"האם מגיע לי פיצוי על נזקים מהמצב הבטחוני?" הציבור מבולבל >> משפטנים משיבים

מבצע ״צוק איתן״ כמעט ולא גבה קורבנות בנפש בצד הישראלי – אך חרף כך, מאות ישראלים נפצעו מרסיסים, נפגעו בפגיעות הלם וטראומה, וספגו פגיעות ופציעות כתוצאה מנפילות בריצה למרחבים המוגנים.
לדברי עו"ד אמיר לוי מנתניה, עיקר המצוקה מתגלית בציבור הקשישים, ויותר מכך – בקרב קשישים שהגיעו בעשורים האחרונים לישראל כעולים חדשים, שלא מבינים את השפה, ונמצאים במתח רב ביותר.
כתוצאה מהצורך לצאת במהירות מהבית אל מרחב מוגן, נפצעים עשרות קשישים בפציעות שעלולות בסופו של דבר לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים שלהם.

לדברי עו"ד לוי, רוב הציבור בישראל לא מודע לזכויותיו במקרים שבהם נגרמו לו נזקים פיזיים ונפשיים כתוצאה מהמצב הבטחוני.
כתוצאה מכך, מעטים מתעדים בצורה נכונה את הפגיעה, ואת הקשר שלה למצב הבטחוני, ועל כן מתקשים בסופו של יום לזכות בפיצויים המגיעים להם.
על הדרכים הנכונות להשיג פיצוי הולם לפגיעה שארעה בעקבות המצב הבטחוני – בכתבה הבאה.

קשה לדמיין את הנזקים הכבדים שהיו עלולים להיגרם בעקבות מבצע "צוק איתן", לולא מערכת כיפת ברזל.
קשישה מחיפה נפטרה מדום לב, לאחר שרקטה נפלה בעיר. כמו כן, קשיש בן 81 נפצע באורח קשה, לאחר שנפל כשנס אל המרחב המוגן בבאר שבע.

הנער ירין לוי נפצע באורח קשה מפגיעה ישירה של רקטה, כשהיה בדרכו למספרה, בעודו מנסה לתפוס מחסה בין הבניינים. מאותה רקטה נפצע אדם נוסף כבן 50 באורח קל, וארבעה בני אדם לקו בחרדה. גם מספר ילדים נפצעו, אחד מהם לאחר שלא הספיק לסגור את דלת הממ"ד בעת שביתו ספג פגיעה מרקטה. גם פעוטה נפגעה בראשה לאחר שדלת ממ"ד נפלה עליה.

בלבול מצד הציבור להיכן ניתן לפנות לסיוע לדברי עו"ד אמיר לוי מנתניה, המצב הבטחוני מעמיד בפני תושבים שנפגעו גופנית או נפשית, בפני קושי גדול למי לפנות, ובמי להיעזר. יתרה מכך, פגיעה נפשית, שרווחת יותר בימים אלה, גורמת לאנשים רבים לפגיעה קשה בתפקוד, וכתוצאה מכך קיים קושי לעבוד, וכן למצות את הזכויות הרפואיות הנובעות מהמצב החדש.
לדבריו, פציעה בעת מלחמה מלווה פעמים רבות לא רק בנזק גופני, אלא גם בנזק נפשי המתבטא פעמים רבות בחרדות, ובהתקפי חרדה פוסט טראומתיים.

לדברי עו"ד לוי, פציעה פיזית ניתן לראות בעין, אך פגיעה נפשית איננה נהירה פעמים רבות לסובלים ממנה, וייתכן שיעבור זמן רב בין תחילת התסמינים הנפשיים לבין ההבנה כי הם נובעים למעשה מטראומה בעקבות אירועים בטחוניים.

