זליכה לאוצר: "בא לכם לתת פטורים מושחתים על מסים לרווחים כלואים - תעשו ההפך"

פרופ' ירון זליכה, דיקאן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי באוצר, ניצל את הבמה שניתנה לו הערב בכנס פאנדר של לשכת יועצי ההשקעות לתקיפת מדיניות הממשלה ומשרד האוצר. "בא לכם לתת פטורים מושחתים על מסים לרווחים כלואים - תעשו ההפך. זה מראה על חוסר יציבות", אמר הערב זליכה בנאום לפני מנהלי תיקים ויועצי השקעות שנערך בקריה האקדמית.

זליכה האשים בדבריו כי אי הוודאות וחוסר היציבות שמשדרת הממשלה אינם מאפשרים השקעות וצמיחה. "יש אי יציבות בטחונית, אי יציבות של המטבע, אי יציבות של המחירים ואי יציבות של המיסוי - רק מסים שהורידו לפני כמה זמן רוצים להעלות", אמר זליכה.

"מעל הכל, אי הוודאות הכי גדולה היא באיכות המדיניות ומידת התבונה של קובע המידניות. אין אמון במדיניות של הממשלה. כבר לא יודעים להעריך איזו שטות חדשה הם בממשלה יעלו בדעתם. כולם יודעים שיעלו מסים, אך כל יום יש רעיון אחר של העלאת מסים שמדברים עליו. אף אחד כבר לא יודע היכן יעלו מסים בסוף".

זליכה ציין כי מדינת ישראל אינה מצליחה להדביק את הפער בתוצר לנפש מול המערב, בגלל חוסר בהשקעות – שהן מביאות לצמיחה. "בשלושה העשורים הראשונים, מדינת ישראל הדביקה את הפער בגלל הצמיחה הגבוהה, אך משנות השבעים לא התקדמנו אלא נסוגנו אחורה ונשארנו ברמה של 60% מהתוצר לנפש של ארה"ב.

"התאוריות הכלכליות, שהוכחו במדינות שונות בעולם ובתקופות שונות, הצביעו כי התלכדות התוצר לנפש בין מדינות צומחות לבין המערב אמורה לקחת בין 50 ל-60 שנה. ראינו את זה באסיה ובאירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. רק בשני אזורים בעולם התיאוריה לא עבדה: אפריקה שמתחת לסהרה ומדינת ישראל", אמר.

"יש הרבה סיבות למה נעצרנו, אך אחת מהן היא הקשר שבין ההשקעה לבין הצמיחה. מדינות שהן יותר עניות אמורות לצמוח יותר מהר ממדינות עשירות כי הן משקיעות יותר. אנחנו, כאחת משלוש המדינות הכי עניות במערב, אמורים לספק את שיעורי ההשקעה הכי גבוהים. אם אנו משקיעים פחות מהמערב - הפסקנו להשקיע, ולכן לא פלא שהפער קפא".

זליכה ציין כי הסיבה שבגללה רמת ההשקעות בישראל נמוכה היא אי הוודאות שליוותה ברוב השנים את כלכלת ישראל, וחוזרת שוב בימים אלה. "בעבר הייתה אי ודאות אינפלציונית שגרמה לירידה דרמטית בשיעורי ההשקעות. בסוף שנות ה-90 זה השתנה, אך ב-2003 המדינה שוב פשטה את הרגל - לא היה לה כסף לשלם לספקים, אך האג"ח עדיין נפרעו. הנפקות ב-13% ריבית על שחר לא נסגרו. החשב הכללי ניר גלעד אמר שבקרוב לא יהיו כסף לשלם משכורות".

זליכה הסביר שהמדינות שהם נקטו בה באותה התקופה היא מדיניות של ייצוב, וזאת על מנת להשיב את האמון ולחדש את זרם ההשקעות. "כשהיינו צריכים תוכנית כלכלית חדשה - אחד הסעיפים היה לא להוריד ריבית כדי שתהיה סביבה כלכלית יציבה. החלטנו לעשות הכל הפוך ממה שהמליצו: במקום להוריד ריבית להעלות, במקום להגדיל את ההוצאות - להקטין. אי הוודאות מקטינה מאוד היצע ההשקעות - ואז גם לא יכולה להיות צמיחה", הסביר.

פורסם לראשונה באתר www.TheMarker.co.il

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.