקעות הריאליות בישראל. 

מספר התחלות הבניה עלה ב- 13.7% בחודש אוקטובר ומספר אישורי הבנייה עלה ב- 5.7%, גבוה בהרבה לעומת הציפיות המוקדמות.

המכירות במסחר הקמעונאי עלו ב- 0.2% באוקטובר לאחר 1.9% בספטמבר (עודכן מ- 1.6%).

סקר empire state (מדד מנהלי הרכש באזור ניו יורק) ממשיך להצביע על התרחבות בנובמבר (עם מאזן נטו של 19.4 נקודות לאחר 30.2 באוקטובר.  רכיב ההזמנות עלה ב- 2.7 נקודות ל- 20.7.

מצב דומה משתקף בסקר של אזור פילדלפיה (22.7 נקודות בנובמבר לאחר 27.9 באוקטובר).

הייצור התעשייתי עלה ב- 1.3% באוקטובר לאחר גידול של 0.4% בספטמבר (תוקן מ- 0.1%).  מדד ניצולת ההון עלה ל- 77.0% מ- 76.4%. עלייה בניצולת ההון תומכת בלחצי אינפלציה.

 

לפי סקר של הפד באטלנטה, בנובמבר הסקטור העסקי צופה אינפלציה של 2.0% שנה קדימה, לעומת 1.8% לפני חודש. 

מסתמנת האצה קלה באינפלציית הליבה ל- 1.8% y/y באוקטובר מ- 1.7% בספטמבר. מחירי הדיור עלו ב- 0.3% באוקטובר וב- 3.2% ב- 12 החודשים האחרונים.

עלייה באינפלציה ברמת היצרן תומכת בעליית אינפלציה לצרכן. מדד מחירי היצרן PPI עלה ב- 0.4% באוקטובר ו- 2.8% y/y (האצה מ- 2.6% לפני חודש).  ללא מזון ואנרגיה, ה- PPI עלה ב- 2.4% y/y באוקטובר (מ- 2.2% בספטמבר).