בנק ישראל
16/03/2017
החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מפרסמת היום את דו"ח 'מבט סטטיסטי' לשנת 2016
הדו"ח מכיל פרסום ראשון של הנתונים והמצרפים הפיננסיים המרכזיים במשק לשנת 2016 – החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, שוק מטבע חוץ, פעילות מול חו"ל ותיק הנכסים.
החלק הראשון של 'מבט סטטיסטי 2016' נועד לספק לציבור גישה נוחה וידידותית לנתונים ולמצרפים המרכזיים על הפעילות הפיננסית בישראל, בצירוף מידע והסברים על הנתונים, ההגדרות והעיבודים, בארבע נושאים מרכזיים בסטטיסטיקה הפיננסית של ישראל:
א.תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור
-
יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הוסיפה ועלתה בשנת 2016, עלייה שעיקרה ברכיבי המזומן, העובר ושב, והפיקדונות.
-
במהלך השנה נמשכה מגמת הירידה של חלק התיק המנוהל בידי הציבור במישרין (כולל קרנות נאמנות) במקביל לעלייה של חלק התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים.
-
נמשכה הירידה גם ביתרתן של קרנות הנאמנות בתיק הנכסים על רקע המשך פדיונות נטו בקרנות הכספיות ובחלק מהקרנות המתמחות באג"ח.
-
בשנת 2016 ירד שיעור החשיפה של מרבית המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים, לראשונה מאז שנת 2008.
ב.החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי
-
בשנת 2016 נמשכה העלייה ביתרת החוב של משקי הבית, אך שיעורה היה נמוך מעט מזה של 2015 (6.2% לעומת 6.5%).
-
בדומה לשנתיים הקודמות קצב הגידול של החוב שאינו לדיור היה גבוה מזה של החוב לדיור, בו ניכרת האטה מתמשכת.
-
יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי המשיכה לגדול בשנת 2016 בשיעור גבוה מזה של השנה הקודמת (4.9%). עלייה זו עיקרה גידול כמותי בחוב הן של המגזר העסקי והן של משקי הבית.
-
יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה בשנת 2016 בכ-4.1% – עלייה בקצב הגידול ביחס לשנים הקודמות. עיקר הגידול התרכז השנה בחוב לגופים חוץ-בנקאיים באפיק האג"ח הסחירות. הואט קצב הגידול בחוב לבנקים ביחס לשנים הקודמות.
ג.פעילות המשק מול חו"ל
-
ב-2016 הואצה מגמת הגידול בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, לכך תרמו ההתפתחויות המנוגדות במדדי מחירי המניות - עליית מחירי המניות בחו"ל, במקביל לירידת מחיריהן של המניות בארץ.
-
השפעת זרם ההשקעות נטו על יתרת עודף הנכסים הייתה השנה קטנה בהשוואה לשנים הקודמות.
-
בשנת 2016 נמשכה מגמת העלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל בהיקף משמעותי, המשך העלייה ביתרות מטבע החוץ של המשק ועליית מחירים בשוקי ההון בעולם.
-
בניגוד לשנים קודמות, ההשקעות הפיננסיות נטו של המגזר הפרטי במניות ובאג"ח זרות הסתכמו השנה בהיקף נמוך במיוחד. הירידה של היקף ההשקעות בחו"ל אפיינה את כל חלקי המגזר הפרטי הלא בנקאי במשק.
-
יתרת ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ירדה בשנת 2016, בניגוד לעלייתה אשתקד: נמשכו זרמי ההשקעות הישירות והפיננסיות נטו של תושבי חוץ למשק, אך אלו קוזזו ויותר על ידי ירידה חדה של מחירי המניות הישראליות שמחזיקים תושבי חוץ.
ד.פעילות המגזרים העיקריים במטבע חוץ
-
על רקע העלייה ביבוא הסחורות והשירותים ב-2016, נרשמה עלייה ברכישות מט"ח של יבואנים במקביל להתמתנות במכירות מט"ח של יצואנים.
-
בשנת 2016 תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו וצמצמו את חשיפתם לייסוף השקל; מנגד, המגזר העסקי רכש מט"ח נטו בהיקף משמעותי, בעיקר עקב התגברות רכישות מט"ח של יבואנים. גם המשקיעים המוסדיים רכשו נטו מט"ח בהיקף מתון.
-
ב-2016 התחזק השקל מול הדולר בשיעור מתון, במקביל להתחזקותו של הדולר מול המטבעות העיקריים; מול שער החליפין הנומינלי אפקטיבי התחזק השקל בשיעור משמעותי יותר.
החלק השני של 'מבט סטטיסטי 2016' כולל 3 עבודות בתחום המתודולוגיה הסטטיסטית:
א.מדידת החשיפות של המשקיעים המוסדיים למט"ח ולנכסים זרים
המשקיעים המוסדיים הם גופים המנהלים את החיסכון ארוך הטווח של הציבור, והינם שחקנים חשובים במערכת הפיננסית. כחלק מהמעקב השוטף אחר פעילותם, מחושבים בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה אומדנים לחשיפתם של העמיתים לסיכונים שונים בתיק המנוהל עבורם על ידי המוסדיים. עבודה זו מתמקדת במדידת החשיפה למט"ח והחשיפה לנכסים זרים - תיאור של מסגרת הנתונים והמקורות להם, הגדרות של החשיפות, והדגמה גרפית של הנתונים העיקריים.
ב.ניכוי עונתיות מסדרות כלכליות ופיננסיות בבנק ישראל – הדגמה על "ביצועי משכנתאות"
"ניכוי עונתיות" הוא פרוצדורה סטטיסטית, שבעזרתה אומדים את השפעות לוח השנה על סדרה עתית ומנכים אותן מהסדרה. הפעלת פרוצדורה זו על נתוני סדרות עיתיות - כלכליות ופיננסיות - מסייעת בהסקת מסקנות נכונות יותר לגבי ההתפתחויות הכלכליות. עבודה זו נועדה להרחיב ולהעמיק את הידע בנושא ניכוי עונתיות ולהדגים את אופן יישומו בבנק ישראל על הסדרה של היקף נטילת משכנתאות חדשות ("ביצועי משכנתאות").
ג.מדידת ההשקעות הישירות כחלק ממצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל
ניתוח נתוני השקעות ישירות, מלמד על איתנות המשק המקומי ועל מידת הפתיחות והאטרקטיביות שלו למשקיעים זרים. נתונים אלו משמשים לניתוח כלכלי של הפעילות הפיננסית של המשק מול חו"ל ולבניית מאזן התשלומים של המשק הישראלי. עבודה זו מתמקדת במדידת ההשקעות הישירות כחלק ממצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל – מציגה את המושגים וההגדרות העיקריות במצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל; ומדגימה שימושים אפשריים בנתוני ההשקעות הישירות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