מה האפשרויות?
לדברי עו"ד לוי, האפשרויות הנפגעים מהארועים הבטחוניים מגוונות – אך הגוף הראשון, שרוב הנפגעים אמורים לקבל ממנו פיצויים – הוא המוסד לביטוח לאומי.
אם הפגיעה ארעה כתוצאה ממיגון חסר במקום ציבורי, או בשל מכשולים שלא פונו בדרך למרחב הממוגן - על ידי העירייה או ע"י ועד הבית – ניתן יהיה לתבוע פיצויים גם מהגופים הללו.
לדברי עו"ד לוי, מומלץ לבדוק האם הפגיעה התרחשה בעת העבודה, בשל העבודה, או בדרך אל העבודה או ממנה. אם הדבר כך – ייתכן והפגיעה עצמה תוכל להיחשב כתאונת עבודה.
מעבר לכך, מומלץ כי הנפגע יבדוק האם הביטוחים הפרטיים אותם רכש מכסים פגיעה בעת מלחמה או בשל אירוע טרור – פוליסות מסוג ביטוחי תאונות, אובדן כושר עבודה וביטוח בריאות.
אם הפגיעה ארעה בכביש, או על ידי כלי רכב, ייתכן וניתן יהיה גם להפעיל את ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים בפגיעה – אך במקרה זה צריך לבדוק היטב את נסיבות הפציעה.

האם אדם שנפגע מריצה אל הממ"ד זכאי לפיצויים?
לדברי עו"ד אמיר לוי, אדם שנפגע במהלך ריצה למרחב המוגן, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בפציעה מפעולות איבה.
לדבריו, אם כתוצאה מהפגיעה הזו לא מסוגל הנפגע לחזור לעבודתו, ולא נצברו לזכותו ימי מחלה במקום עבודתו – הוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, לקבלת דמי תאונה, בגובה 75% מהשכר עבור שלושת החודשים הראשונים שלאחר האירוע.
"לעיתים האדם מספיק להיכנס למרחב המוגן, אך במהלך הריצה נפגע עקב היתקלות במפגע כלשהו", ממשיך עו"ד לוי. "במקרה כזה, רשאי האדם להגיש תביעה כנגד העירייה או ועד הבית".

פציעה בזמן עבודה עשויה להיות מוכרת כפגיעת עבודה, ולזכות בדמי פגיעה
עד כה נשמעו האזעקות ברחבי הארץ בכל שעות היום, לעיתים כבר בשעה מוקדמת בבוקר. פעמים רבות הן תפסו את הציבור במהלך העבודה, או בדרך לעבודה או ממנה.

לדברי עו"ד לוי, במקרה שבו הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה, ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפציעה כפגיעת עבודה, ולקבל – בכפוף לאישורי מחלה – דמי פגיעה של 75% מהשכר עבור 91 הימים הראשונים.
לאחר מכן ניתן להגיש תביעת נכות, ולקבל תגמולים בהתאם לאחוזי הנכות, שתקבע ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
"ההתיישנות – שנה לאחר הפגיעה"

"חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע, כי נפגע מפעולות איבה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בתנאים מסויימים", אומר עו"ד לוי. "במקרה חלילה של מוות, ישלם המוסד לשאריו של המנוח סכומים דומים לאלו המשולמים לבני משפחות חללי צה"ל".

בתביעה לתגמול בשל טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, יש למלא טופס מיוחד של הביטוח הלאומי, הנקרא 'הודעה על פגיעה בפעולת איבה, ותביעת תגמול לטיפול רפואי'. לדברי עו"ד לוי, יש לצרף לתביעה המחאה מבוטלת, או אישור מהבנק של התובע שבו מופיעים פרטי חשבון הבנק שלו. את התביעה ניתן להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה.
"הגשת תביעה שלא במועד עלולה לפגוע בזכויות האדם הנפגע לתגמולים", מסביר עו"ד לוי. "על פי הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מבתי החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות, יתקשה להוכיח את הפגיעה, ולא יזכה בפיצויים".

