אייל גבע, רשות ני"ע,: "התגובה הראשונית לתיקון 20 הייתה קצת חסרת פרופורציות, העיסוק בנושא פוגע בעיסוק בסוגיות העיקריות

במהלך הסופ"ש האחרון, התקיים במלון דן ת"א כנס תגמול הבכירים השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC Israel. בכנס, אשר עסק בהשפעות וההשלכות של ההגבלות האחרונות על שכר הבכירים בישראל,
השתתפו כ -200 דירקטורים, מנכ"לים וסמנכ"לים של החברות הגדולות בישראל.
 
רו"ח ליאת אנזל אביאל, ראש קבוצת הייעוץ ב PwC Israel, פתחה את הכנס: "בתקופה האחרונה, אנו רואים כי לצד העלייה המגמתית בשכר המנהלים, ישנה קורלציה גבוהה בין השכר של המנהלים לבין הביצועים שלהם בפועל. בראייה לאחור, החקיקה חייבה לשמוע את בעלי המניות המיעוט ונתנה הזדמנות וכוח לגופים המוסדיים להשפיע".   
 
רו"ח גיל מור, ראש תחום ייעוץ כלכלי ב PwC Israel, הציג סקירה שביצעה PwC על רקע השיח על הרחבת תקרת השכר שנקבעה לגופים פיננסיים גם לגופים אחרים. בסקירה נבדק אחוז החברות שחוצה את רף השכר 3.5 מיליון השקלים. מהסקירה עולה כי 20% מהיו"רים ו-19% מהמנכ"לים של ת"א 100, 31% מהיו"רים ו-38% מהמנכ"לים בת"א 25 ו-23% מהיו"רים ו-38% מהמנכ"לים במדד הפיננסים, עוברים את תקרת השכר של 3.5 מיליון ₪, כבר בשכר הבסיס ללא מענקים.

כשמסתכלים על סך התגמול, כולל מענקים, 55% מהיו"רים ו-70% מהמנכ"לים בת"א 100, 77% מהיו"רים ו 90% מהמנכ"לים בת"א 25 ו-69% מהיו"רים ו-63% מהמנכ"לים במדד הפיננסים, עברו את תקרת השכר של 3.5 מיליון ₪.  עוד הוסיף מור, "החלת התקרה של 3.5 מיליון ₪ עלולה להביא למצב שבו רב חבילת התגמול, אם לא כולה תהיה מורכבת משכר קבוע, מה שעומד בניגוד גמור לאינטרסים של בעלי המניות".
 
מור הוסיף ואמר כי, "פוטנציאל הגידול בשכר הבכירים קיים, אך הוא תלוי בעיקר בהשגת  יעדי החברות, מה שעולה בקנה אחד עם המטרות של תיקון 20. במבט קדימה, תיתכן השפעה של הגבלות שכר הבכירים במוסדות פיננסיים על שכר בחברות אחרות. מנגד, תיתכן גם השפעה של פרסום נתוני השכר של חברות דואליות על נקודת הייחוס שעושות חברות אחרות בקביעת שכר המנהלים. יחד עם זאת, עדיין מוקדם לדעת כיצד תושפענה חברות אחרות שאינן כפופות להוראות הרגולטוריות האחרונות".
 
לדברי עו"ד אייל גבע, אחראי תחום ממשל תאגידי ברשות לניירות ערך, "התגובה הראשונית לתיקון 20, הייתה קצת חסרת פרופורציות במובן של אופי ההתמודדות עם המציאות החדשה. המשך ההתעסקות בנושא זה, בהחלט יכולה להיות מושפעת ברמה הרגולטורית והפוליטית ובכך להסיט את הפוקוס מהעיקר.

כולנו יודעים שהכוונה ההתחלתית, ברקע, הייתה להוריד את השכר ולא רק ליצור קורלציה. לדעתי, כפי שנאמר ע"י גיל, הפער בין תקרת השכר לשכר שמשולם בפועל, הוא בהחלט מדד חיובי אשר מראה כי יש משמעות ליעדים ולאתגרים שכל חברה מציבה בכל שנה. כאשר שמים את יעדים שקל להשיג אותם, הפערים נמוכים יותר. לכן, ישנה חשיבות רבה להציב רפים מאתגרים בתוך מדיניות התגמול ולא לחפש את הדרך הקלה".
 
"ישראל מתמודדת עם חוסר קורלציה בין יעדי הבכירים לתגמול, כאשר תיקון 20 בא לענות על בעיה זו. עדיין, ישנה בעיה ישראלית שלא פתרנו, ישנן לא מעט חברות קטנות משמעותית מחברות בארה"ב ובאנגליה, כאשר חלק משמעותי מהרווח הנקי של אותן חברות הולך לשכר בכירים. צריך לחשוב מה זה אומר עבור בעלי המניות, שהרווח שלהם הולך בסופו של דבר למנהלים. זה עלול להוביל למצב בו לא יהיה שוק הון בישראל, זה תחום מאוד מסוכן".
 
בהתייחסו לסמכויות האכיפה של הדירקטוריון ציין גבע, "הנחת היסוד ביישום התיקון, היא שהדירקטוריון יהיה אחראי על אכיפת היעדים (אובר רולינג) של החברה ולא בעלי המניות, על אף החשיבות של האחרונים. על הדירקטוריון להפעיל חשיבה עצמאית גם אם היא עומדת בניגוד לאסיפת בעלי המניות". בסקירה שהציג גבע, עולה כי 92% מהחברות הציבוריות גיבשו מדיניות תגמול מאושרת ו-5% ביצעו אובר רולינג וקיבלו החלטה ברמת הדירקטוריון. בשלהי דבריו, הציג גבע נוסח חדש לתקנה 21 שהוגש לאישור הכנסת, המפרטת בהרחבה את הגילוי הניתן כיום בתקנה 21 לרבות היעדים ועמידה ביעדים אשר זיכו את נושאי המשרה בבונוס השנתי.
 
