Image: Dreamstime.com
משה שלום
04/04/2021
בוודאי תזכרו את מושג ה"המכונה הנצחית" (Perpetuum Mobile). זו אשר מניעה עצמה ללא מקור אנרגיה חיצוני, ולכן, יכולה לעבוד בעצמה, לנצח נצחים, מבלי שיהיה דבר שיוכל לעצרה. ובוודאי תזכרו שאין כדבר הזה במציאות הפיזיקאלית. מדוע? בגלל חוק שימור האנרגיה האוסר על כך במפורש: במכונה הזו, היה צריך להיות מקור חדש של אנרגיה מיותר, בכל מחזור עבודה חדש.
והנה, אם נחזור לענייני שוקי ההון, יש המדמים את שוק המניות האמריקאי לאותה מכונה "נצחית". לא מצד הכסף כמובן. זה מיוצר כל הזמן, יש מאין, על מנת לתת עוד דלק להתקדמות הנכסים הפיננסיים. הכוונה לסנטימנט האנושי של המשקיעים. מאז 2009, ועד היום, כולל התקומה המופלאה מווירוס הקורונה שבה אנו נמצאים בימים אלו, כל רגע "בעייתי" במקצת, נתפס כהזדמנות קנייה, והניב מגמה חיובית, אשר עברה ללא בעיה את השיא המינורי החדש הקודם.
גם כאשר השיא המינורי הזה היה שיא היסטורי של כל הזמנים.
יש לכך סיבות שונות ומגוונות, אבל, בעיני, המהות היא החשובה כאן יותר מהכול: המניות בארה"ב, המובילות את כל שוקי המניות בעולם כמעט (חוץ מסין, וכמה בורסות אזוטריות שאין זה המקום לפרטן כאן) מהוות מגנט פיננסי מתמיד. ה-PUT של הפד, אשר ראינו שוב את השפעתו העצומה מאז הסקירה הקודמת, אבל גם אופייה המיוחד של הכלכלה האמריקאית כחדשנית, יוזמת, ועדיין מובילה בעולם, כל אלו בונים את התשתית לאותה התלהבות מתחדשת שוב ושוב.
ברמה הטכנית, קוראים לזה "רצף של שיאים ושפלים עולים", ואצל כולנו, קוראים לזה מגמה חיובית (עולה). השפלים, עד עתה, פשוט "קראו" לאסוף סחורה. לעיתים סביב ה-5% מטה, אולי קצת יותר לכיוון ה-10% מטה, אבל אין יותר את האירועים שבה הסנטימנט הכללי מדבר על בריחה וייאוש. וזה בדיוק מה שראינו בימים האחרונים. ה"פחד הגדול" של אמצע מרץ (ירידה של כ-6%) הייתה לעוד בסיס שיגור לקראת שיא היסטורי חדש משמעותי.
הפעם, ועל פי הסגירה השבועית החשובה מכולן, החבר"ה הצליחו לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי הקשה תמיד של רמה עגולה: 4000! לא רק זאת, אלא שמאחורי ההצלחה הזו קיימת הבטחה חדשה של הבנק המרכזי לא להתייחס לאינפלציית מחירים אפשרית, שתנבע מהצמיחה שתבוא מסיום אירוע הקורונה, כגורם לעלייה בריבית. תוסיפו לכך העברת כ-1.9 טריליוני דולרים עבור תוכנית הסיוע הפדראלית, וכ-2 טריליון, בדרך לאישור, עבור חידוש התשתיות הלאומיות, וקיבלתם מתכון של "סערה מושלמת" של חיוב עבור הסקטור העסקי האמריקאי.
כל רואה השחורות, שבעוונותיי, הייתי נמנה עליהם תקופה ארוכה, עקב ההגעה למספרי חוב דמיוניים, חייבים להמשיך לחיות עם הדיסוננס התודעתי שהורגלנו לו: פועלים על פי המגמה כאשר הבטן כואבת מן ההבדל בין מה שהגיוני שיקרה, ומה שקורה בפועל. קורס כלכלה 101 לפח! מדדים, עקומות, וטריגרים לפעולה, קדימה!
