מיכאל לוי
10/10/2019
הוועדה לצמצום הריכוזיות שאמונה על רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים פרסמה היום לשימוע ציבורי טיוטה של גילוי דעת שמבהיר כיצד תאגידים ריאליים במשק יחשבו את מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע שלהם - מונחים שהחוק הותיר ללא הסבר מספק.
גורמים שמחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע שלהם יחצו את הרף הקבוע בחוק הריכוזיות (שעומד על כ-6 מיליארד ₪), ייכללו ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים וברשימת הגורמים הריכוזיים.
כאשר חברה מופיעה ברשימות כל הענקת רישיון או זיכיון בתחום תשתית חיוני לאותה חברה, מחייבת את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות. בנוסף, החוק מטיל חובות של הפרדה בין התאגידים הריאליים המשמעותיים לבין גופים פיננסיים משמעותיים, לרבות
הגבלות על מינוי דירקטורים.
גילוי הדעת נועד להגביר את השקיפות באשר לאופן קביעת זהות הגורמים הריכוזיים על ידי הוועדה, להקל על התאגידים הנדרשים להשיב לדרישות הנתונים מדי שנה, להכריע בשאלות שעולות לעיתים קרובות מצד גורמים במשק וליצור אחידות בדרך חישוב המחזורים של כלל הגורמים במשק.
על פי טיוטת גילוי הדעת מחזור המכירות הקובע יבטא את סכום המכירות שהתבצעו בישראל וסכום ההכנסות בעד שירותים בישראל, ויכלול תקבולים שונים הנובעים מפעילות ריאלית: תמורה ממימוש נכס, דיבידנד, הכנסות ריבית, הכנסות משכירות, דמי ניהול ודמי זיכיון, הכנסות מתמלוגים, ועוד.
מאידך גיסא, טיוטת גילוי הדעת מבהירה, כי מחזור המכירות הקובע לא יכלול תמורה מייצוא טובין או ממתן שירותים לחו"ל, דיבידנד שקיבל תאגיד מתאגיד שבשליטתו, הפרשי הצמדה ושער. זאת, מכיוון שרכיבים אלו אינם משקפים את פעילותו הריאלית של התאגיד בישראל.
