משה שלום >> סימנים ראשונים של עייפות חומר במדד ה"כבד" ביותר באמריקה

זהו מדד המניות ה-"כבד" ביותר באמריקה. הוא כבד כי הוא מכיל את 30 המניות הגדולות בשוק הגדול ההוא. אכן קבוצה המכילה הרבה חברות הראויות למחקר, ולהיות ברשימת השיקולים להשקעה לטווח הארוך והבינוני. הוא גם המדד המצוטט ביותר במדיה הכלכלית ההמונית כאשר מדד S&P500 מצוטט הרבה יותר במדיה המקצועית יותר. 

מה שאנו רואים במדד ה-דאו הוא סוג של הבעה של אמון בכלכלה האמריקאית, וזאת דרך החברות החזקות שבה. ההגיון הוא שהחברות הנמצאות במדד הזה נתונות הרבה פחות לסיכון ולתנודתיות רבעונית. למעשה, כאשר משקיעים בהן רוצים לתפוס חלק מן הכלכלה האמריקאית אבל לא רק. מנסים לקחת חלק בצד הגלובלי יותר של העוגה הכלכלית העולמית. 

מדוע? כי רוב החברות הנמצאות באותו מדד נמנות גם עם מה שקרוי ה-Multi-International. ברור שמניות כמו GE, McDonalds, או Apple מהוות גורם משפיע במשק הכלל עולמי, ולא רק בזה מקומי. הן גלובליות הן מבחינת ההכנסות, והן בגלל הגורמים היכולים להשפיע עליהן, כמו שערי מט"ח, בעיות גיאו-פוליטיות, העדפות תרבותיות ועוד... 

כמו כן, אנו נניח שמדובר בחברות אשר כבר אינן יכולות להיקרא "חברות צמיחה" (Growth Stocks) אלא השייכות ליקום החברות המיועדות להשקעה סולידית יותר, הרוב לצורכי דיבידנדים, ופחות לצורך העשרה מהירה מעלייה במחירן. 

אחרי הקדמה קצרה זו, הבה נסתכל על הגרף השבועי של מדד ה-דאו, ונראה מה אנו יכולים ללמוד ממצבו הנוכחי:

כמו כל מדדי אמריקה, המשיקעים עברו תקופה קשה של תשישות נפשית. זו שבין תחילת 2014, ועד אמצע 2016 (!). תקופה של יותר משנתיים, שבה השווקים המנייתיים לא עשו דבר משמעותי מבחנה מגמתית. זו הייתה גם התקופה שבה השיא סביב 18000 לא יכל להיפרץ, וכל פעם שזה נוסה הגיעו סיבות טכניות, ופונדמנטליות, לכך: הנפט, רוסיה, וועוד, כל אלו היו רקעים להגעה המהירה לאזור הנמוך של תחום הדשדוש שנראה אינסופי בזמן. 

תחתית זו, אשר הייתה נעה בין 15000 ו-16000 איימה להישבר אבל עמדה איתן מול הגלים השוטפים השונים, והייתה לבסיס של המהלך העולה הבא, כולל זה האחרון שבתחילת 2016. השפל של ה-BRExit (17000) היה הסימן לכך שהפעם קורה משהו שונה בפסימיות הזמנית אצל השחקנים, ושהם העדיפו לבוא לקנות הרבה יותר גבוה מאשר התחתיות שראינו קודם. 

תוסיפו את בחירתו המפתיעה של טראמפ, וקיבלתם את המהלך המגמתי (כזכור, מגמה מוגדרת כ-זוג של שיאים ושפלים עולים) אשר נמצא אתנו עד היום. השאלה הגדולה היא אם מהלך עולה זה אמור להמשיך עוד זמן רב, וזאת ללא תיקון משמעותי? איננו יודעים. 

ניתן רק להצטייד בסממנים מעידים, והנה כמה, המראים שיש סיכוי לא רע למשהו יורד קרוב:

זרימת ההון, ב-3 סגול, החלה להראות יציאה של כסף מן המדד מאז תחילתה של השנה הנוכחית, וזאת למרות המשך העלייה במחיר. 

ממש באותו זמן ראינו ירידה בתאוצה החיובית שבתנועת המחיר (2 סגול).

ובו זמנית ראינו גם מעין התבססות מעל רמת התמיכה סביב 19890 

(הקווים האנכיים החומים מראים את ההתאמה היפה בזמן של כל האירועים האלה). 

ולכן, הגיע הזמן לשים סרגלFibonacci , ולבחון את אזורי התיקון האפשריים: 

סביב 18151 שליש תיקון, 17593 חצי, ושני שליש תיקון נמצא סביב 17012. 

ומה חייב להיות הסימן הראשון לתחילתו של תיקון כזה? שבירתה של רמת התמיכה המיידית, סביב 19890, אבל במיוחד שבירת קו המגמה התומך היסטורי, 1 כחול. ירידה מעבר ל-17000 תהיה דרמטית, ומשמעותית לטווח האורך הרבה יותר. 

עבור המעוניין לקחת עמדה כלפי שוק המניות הברזילאי ניתן לציין את תעודת הסל שהבאתי לפניכם (EWZ) אבל גם את  FBZ, והתעודה BRF המסתכלת על המניות הקטנות יותר. מקומית ניתן לציין את קרן הנאמנות של מגדל "מגדל ברזיל ואמריקה הלטינית", ותעודות הסל מ-קסם, פסגות, ותכלית העוסקות בשוק הזה.

משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסי בכיר.