מה שנשאר הוא לבנות תוכנית עבודה טובה, הכוללת את שלושת מרכיבי ההצלחה: תזמון, ניהול סיכונים ומשמעת ביצוע. ואת זה, אני בטוח שיש לכם, כאנשים נבונים ומנוסים.
הבה נבחן עכשיו את החלק הטכני של הדברים.
S&P500
סביב רמת המחיר של 3700 נקבע דבר: זהו הבסיס החדש לאירועים קצת יותר "רציניים". וכאשר יש לשחקנים הגדולים רמת עוגן לניהול הסיכונים שלהם, הם יכולים להרשות לעצמם לקחת עמדות עם שכנוע עצמי גבוה מהרגיל. וזה מה שקרה מאז אותה תחתית מינורית של 3700, כאשר ההמשך שאנו עדים לו כרגע הוא פשוט מהלך קלאסי של רגל עולה, תיקון של כשליש והמשך הלאה.
כמו שציינתי לעיל, היה צריך, במסגרת המאמץ החיובי האחרון הזה, להתגבר על המחסום הפסיכולוגי היחסית קשה: זה של רמה עגולה (4000). למה רמה עגולה היא רמה חשובה? זה נשמע טריוויאלי, ואף פשטני, אבל העניין נובע מקלות החישובים סביב רמות עגולות. והן גם נכנסות לזיכרון הקולקטיבי הרבה יותר טוב מאשר משהו כמו 3954... בקיצור, כאשר מגיעים לרמה עגולה ישנם אוסף של מבקשי סגירת breakeven שמתעוררים להם, ואוסף של פקודות כניסה על פי רמה עתידית שנכנסות לפעולה אוטומטית. פשוט בגלל ש-4000 היא רמה קלה להתייחסות.
אופיו של הנר האחרון, אשר הצליח לסגור מעל 4000, ברמה השבועית, מהווה דוגמה לעוצמה של הכוח שנדרש לביצוע משימה כזו. ועכשיו, הסגירה סביב 4006 נכנסה לתחום ההתנגדות הכללי סביב 4000. לכן, המבחן האמיתי יהיה בשבוע הבא, בו אנו נראה איך השוק יתנהג מול אותה סביבה מעניינת. לדעתי, אין, ברמה הטכנית של הדברים, מקום לחשוב אחרת מאשר על התגברות, והמשך כלפי מעלה. הגב הפונדמנטלי היא תוכנית שיקום התשתיות ש"אוטוטו" צריכה לעבור בקונגרס, ועד שזה יקרה, הציפייה לכך תמשיך לתדלק את האופטימיים.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: נכון שהמומנטום הגיע למצב קניות יתר, ושאתם עומדים מול סביבת ההתנגדות של רמה עגולה. אבל, אם תמשיכו לפעול כפי שפעלתם עד כה, אין לכם בעיה לייצר עוד מומנטום קדימה. בהינתן שפברואר ומרץ היו חודשי ה"עיכול", הגיע הזמן להתקדם קצת הלאה לקראת ההגעה לקיץ. רמה ראשונה לדאגה, במידה ותהיה ירידה קלה, היא סביבת 3850.
לשליליים: לא נעים. אין הרבה בשורות כאן. אוסף השיאים והשפלים העולים ממשיכים להראות כמה החיוביים שולטים במצב. כפי שכתבתי להם, יעדכם הוא סביב 3850 אבל רק במידה ותצליחו לשבור את 3700 מטה העולם יתחיל לשים לב אליכם.
