יצירות » לקראת הודעת הריבית היום

• ישראל: האם בנק ישראל יפחית את הריבית מחר ?

טוב, אף אחד לא באמת יודע, וזו ממש לא החלטה קלה או אחת שהיא ברורה מאליה. הקונצנזוס הינו שהריבית תישאר ללא שינוי, אך לא מדובר בדעה לה שותפים כולם. יש בקרב הכלכלנים כאלו שחושבים שבנק ישראל יבחר להפחית מחר את הריבית בעשירית האחוז לרמה של 0% או אפילו ב- 15 נ"ב לרמה של 0.05%-. 

בחינת המשתנים המקרו כלכליים (אינפלציה בפועל, ציפיות האינפלציה, הפעילות הריאלית, שער החליפין, מצב המשק העולמי, שוק העבודה ועוד) מצביעה על כי אין צורך למהר ולהפחית את הריבית מחר - ראו הרחבה בגוף הסקירה. 

לאור האמור, אנו מעריכים כי הועדה המוניטרית תבחר להמתין עם ההחלטה להפחית את הריבית במשק ותותיר מחר את הריבית על כנה.

• ארה"ב: הירידה במחיר הנפט הגולמי משפיעה על תפוקת הנפט האמריקאי

מלאי הנפט בארה"ב עלה בשבוע האחרון לרמה הגבוהה ביותר לתקופה זו של השנה בלפחות 80 השנים האחרונות, אלא שזה לא הנתון המעניין. 

מלאי הנפט הגולמי בארה"ב מושפע ממספר גורמים: יבוא הנפט, תפוקת הנפט המקומית, והשימוש בנפט. בשבוע האחרון עלה מלאי הנפט הגולמי בארה"ב כתוצאה מעליה ביבוא הנפט, ירידה בביקוש של בתי הזיקוק לנפט גולמי, וירידה בתפוקת הנפט המקומית, זה השבוע השני ברציפות.

הירידה בתפוקת הנפט המקומית היא המעניינת, שכן תפוקת הנפט ההולכת וגדלה בארה"ב הביאה למלחמת המחירים בענף ולניסיון של קרטל אופ"ק ובעיקר של ערב הסעודית, להביא ליציאתה של ארה"ב מהקרב על נתח השוק, באמצעות הפחתת מחיר הנפט הגולמי לרמה שתהפוך את הפקת הנפט מפצלי השמן ללא כדאית.

אמנם מדובר בשני נתונים בלבד, אך אם הירידה בתפוקת הנפט האמריקאית בשבועיים האחרונים הינה תחילתה של מגמה חדשה, הרי שהדבר עשוי להשפיע על מחיר החבית בחודשים הקרובים, ובתוך כך גם על האינפלציה העולמית ועל הריביות במשקים שונים ובראשם הריבית האמריקאית. 

כל זה נכון, אלא אם ייחתם הסכם עם אירן שיוביל לגידול בהיצע הנפט וישנה את התמונה.

• דברים שכדאי לדעת – ללא הרחבה

טוב, אף אחד לא באמת יודע, וזו ממש לא החלטה קלה או אחת שהיא ברורה מאליה. הקונצנזוס הינו שהריבית תישאר ללא שינוי, אך לא מדובר בדעה לה שותפים כולם. יש בקרב הכלכלנים כאלו שחושבים שבנק ישראל יבחר להפחית מחר את הריבית בעשירית האחוז לרמה של 0% או אפילו ב- 15 נ"ב לרמה של 0.05%-.

סביבת האינפלציה: מדד חודש מרץ עלה ב- 0.3 נ"א מעט מתחת לקונצנזוס שעמד על 0.4 נ"א. מדד חיובי לאחר שניים שליליים מאד, וצפי למדדים חיוביים נוספים בחודשים הקרובים, צפויים לתמוך באי שינוי בריבית, שכן המדדים הקרובים צפויים להתחיל ולדחוף את האינפלציה במשק כלפי מעלה, אל מעל לקו האפס בשלב ראשון ואל עבר יעד האינפלציה בהמשך. 0:1 לאי שינוי בריבית.

