אלמוג עזר וכתב פאנדר
01/03/2009
המציאות בשוק ההשקעות מצביעה על מספר תמורות במעבר הון מבין מספרם הרב של אפיקי ההשקעה במשק. ישנם כמה מדדים המאוששים את הרעיון (והתחושה); כי אין זה מאוחר מדי לתור אחר אפיקים סולידיים.
ירידתו של מדד המחירים לצרכן- בחצי האחוז לחודש ינואר, והתמדתו העיקשת של נגיד בנק ישראל בהורדת ריבית לרמתה האפסית; שניהם כאבן בוחן המעידים על רגישות המשק והצורך בהגנה על מירב החיסכון. בנוסף, כמעט ואין צורך באזכור התנודתיות הגבוהה אשר שולטת בשוק המניות, מאז בראשית 2008. רחש התנודות; אינו מתאים ואינו יאה למשקיע הסולידי שמכורח שמו סולד מסיכונים לא מחויבי המציאות.
שני האפיקים הבולטים ביותר לאחרונה בשוק ההון הם; אפיק השקליות לטווח הקצר ואפיק קרנות הנאמנות הכספיות.
רצונו של המשקיע הסולידי בהשקעה בטוחה אינו פותר אותו מן הבנת תהליכי השינוי בהם שרוי המשק. לכן ננסה להסביר בקצרה- על משמעות ההחלטות שתתקבלנה בעתיד הנראה לעין; כך נוכל להשוות בין כדאיות האפיקים השונים ואלה מן חברות הפיננסים במשק מספקות אותם ובצורה היעילה ביותר.
המיתון בכלכלת צריכה
בארץ ובעולם; אווירת המיתון (או האטה דיפלציונית; בלשון מקצועית) מכה בשורות חיילי הכלכלה המודרנית. משום הימצאותנו בכלכלת צריכה; הכח העיקרי שמניע את עגלת המשק הוא הקנייה היומיומית של אזרחי העולם. אנו כאותם אזרחים; לוקחים יום ביומו את ההחלטה האם לצרוך או לחסוך. כאשר נגידי הבנקים המרכזיים בעולם החלו להוריד את הריבית, הם למעשה ביקשו מאתנו (בדרך כוחנית למדי) להעדיף צריכה על פני חסכון ותחת זאת להשיב את הרכבת הפיננסית לפסיה התקינים.
הריבית והשפעותיה- הדולר עולה
הריבית אחת מהשפעותיה העיקריות היא ביחס המטבע המקומי אל מול המטבעות הזרים. הדולר, מתחזק אל מול כל מטבעות העולם וגם כמובן אל מול השקל; בהורדת הריבית הנגיד הישראלי (סטאנלי פישר) למעשה מאיץ ומחיש תהליך זה. הפיחות הצפוי בשקל, מאז חלף מתחת לרמת ה4 ₪ ל 1$, יוריד במידה רבה את אטרקטיביות ההשקעה בו; גם בפני המשקיע העולמי וגם בפני המשקיע הזר.
הנגיד רוצה לתלכו לעשות קניות
בנוסף כדאי להבין כי הפחתות הריבית, על פי הלך מחשבתו של הנגיד, גורמת לנהירה אל אגרות חוב מדינה, אשר תשואתן רבה יותר מן הפיקדונות השקליים. מכאן מגיעה ההחלטה על רכישת אגרות מדינה על ידי הנגיד עצמו כדי לייקרן ולצמצם את משיכתן בעיני המשקיע.
כאשר נמדוד את כושרם של האפיקים הסולידיים, באותה מציאות משתנה, נוכל להקל במעט על החלטות המשקיע בבחירת המסלול המתאים לו.
ההשוואה בין האפיקים השונים
ההבדל הלוגיסטי- קרנות הנאמנות הכספיות; תקופתן קצרה והיא נפרשת על פני רבעון עסקי- כלומר 3 חודשים. לעומתן קרנות הנאמנות השקליות לזמן קצר, כשמן כן הן; ההשקעה בהן נמדדת על בסיס השנה מיום הקנייה.
תנודתיות- ניתן לבחון תנודתיות האפיקים, על פני מרווח התשואות שבין הקרנות השונות. מהטבלאות באתר פאנדר, מבחינים כי בענף הקרנות הכספיות התשואות השונות נעות בין 0.15% (הדס ארזים כספית מוגנת אחרונה בדירוג מתחית השנה) עד ל 0.51% (מגדל כספית פרימיום ראשונה בדירוג מתחילת שנה) מתחילת השנה.
לעומתן בענף הקרנות השקליות, בצורה דומה, התשואות נעות מ-0.05%- (מנורה מבטחים שקלים נזילים אחרונה בדירוג מתחילת שנה) עד ל 1.29% (מגדל קצרה פרימיום קרן נאמנות ראשונה בדירוג מתחילת שנה).
קל להבחין שהמסלול השקלי תנודתי יותר. השוני בתשואות התעודות השקליות נובע מרמת חשיפה שונה לתעודות קונצרניות (חברות) בטווח הקצר, לעומת הקרנות הכספיות שמשקיעות כמעט כולן במקמים ופיקדונות לא סחירים ופיקדונות ג`מבו.
עמלות- כצפוי; לנוכח הגיוסים הרחבים לאחרונה בקרנות הכספיות; החלו בתי ההשקעות השונים לגבות עמלות בקרנות הכספיות (ברובן דמי ניהול מינימאלים של 0.125 האחוז לשנה). עמלה זו לא היתה נהוגה עד כה בענף והיד עוד נטויה. העמלות בענף השקלי גבוהות יותר ויכולות להגיע עד 1.2%, לכן זהו שיקול שחייב להילקח בעת רכישת אפיק שקלי קצר.
תשואת המק"מ - תשואות המק"מ יכולות לתת אינדיקציה לביצועים העתידיים בקרנות הכספיות והשיקליות לטווח של עד שנה. המק"מ לשלושה חודשים מניב כיום 0.6 האחוז לעומת קצת יותר מ 1 אחוז במק"מ לשנה. במידה והריבית תמשיך לרדת תשואת הקרנות השקלית צפויה להינות מרווחים גבוהים יותר.
מתחילת 2008- ממוצע התשואה בקרנות הכספיות מתחילת 2007 הינו 4.51% ואילו בקרנות השקליות עד שנה הינו 4.70% וזאת למרות שדמי הניהול ברוב הקרנות הכספיות עמדו על 0 אחוזים ברוב הזמן החולף.
להלן הקרנות המובילות בענף השיקליות לטווח קצר מאז תחילת 2008 ועד סוף פברואר:
| מספר קרן | שם קרן הנאמנות | שינוי |
| 5100557 | אקסלנס מק"מ שיא | 6.08% |
| 5109020 | פסגות שקל קצר ללא מניות | 5.82% |
| 5103668 | מגדל שקל קצר | 5.81% |
לעומתן בקרנות הכספיות הראשונות עדיין לא הגיעו לתשואה של 5 אחוזים מאז תחילת 2008.
סוף דבר הבחירה קשה
הורדות הריבית התכופות עד למינימום והצפי למדד מחירים שלילי גם בפברואר ושימשך כנראה עד סוף הרבעון השני (תחילת יולי), תגביר את הביקוש לקרנות השקליות וכך תעלה את תשואתן ומחירן מעבר לצפוי. השנה הקרובה תעמיד בפנינו את הברירה ללקיחת הכרעות קשות; למשקיע הסולידי הקרנות השקליות יכולות להוות בהחלט מקום ראוי לכספו.
נתוני הקרנות נכונים למתחילת השנה ועד סוף פברואר.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