תא 35
כרגיל, במקומותינו, במקום להתמודד עם רמות עגולות ושיאים חדשים, אנו ממשיכים לשכשך במדמנה של הדשדוש הגדול שבין 1640 ו-1520. נכון שהימים האחרונים היו חיוביים למדי והיו לראי הפעילות של וול-סטריט. אבל, זה עדיין לא משנה את המבט הכללי על השוק שלנו ואיך שהוא משתקף לאור חברו מחו"ל. בסה"כ מדובר בתחום רחב, הלוקח המון זמן למי שמחכה בצד כדי לדעת איך כל הדבר הזה ייגמר: מעלה או מטה.
אני מניח, שבהתאם לקורלציה הכללית הקיימת בין השוק שלנו וזה האמריקאי אנו נצא כלפי מעלה, כאשר הוא כבר ישיג עוד כמה שיאים היסטוריים. עד אז, אנו מחכים לראות מה קורה ומסתכלים על מדדים קצת יותר אגרסיביים ומעוררי התפעלות מגמתית כמו מדד ת"א 90. קצת מפריע לי שוב שהמדד עדיין לא הגיע ממש לסביבה של 1640 ובכל זאת מרחף באזור של קניות היתר במומנטום. אבל, זה המצב. בינתיים, נקבעה גם סביבת ביניים קשיחה למדי: 1580-1600 אשר מאכלסת הכי הרבה ימי פעילות, וכנראה הכי הרבה מחזור. זהו האזור שיהווה את נקודת הזינוק לפריצה אפשרית, ויש סיכוי שזה מה שקרה בימים האחרונים של מרץ.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: ללא קווי מגמה, הייתי מציין את 1520 כאזור קריטי ואת 1580 כאזור חשוב, שבו עליכם לעמוד איתן, אם אתם רוצים לשכנע שלפנינו מדד שעומד לפרוץ לשיאים חדשים, ולקדם אותנו קצת הלאה מן הדשדוש הגדול. אבל, קו המגמה הכחול ישנו, ואני בהחלט רואה בו תמיכה אקטיבית ודינאמית חשובה. לכן, תשמרו עליו גם כן.
לשליליים: מה שהחיוביים חייבים לעשות אתם חייבים לסכל. לכן: לשבור, לשבור, לשבור. תחילה את קו המגמה, יחד עם 1580 ולבסוף את 1520. רק מעשה אחרון זה ישכנע רבים שכדאי לקחת עמדה טרייה כלפי המדד הזה. עד אז, כל מי ש"בפנים" ממתין בסבלנות לסיום הדשדוש הרחב.
והנה, אם נחזור לענייני שוקי ההון, יש המדמים את שוק המניות האמריקאי לאותה מכונה "נצחית". לא מצד הכסף כמובן. זה מיוצר כל הזמן, יש מאין, על מנת לתת עוד דלק להתקדמות הנכסים הפיננסיים. הכוונה לסנטימנט האנושי של המשקיעים. מאז 2009, ועד היום, כולל התקומה המופלאה מווירוס הקורונה שבה אנו נמצאים בימים אלו, כל רגע "בעייתי" במקצת, נתפס כהזדמנות קנייה, והניב מגמה חיובית, אשר עברה ללא בעיה את השיא המינורי החדש הקודם.
גם כאשר השיא המינורי הזה היה שיא היסטורי של כל הזמנים.
יש לכך סיבות שונות ומגוונות, אבל, בעיני, המהות היא החשובה כאן יותר מהכול: המניות בארה"ב, המובילות את כל שוקי המניות בעולם כמעט (חוץ מסין, וכמה בורסות אזוטריות שאין זה המקום לפרטן כאן) מהוות מגנט פיננסי מתמיד. ה-PUT של הפד, אשר ראינו שוב את השפעתו העצומה מאז הסקירה הקודמת, אבל גם אופייה המיוחד של הכלכלה האמריקאית כחדשנית, יוזמת, ועדיין מובילה בעולם, כל אלו בונים את התשתית לאותה התלהבות מתחדשת שוב ושוב.