לדברי ענת גואטה, מנכ"לית 'אנטרופי', " לאור שינויי החקיקה, נדרש שילוב כוחות אמיתי בין הדירקטוריון לבעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית. לעומת ארה"ב, ניתן לראות כי בישראל קיימת תשתית מסודרת יותר המעניקה כוח לבעלי המניות בקביעת מדיניות התגמול". עוד ציינה גואטה כי "בשוק ההון הישראלי מתפתחים תנאים שמחייבים את ההגברה של השיח לצורך הקשבה ומציאת פתרונות משותפים".
 
בהמשך הכנס, התקיים פאנל מנכ"לים בהשתתפות איציק שנידובסקי, מנכ"ל 'אנליסט' ואמיר איל, יו"ר קבוצת ההשקעות 'אינפיניטי', אשר עסק בהשלכות של תקרת השכר והשפעות הרגולציה.
לדברי שנידובסקי, "למרות שהחקיקה היא חיובית בבסיסה, יש הרבה פערים שצריך להשלים בה. ברגע שלתגמול יש תקרה, השיקולים הם לא מאה אחוז שיקולים עסקיים נטו, צריך להתחשב בכך. הבעיה המרכזית לא נעוצה בשכר הבכירים אלא בשכר המינימום. הרבה יותר קל להיטפל לרמות השכר הגבוהות. עדיין, לדעתי גם עובדים צריכים להיות שותפים בהצלחה.

לכן, צריך ליצור איזון מוסכם בין משכורת המינימום למקסימום. בתחום שלנו, ההנהלה חשופה לסנקציות כספיות ומקצועיות משמעותיות מצד ועדת האכיפה, לכן, זה לא מפתיע שרבים עוברים לסקטורים בהם האכיפה אינה משמעותית כפי שהיא בשוק ההון. בסופו של דבר, 3.5 מיליון ש"ח, זה לא מספר שעל פיו יישק דבר".
 
בהמשך לדברי שנידובסקי, איל הציג עמדה דומה ואמר כי " הרגולציה, שבבסיסה היא נכונה ומעודדת שקיפות, עברה משמעותית את הרף שהיא צריכה להיות בה". לדבריו, "לא היה כל צורך בהגבלת המענקים והבונוסים. לפי תפיסת עולמי, כל עוד אתה מראה רווחיות, אין כל סיבה שלא תתוגמל על זה. המטרה היא לבנות פונקציית רווחיות ארוכת טווח שתאפשר גמישות גם בתקרת השכר. אי אפשר למדוד יעדים על סמך שנה אחת, יש הרבה השפעות ברמת המאקרו".
 
עוד התייחס איל לסוגייה של הורדת דמי הניהול, "ירדנו ב-80%-90% בהכנסות מדמי ניהול ותעשיית שוק ההון עדיין מתקיימת. בעקבות זאת התחילו מיזוגים ורכישות מכורח של צמצום עלויות תפעול. אני מאמין שבמשבר הבא, כפי שראינו גם בעבר, נהיה עדים לעוד כמה מיזוגים בקרב חברות בשוק ההון, זה יעזור לצמצם עלויות ו­­­להגדיל רווחים".

כמו כן, התקיים פאנל דירקטורים בהשתתפות אפרים צדקה, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת ת"א ודירקטור בחברות ציבוריות, דני פלק, דירקטור וחבר ועדות תגמול בחברות ציבוריות ורו"ח ניצן צדוק, דירקטור בחברות ציבוריות ומרצה בתכניות להכשרת דירקטורים.  לדברי פלק, "עד להחלת תיקון 20, ישבו אנשים כוחניים בוועדות התגמול.

כיום, הועדה מורכבת מדירקטורים עצמאיים, מה שמעיד על שינוי חיובי. כמו כן, הדרישה מצד הדירקטוריון להתייחס לשכר הממוצע והחציוני הוא משמעותי ביותר. עם זאת, התיקון היה צריך להתייחס למנכ"ל בלבד! הוא כבר היה דואג ששאר העובדים יקבלו פחות ממנו. המצב הקיים יוצר לחצים בלתי אפשריים על המנכ"ל. כמו כן, יש הבדל ענק בין השווי החשבונאי לשווי הנתפס ע"י הדירקטוריון, זה מצב שיש לטפל בו בהקדם". עוד ציין פלק, שמשמש כדירקטור וכחבר וועדת תגמול במספר חברות היי-טק דואליות כי התקנה לחשיפת שכר בחברות הדואליות והאווירה הכללית עלולות להוביל לחברות אלה להיהפך לזרות".
 
בסקר שנערך במהלך הכנס, בקרב כ- 82 דירקטורים, מנכ"לים וסמנכ"לים, נמצא כי 48% מאמינים שהמהלך של משרד האוצר להגבלת שכר הבכירים ל 3.5 מיליון ₪ בתאגידים פיננסיים ישפיע על שכרם של נושאי משרה בתאגידים שאינם פיננסיים. כמו כן, נמצא כי 50% מהנשאלים מאמינים כי הרגולציה בישראל בנושא שכר הבכירים הינה מרובה, 28% מאמינים כי הרגולציה תואמת את הצורך ו 21% מאמינים כי הרגולציה היא מועטה ומצריכה שינוי.