בנק ישראל >> כנס חטיבת המחקר >> "מיומנויות העובדים בישראל"

 

 
שי באבד מנכל משרד האוצרשי באבד מנכל משרד האוצר
 

בנק ישראל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
12/06/2017

  • חטיבת המחקר קיימה, ביוזמה משותפת עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כנס בנושא "מיומנויות העובדים בישראל".

  • בכנס מוצגות עבודות מחקר שנעשו בחטיבת המחקר של בנק ישראל ומחוצה לו, ניתנת הרצאה על ידי פרופ' אריק הנושק מאוניברסיטת סטנפורד, ומתקיים פאנל של מנהלים מהמגזר העסקי וקובעי מדיניות מהסקטור הציבורי לדיון בסוגיות מדיניות.
כנס חטיבת המחקר של בנק ישראל, שנערך ביוזמה משותפת עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתקיים היום בירושלים. הכנס עוסק במיומנויות העובדים ובדרכים לשיפורן ובוחן את השפעת המיומנויות על התעסוקה, השכר, אי-השוויון והצמיחה הכלכלית.

נגידת הבנק פתחה את הכנס והציגה את החולשות הבולטות של ישראל בתחום מיומנויות העובדים והישגי התלמידים במערכת החינוך כפי שאלו באות לידי ביטוי במבחנים בינלאומיים אחידים. זאת למרות שמספר שנות הלימוד של העובדים בישראל אינו נמוך בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. הנגידה התמקדה בקשר בין מיומנויות העובדים לפריון במשק והדגישה כי ההישגים הלימודיים בישראל נמוכים במיוחד בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. הנגידה ציינה בדבריה את הקשר בין רמת ההוצאה הנמוכה לתלמיד בישראל לבין הישגי התלמידים ומיומנויות העובדים, בפרט מקבוצות האוכלוסייה החלשות מבחינה כלכלית. הנגידה הדגישה כי חשוב ללוות את הרחבת המשאבים המוקצים לחינוך ולהכשרת עובדים במחקר מקצועי שיבחן את אפקטיביות התוכניות השונות.

"מיצוי פוטנציאל ההון האנושי של כלל האוכלוסייה בישראל הוא המפתח להגדלת הפריון והצמיחה בטווח הארוך באופן שמכליל את כלל האזרחים, ויש לפעול להעלאת רמת מיומנויות היסוד של העובדים בישראל כך שיאפשרו השתלבות בשוק עבודה משתנה; מיומנויות אלו נמוכות בהשוואה בינלאומית למרות שפע יחסי בעובדים בעלי השכלה גבוהה. כדי להשיג יעדים אלה נדרש להגדיל את ההשקעה האפקטיבית במערכת החינוך, בדגש על הרחבת ההעדפה המתקנת בכלל היבטי המערכת ולכל דרגי החינוך. בפרט נדרשת הקניית השכלה טכנולוגית רחבה בכל דרגי החינוך ויש להגדיל את ההשקעה בהכשרה המקצועית של האוכלוסייה הבוגרת באופן שיקנה את המיומנויות הנדרשות. כדי למצות את ההוצאה הציבורית על חינוך בצורה יעילה חשוב ללוות תכניות בתחום החינוך וההכשרה המקצועית במערך מחקר למדידת האפקטיביות בדומה לנהוג בעולם." (המצגת אותה הציגה הנגידה ושאר מצגות הכנס מצורפות להודעה)

הססטיסקן הלאומי פרופסור דני פפרמן נשא דברי ברכה, והדגיש את חשיבות סקר המיומנויות שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם ה-OECD למדידת המיומנויות בישראל, להבנה טובה יותר של הסוגיות הקשורות בפיתוח המיומנויות והתפלגותן, ולעיצוב מושכל יותר של המדיניות הכלכלית על בסיס מידע זה: "לפני שנה השקנו את סקר המיומנויות באירוע חגיגי בכנסת, היום לאחר שנה אנחנו שמחים לראות שהמחקרים שנעשו על בסיס סקר זה רק הולכים וגדלים  וגופים ממשלתיים גופי מחקר ומכוני מחקר גילו את הפוטנציאל מסקר זה. הסקר נערך בשלושה גלים וכעת עמלים להפוך אותו לסקר שוטף ולעקוב אחר הנתונים שלו לאורך זמן זאת כדי לשפר את המיומנויות באוכלוסייה ולערוך השוואות בין לאומיות. בניית הסקר חייבה בניית מערכת מחשוב משוכללת תוכנות דגימה מורכבת, ותגבור אוכלוסיות, אני מברך את הנגידה ד"ר קרנית פלוג על השימוש המושכל בנתונים שנאספו ועל קידום המודעות לממצאי הסקר."

מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד הרווחה והעבודה, הציגה בכנס את הסוגיות הקשורות בהכשרת עובדים לשוק העבודה העתידי, ואת פעילות משרדי הממשלה שנועדה לשפר את יכולות העובדים להתמודד עם הסביבה הכלכלית המשתנה בישראל ובעולם. היא הציגה את מאפייני כח העבודה בישראל, והדגישה את הצורך לחזק את מיומנויות העובדים ואת התאמתן לביקושים הנוכחיים והעתידיים לתעסוקה. 