ברמה הטכנית, קוראים לזה "רצף של שיאים ושפלים עולים", ואצל כולנו, קוראים לזה מגמה חיובית (עולה). השפלים, עד עתה, פשוט "קראו" לאסוף סחורה. לעיתים סביב ה-5% מטה, אולי קצת יותר לכיוון ה-10% מטה, אבל אין יותר את האירועים שבה הסנטימנט הכללי מדבר על בריחה וייאוש. וזה בדיוק מה שראינו בימים האחרונים. ה"פחד הגדול" של אמצע מרץ (ירידה של כ-6%) הייתה לעוד בסיס שיגור לקראת שיא היסטורי חדש משמעותי.
הפעם, ועל פי הסגירה השבועית החשובה מכולן, החבר"ה הצליחו לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי הקשה תמיד של רמה עגולה: 4000! לא רק זאת, אלא שמאחורי ההצלחה הזו קיימת הבטחה חדשה של הבנק המרכזי לא להתייחס לאינפלציית מחירים אפשרית, שתנבע מהצמיחה שתבוא מסיום אירוע הקורונה, כגורם לעלייה בריבית. תוסיפו לכך העברת כ-1.9 טריליוני דולרים עבור תוכנית הסיוע הפדראלית, וכ-2 טריליון, בדרך לאישור, עבור חידוש התשתיות הלאומיות, וקיבלתם מתכון של "סערה מושלמת" של חיוב עבור הסקטור העסקי האמריקאי.
כל רואה השחורות, שבעוונותיי, הייתי נמנה עליהם תקופה ארוכה, עקב ההגעה למספרי חוב דמיוניים, חייבים להמשיך לחיות עם הדיסוננס התודעתי שהורגלנו לו: פועלים על פי המגמה כאשר הבטן כואבת מן ההבדל בין מה שהגיוני שיקרה, ומה שקורה בפועל. קורס כלכלה 101 לפח! מדדים, עקומות, וטריגרים לפעולה, קדימה!
מה שנשאר הוא לבנות תוכנית עבודה טובה, הכוללת את שלושת מרכיבי ההצלחה: תזמון, ניהול סיכונים ומשמעת ביצוע. ואת זה, אני בטוח שיש לכם, כאנשים נבונים ומנוסים.
הבה נבחן עכשיו את החלק הטכני של הדברים.
S&P500
סביב רמת המחיר של 3700 נקבע דבר: זהו הבסיס החדש לאירועים קצת יותר "רציניים". וכאשר יש לשחקנים הגדולים רמת עוגן לניהול הסיכונים שלהם, הם יכולים להרשות לעצמם לקחת עמדות עם שכנוע עצמי גבוה מהרגיל. וזה מה שקרה מאז אותה תחתית מינורית של 3700, כאשר ההמשך שאנו עדים לו כרגע הוא פשוט מהלך קלאסי של רגל עולה, תיקון של כשליש והמשך הלאה.
כמו שציינתי לעיל, היה צריך, במסגרת המאמץ החיובי האחרון הזה, להתגבר על המחסום הפסיכולוגי היחסית קשה: זה של רמה עגולה (4000). למה רמה עגולה היא רמה חשובה? זה נשמע טריוויאלי, ואף פשטני, אבל העניין נובע מקלות החישובים סביב רמות עגולות. והן גם נכנסות לזיכרון הקולקטיבי הרבה יותר טוב מאשר משהו כמו 3954... בקיצור, כאשר מגיעים לרמה עגולה ישנם אוסף של מבקשי סגירת breakeven שמתעוררים להם, ואוסף של פקודות כניסה על פי רמה עתידית שנכנסות לפעולה אוטומטית. פשוט בגלל ש-4000 היא רמה קלה להתייחסות.