"לא פוניתם לביה"ח? הגישו תלונה במשטרה"
רבים מנפגעי ההלם והחרדה אינם מפונים לחדרי המיון, ובהיותם שרויים בהלם ובבלבול, הם לא פונים בעצמם לקבלת טיפול רפואי.
לדברי עו"ד לוי, מועד הגשת התביעה הינו חשוב ביותר, ואין לדחותה. "אותם נפגעים שאינם מופיעים ברשימות הנפגעים של בתי החולים, יאלצו במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה, עם הצהרה על עצם הפגיעה" מסביר עו"ד לוי.
לדבריו, גם במקרה שבו התביעה תתקבל, מדובר בהליך ארוך של מספר חודשים.
לדברי עו"ד לוי, בכל התקופה עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבלת תשלום כלשהו, אף שבפועל המוסד לביטוח לאומי מקדים לעיתים תשלומים בשלב זה, למי שנפגע פיזית – על מנת שיוכל להתקיים.
לדברי עו"ד לוי, הקדמת התשלומים על ידי המל"ל לא נעשית כלפי נפגעי הלם, חרדה או רעש. "על כן, למרבה הצער, בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה במשך תקופה ארוכה", אומר עו"ד לוי.

וועדה רפואית תקבע את דרגת הנכות לדברי עו"ד לוי, המוסד לביטוח לאומי קובע האם יש לקבל את התביעה לתגמולים או לדחותה. גם אם המוסד מחליט לדחות את התביעה, לא מדובר בסוף פסוק, והנפגע רשאי להגיש ערר על ההחלטה, וגם לערער על הערר, אם נדחה, לבית הדין האזורי לעבודה. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בסיוע משפטי.

במידה שהתביעה אושרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובמידה שנותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, ניתן להגיש תביעה לתגמולים.
במקרה כזה, הנפגע יבדק על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואם זו תקבע כי קיימת נכות, הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. "פיצויים אלה הינם פונקציה של גובה הנכות, מספר החודשים וגובה השכר", מסביר עו"ד לוי. "מענק הנכות נקבע לפי שיעור הנכות הצמיתה שקבעה הוועדה הרפואית: אם נקבעה דרגת נכות של 20% לפחות, הנפגע זכאי לתגמול נכות חודשי. בדרגת נכות של 10%-19% זכאי הנפגע למענק חד פעמי, ובמקרים של דרגת נכות הנמוכה מ-10%, אין זכאות למענק". לדברי עו"ד לוי, גם על שיעור הנכות ניתן לערער לועדות ערר ולבית הדין לעבודה.

ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח
לעיתים האווירה הכללית של המלחמה, השידורים מסביב לשעון של כלי התקשורת בנושא, וכמובן האזעקות והטילים, גורמים לאנשים רבים פוסט טראומה כללית, שאינה בעקבות אירוע נפילת רקטה ספציפי.
"במקרה כזה, ובמידה שהנכות הנפשית שהוכחה היא לפחות 40%, הרי שיש פגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר, ואז ניתן לבחון הגשת תביעה לנכות כללית", אומר עו"ד לוי. "בנוסף לכך, על הנפגע לבדוק מה הן הפוליסות שבהן הוא מכוסה - במידה שהכיסוי הביטוחי תקף למקרה של נכות או של אובדן כושר עבודה עקב מצב נפשי, הרי שניתן להגיש תביעה ביטוחית".
לדבריו, גם במקרה שהאדם לקה במחלה כרונית עקב אירועי הלחימה האחרונים, הוא רשאי להגיש תביעה לביטוח בריאות פרטי – אם יש ברשותו ביטוח כזה, ולקבל שיפוי או פיצוי בהתאם לכיסוי הביטוחי שבפוליסה.
בנוסף, אם המחלה שפרצה לתובע גרמה לו לאובדן כושר עבודה, ולנפגע פוליסת ביטוח המכסה אובדן כושר עבודה – הרי שהוא רשאי להגיש תביעה לחברת הביטוח.

ומה בנוגע לנזק לרכוש?
כאמור, מבצע "צוק איתן" גבה נזק גדול לרכוש, כגון דירות ורכבים, ולא מעט נפגעי חרדה. במקרה של נזק לרכוש, לדברי עו"ד לוי, יש לפנות לרשות המיסים בישראל, לקרן פיצויים מס רכוש, לקבלת הפיצויים. "מדינת ישראל נטלה על עצמה בחקיקה לפצות את תושביה בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות", מסביר עו"ד לוי. "הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים".

עו"ד אמיר לוי מנתניה https://www.allaw.co.il  עוסק רבות בתביעות להשבת זכויות של עובדים ומבוטחים, במאבקיהם מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח וקופות החולים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.