ציפיות האינפלציה: ציפיות האינפלציה לשנה הנמדדות משוק ההון ירדו בחודש האחרון לרמה של 0.5% בלבד, בעוד ממוצע התחזיות של החזאים עלה ל- 1.1%. כיצד ניתן להסביר זאת? – תשובה אחת הינה תקופת מדידה שונה - בעוד התחזית הנמדדת משוק ההון מהווה ממוצע של חודש שלם, תחזיות החזאים נאספות לאחר פרסום המדד, דבר שעשוי ליצור פער בין התחזיות; הסבר נוסף עשוי להיות קשור לקושי למדידת שיעור האינפלציה הנגזר משוק ההון בחלק הקצר של העקום.

מאחר ולאחרונה נרשמה עליה בציפיות האינפלציה בשוק, הרי שנראה כי התחזית שפרסם בנק ישראל מוטה כלפי מטה בהשוואה לזו שהיתה מחושבת משוק ההון היום. מאחר ובפני הועדה המוניטרית יונחו הנתונים העדכניים ביותר בעת ההחלטה על גובה הריבית במשק, הרי שהציפיות למדדים חיוביים והעליה בציפיות בשבועיים האחרונים, צפויות למתן את הצורך בהפחתת ריבית נוספת. 0:2 לאי שינוי בריבית.

שער החליפין: מאז ההחלטה האחרונה, התחזק השקל ב- 1.9% כנגד סל המטבעות והוא גבוה במחצית האחוז בלבד מרמתו בעת בה בחרה הועדה המוניטרית להפחית את הריבית המוניטרית ב-15 נ"ב לרמתה הנוכחית. שער החליפין על כן תומך בהפחתת ריבית נוספת. 1:2 לאי שינוי בריבית.

הפעילות הריאלית: נתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על המשך צמיחה מתונה במשק. נתוני סחר החוץ לרבע הראשון של השנה מצביעים על קצב צמיחה חיובי של היצוא, אם כי מתון. היבוא, לעומת זאת, מוסיף לצמוח בקצב מהיר (כולל יבוא מוצרי השקעה); סקר אמון הצרכנים מוסיף להשתפר ושיפור נרשם גם בפעילות הכוללת בהערכת המגמות בעסקים; נתוני החשבונאות הלאומיים הצביעו על כי ברבע האחרון של 2014 נרשמה צמיחה מהירה של 7.0% שהיוותה תיקון לקצב הצמיחה הנמוך שנרשם ברבע השלישי; יצוא השירותים עלה במרץ; ורק נתוני המכירות (כרטיסי אשראי ופדיון רשתות השיווק) הצביעו על התמתנות בקצבי הגידול. נתונים אלו אינם תומכים בהפחתת ריבית במשק. 1:3 לאי שינוי בריבית.

שוק העבודה: עליות נרשמו בשכר למשרת שכיר ובמספר משרות השכיר; שיעור האבטלה ירד מ- 5.6% בינואר ל- 5.3% בפברואר, תוך ירידה של עשירית האחוז בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. 1:4 לאי שינוי בריבית.

המשק העולמי: באירופה נמשכת ההרחבה הכמותית, ויוון מוסיפה לייצר חשש; בארה"ב הנתונים מהשבועיים האחרונים היו פחות טובים ולמרות העליה בשיעור האינפלציה ובליבת המחירים, המשקיעים מעריכים כי העלאת הריבית תתרחש עוד השנה, אך לא ביוני. בסין הפחית הבנק המרכזי את יחס הרזרבות, בפעם השנייה מתחילת השנה, על מנת להגדיל את הנזילות במשק; מחיר הנפט הגולמי שב לעלות לאחר שירד בחודש שעבר, והוא עומד עתה על כ- 63 דולר לחבית מסוג ברנט. לסיכום: הכלכלה העולמית נחלשה בחודש האחרון, אך מחיר הנפט עלה, כך שיש פה שוויון בהשפעה על הריבית.

ארה"ב: הירידה במחיר הנפט הגולמי משפיעה על תפוקת הנפט האמריקאי

אחת לשבוע מפרסם ה- EIA האמריקאי את מלאי הנפט בארה"ב. מי שעוקב אחר הנתונים יודע, כי מלאי הנפט בארה"ב מצוי במגמת עליה מתמשכת מינואר 2004. כאשר מדצמבר 2014 חלה האצה בקצב הגידול במלאי, כתוצאה ממהפכת הפצלים.