אופיו של הנר האחרון, אשר הצליח לסגור מעל 4000, ברמה השבועית, מהווה דוגמה לעוצמה של הכוח שנדרש לביצוע משימה כזו. ועכשיו, הסגירה סביב 4006 נכנסה לתחום ההתנגדות הכללי סביב 4000. לכן, המבחן האמיתי יהיה בשבוע הבא, בו אנו נראה איך השוק יתנהג מול אותה סביבה מעניינת. לדעתי, אין, ברמה הטכנית של הדברים, מקום לחשוב אחרת מאשר על התגברות, והמשך כלפי מעלה. הגב הפונדמנטלי היא תוכנית שיקום התשתיות ש"אוטוטו" צריכה לעבור בקונגרס, ועד שזה יקרה, הציפייה לכך תמשיך לתדלק את האופטימיים.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: נכון שהמומנטום הגיע למצב קניות יתר, ושאתם עומדים מול סביבת ההתנגדות של רמה עגולה. אבל, אם תמשיכו לפעול כפי שפעלתם עד כה, אין לכם בעיה לייצר עוד מומנטום קדימה. בהינתן שפברואר ומרץ היו חודשי ה"עיכול", הגיע הזמן להתקדם קצת הלאה לקראת ההגעה לקיץ. רמה ראשונה לדאגה, במידה ותהיה ירידה קלה, היא סביבת 3850.
לשליליים: לא נעים. אין הרבה בשורות כאן. אוסף השיאים והשפלים העולים ממשיכים להראות כמה החיוביים שולטים במצב. כפי שכתבתי להם, יעדכם הוא סביב 3850 אבל רק במידה ותצליחו לשבור את 3700 מטה העולם יתחיל לשים לב אליכם.
תא 35
כרגיל, במקומותינו, במקום להתמודד עם רמות עגולות ושיאים חדשים, אנו ממשיכים לשכשך במדמנה של הדשדוש הגדול שבין 1640 ו-1520. נכון שהימים האחרונים היו חיוביים למדי והיו לראי הפעילות של וול-סטריט. אבל, זה עדיין לא משנה את המבט הכללי על השוק שלנו ואיך שהוא משתקף לאור חברו מחו"ל. בסה"כ מדובר בתחום רחב, הלוקח המון זמן למי שמחכה בצד כדי לדעת איך כל הדבר הזה ייגמר: מעלה או מטה.
אני מניח, שבהתאם לקורלציה הכללית הקיימת בין השוק שלנו וזה האמריקאי אנו נצא כלפי מעלה, כאשר הוא כבר ישיג עוד כמה שיאים היסטוריים. עד אז, אנו מחכים לראות מה קורה ומסתכלים על מדדים קצת יותר אגרסיביים ומעוררי התפעלות מגמתית כמו מדד ת"א 90. קצת מפריע לי שוב שהמדד עדיין לא הגיע ממש לסביבה של 1640 ובכל זאת מרחף באזור של קניות היתר במומנטום. אבל, זה המצב. בינתיים, נקבעה גם סביבת ביניים קשיחה למדי: 1580-1600 אשר מאכלסת הכי הרבה ימי פעילות, וכנראה הכי הרבה מחזור. זהו האזור שיהווה את נקודת הזינוק לפריצה אפשרית, ויש סיכוי שזה מה שקרה בימים האחרונים של מרץ.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: ללא קווי מגמה, הייתי מציין את 1520 כאזור קריטי ואת 1580 כאזור חשוב, שבו עליכם לעמוד איתן, אם אתם רוצים לשכנע שלפנינו מדד שעומד לפרוץ לשיאים חדשים, ולקדם אותנו קצת הלאה מן הדשדוש הגדול. אבל, קו המגמה הכחול ישנו, ואני בהחלט רואה בו תמיכה אקטיבית ודינאמית חשובה. לכן, תשמרו עליו גם כן.
לשליליים: מה שהחיוביים חייבים לעשות אתם חייבים לסכל. לכן: לשבור, לשבור, לשבור. תחילה את קו המגמה, יחד עם 1580 ולבסוף את 1520. רק מעשה אחרון זה ישכנע רבים שכדאי לקחת עמדה טרייה כלפי המדד הזה. עד אז, כל מי ש"בפנים" ממתין בסבלנות לסיום הדשדוש הרחב.