סופי ארצב וחיים פורטנוי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגו את סקר המיומנויות, את שיטות המדידה ששימשו לעריכתו ואת הממצאים העיקריים הנוגעים לישראל. לאחר מכן הם הציגו ניתוח סטטיסטי של הקשר בישראל בין קריאת ספרים לבין המיומנויות. הממצאים הם כי קריאת ספרים רבה יותר מתואמת עם אוריינות קריאה ומיומנות מתמטית גבוהה יותר, גם לאחר שמנכים את ההשפעות של משתנים כגון השכלה, השכלת ההורים, גיל ומגזר.

מחקר של לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין ומכון ון-ליר, ונעם זוסמן וענבל מעיין מבנק ישראל בחן את התשואה ללימודים באוניברסיטאות לעומת מכללות במונחי שכר ומיומנויות בשוק העבודה, בהתבסס על סקר המיומנויות וקבצים מִנהליים. במחקר נמצא כי מיומנויות הן גורם חשוב בהסבר השונות בשכר של בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה וכי לאחר שמפקחים על הציון הפסיכומטרי אין הבדלים בתשואה, במונחי מיומנויות, בין בוגרי סוגי המוסדות השונים להשכלה גבוהה. לצד זאת נמצא כי התשואה, במונחי שכר, של בוגרי אוניברסיטאות גבוהה בכ-10% מזו של בוגרי מכללות, וזאת לאחר פיקוח על הכישורים. 

משה חזן מאוניברסיטת תל אביב ושי צור מבנק ישראל הציגו מחקר בנושא צמיחה כלכלית ופריון העבודה בישראל – תפקיד מיומנות העובדים. במחקר זה הם מצאו כי כאשר משווים את ההון האנושי בין ישראל למדינות המפותחות על בסיס המיומנויות, הפער לרעת ישראל גדול בהרבה מאשר במדידה על סמך שנות ההשכלה. פער זה באיכות ההון האנושי מסביר יותר ממחצית הפער בפריון העבודה בין ישראל למדינות המפותחות – הן ישירות, והן מכיוון שהון אנושי מועט גורם גם להקטנת ההשקעה בהון פיסי.

יובל מזר מבנק ישראל בחן את ההבדלים במיומנות של עובדים משכילים במגזרים הפרטי והציבורי, ואת בקשר שלהם לתשואה למיומנות, במדינות OECD. הוא מצא כי התשואה בשכר למיומנויות הנמדדות בסקר PIAAC, גבוהה יותר בקרב עובדים משכילים במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי. תשואה זו מתבטאת בקרב הגברים המשכילים בנטיה של עובדים בעלי מיומנות גבוהה לעבוד במגזר הפרטי.

מיכל אלפסי-הנלי ממשרד העבודה והרווחה תציג ניתוח של ההישגים במבחני מיומנויות ושל מאפייני תעסוקה לפי מצב הבריאות, שמתבסס על בחינה של ממצאי סקר PIAAC בישראל. המחקר מוצא השפעה שלילית חזקה של מצב בריאותי לא טוב על המיומנויות והתעסוקה, וכי ההשפעה השלילית על התעסוקה עמידה לבקרה על מאפיינים נוספים של העובד כגון השכלה, גיל, מגדר ולאום.

את מושב הבוקר יסיים מחקר של אלעד דה-מלאך ונעם זוסמן מבנק ישראל ואנליה שלוסר – מאוניברסיטת תל-אביב, שבחן את השפעת החינוך המקצועי לעומת העיוני במגזר הערבי על שיעורי הנשירה מהתיכון, הזכאות לתעודת בגרות, הקבלה ללימודים אקדמאיים, התעסוקה והשכר. במחקר נמצא כי פתיחת האפשרות ללימודים מקצועיים לא שיפרה אף אחד ממשתני התוצאה בקרב הבנים. בקרב הבנות היא אמנם תרמה לצמצום הנשירה מהתיכון, אך לא להגדלת שיעורי הזכאות לבגרות ולא לשיפור בשיעור התעסוקה או בשכר כאשר הבנות התבגרו.

במושב אחר הצהריים יציג פרופ' אריק הנושק מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית ניתוח של הקשר בין איכות החינוך, מיומנויות העובדים וצמיחה כלכלית. בדבריו ידגיש את התפקיד המרכזי שיש לחינוך ולמיומנויות העובדים על הצמיחה הכלכלית של מדינות, וכי מדיניות נכונה הכוללת תוספת משאבים ושימוש מושכל בהם יכולה לתרום רבות לגידול עמיד ומכליל של התוצר והפריון במדינות שונות. בהרצאתו ידגיש פרופסור הנושק את התשואה העצומה שיש להשקעה בחינוך ומשום כך את הצורך להימנע מפגיעה בתקציבי החינוך גם בתקופות של ריסון תקציבי.

את הכנס יינעל פאנל שיפתח בהרצאה קצרה של מנכ"ל משרד האוצר מר שי באבד. הפאנל בהנחייתו של מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר ובהשתתפות מיכל דן-הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, מר בועז הירש, מנכ"ל שירות התעסוקה ומר חיים רוסו, תעשיין וחבר מועצת הרשות לחדשנות, ידון בשאלות המרכזיות הנוגעות למיומנויות העובדים בישראל ולפיתוחן.



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x