גם בשבוע האחרון פורסם, כי מלאי הנפט בארה"ב עלה לרמה של 489 מיליון חביות, שהיא הרמה הגבוהה ביותר לתקופה זו של השנה בלפחות 80 השנים האחרונות, אלא שזה לא הנתון המעניין.

מלאי הנפט הגולמי בארה"ב מושפע ממספר גורמים: יבוא הנפט, תפוקת הנפט, והשימוש בנפט. בשבוע האחרון עלה מלאי הנפט הגולמי ב- 5.3 מיליון חביות כתוצאה מעליה של 617,000 חביות ליום ביבוא הנפט לארה"ב, ירידה של 230,000 חביות ליום בביקוש של בתי הזיקוק לנפט גולמי, וירידה בתפוקת הנפט המקומית בסך של 18,000 חביות ליום, זה השבוע השני ברציפות.

הירידה בתפוקת הנפט המקומית היא המעניינת, שכן תפוקת הנפט ההולכת וגדלה בארה"ב הביאה למלחמת המחירים בענף ולניסיון של קרטל אופ"ק ובעיקר של ערב הסעודית, להביא ליציאתה של ארה"ב מהקרב על נתח השוק, באמצעות הפחתת מחיר הנפט הגולמי לרמה שתהפוך את הפקת הנפט מפצלי השמן ללא כדאית.

ואכן, זו תקופה ארוכה שאנו עדים לסגירתם של מתקני שאיבה בארה"ב, לאחר שמספרם הגיע לשיא באוקטובר 2014. למעשה, מספר האסדות פחת בלמעלה מ- 50% מאז השיא באוקטובר האחרון, ובמספרים: מ- 1,609 מתקנים ל- 703 בלבד בשבוע האחרון . 

עם זאת, הירידה במספר מתקני השאיבה לא לוותה עד כה בירידה בתפוקת הנפט של ארה"ב, זאת בשל הגדלת תפוקת הנפט של האסדות הפעילות, במטרה לפצות על ירידת המחירים. אלא שהתבססות מחיר הנפט הגולמי ברמתו הנוכחית, שאינה כדאית עבור תעשיית הפצלים (על פי ההערכות, התעשייה רווחית במחיר נפט שנע בין 80 ל-100 דולר לחבית), הביאה לסגירתם של מתקני הפקה נוספים, ובסופו של דבר גם לצמצום בסך תפוקת הנפט של המשק האמריקאי.

אמנם מדובר בשני נתונים בלבד, אך אם הירידה בתפוקת הנפט האמריקאית בשבועיים האחרונים הינה תחילתה של מגמה חדשה, הרי שהדבר עשוי להשפיע על מחיר החבית בחודשים הקרובים (80$ לחבית מסוג Brent בסוף השנה לא נראה בלתי סביר), ודרך מחיר הנפט גם על האינפלציה העולמית ועל הריביות במשקים שונים ובראשם הריבית האמריקאית (שימו לב כי בשני הפרסומים האחרונים, הגיב מחיר הנפט הגולמי בעליה). הסיכון לתחזית זו קיים בהסכם עם אירן, אם ייחתם, צפויה אירן להגדיל את היצע הנפט העולמי וללחוץ את מחיר החבית כלפי מטה בשלב ראשון, לפני שהוא ישוב לטפס בשל צמצום נוסף בתפוקת המשק האמריקאי.

חשוב לציין כי לירידה בפעילות הענף בארה"ב צפויה השפעה שלילית על הכלכלה (בין היתר בשל צמצום מספר העובדים והיקף ההשקעות), ואילו עליית המחירים עשויה אף למתן את היקף הצריכה הפרטית בארה"ב. השפעות אלו ואחרות הפד יצטרך לקחת בחשבון כאשר יבחן את הצורך בהעלאת ריבית במשק. עם זאת, יש לזכור כי הכלכלה האמריקאית קרובה מאד לתעסוקה מלאה והגידול הנמשך במספר המועסקים בענפים אחרים מפצה על הצמצום במספר המועסקים בסקטור האנרגיה, כך שהפד צפוי להעניק משקל רב לעליה בסביבת האינפלציה, אם תתרחש, בהחלטות הקרובות.