הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר
נורית דרור, יחידת המחקר
29/03/2023
המסחר בת"א הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית, ומהחשש הגובר מפני השלכות הרפורמה המשפטית המתקדמת חרף המחאה הרחבה נגדה.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-2% ובכ-7%, בהתאמה.
ירידות שערים אפיינו את כל המדדים, מלבד מדד ת"א-נפט וגז שזינק בכ-20% בשבועיים האחרונים ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלה בכ-10%, ומדד ת"א בנקים-5 שנותר ללא שינוי.
הגיוסים בשוק המניות הואטו ברבעון הראשון של 2023 והסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-67% לעומת הגיוס ברבעון המקביל אשתקד.
חברת האנרגיה המתחדשת "זפירוס" ביצעה הנפקה ראשונית (IPO), חברת הנדל"ן מניב "נתנאל מניבים" פוצלה מחברת הנדל"ן הנסחרת – "נתנאל גרופ", ושתי חברות הצטרפו ברישום כפול - חברת הטכנולוגיה "אונדס" שמיזגה לתוכה את איירובוטיקס וחברת האשראי החוץ בנקאי "סיאון" שהנפיקה איגרות חוב ורשמה את מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב.
המסחר באיגרות חוב הושפע אף הוא מהמשך העלאת הריבית בארץ, והסתכם בירידות שערים במדדי איגרות החוב השקליות, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים שירדו בכ-3.6%.
מנגד, מדדי איגרות החוב צמודות המדד עלו בשיעור של עד כ-1.5%, ומדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר שבלט בעלייה של כ-3.2% בהשפעת התנודות בשער הדולר ביחס לשקל, והגיע לשיא כל הזמנים.
מחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 – גבוה בכ-17% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. עיקר העלייה באיגרות החוב הממשלתיות שקליות, בהשפעת התנודתיות במסחר.
עלייה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה בהשפעת הירידה בהכנסות ממיסים לצד העלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה החדשה.
הסקטור העסקי גייס כ-16.3 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב לציבור – נמוך בכ-32% מהגיוס ברבעון המקביל אשתקד, ובנוסף גייס כ-5 מיליארד שקל באג"ח TASE UP.
עיקר הירידה בגיוס חל בגיוסי הסקטור הפיננסי, בעיקר הבנקים, בהשפעת היחלשות ענף הנדל"ן. היקף הגיוס ע"י הסקטור הריאלי רשם ירידה מתונה יותר – חברות יבוא ו/או ליסינג לרכב הגבירו את הגיוס כדי למחזר פדיון אג"ח סחיר וקיזזו חלקית את הירידה בגיוסי חברות הנדל"ן.
הציבור הסיט כספים מקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב – בסכום של כ-16.7 מיליארד שקל, והעביר לקרנות הכספיות – כ-15 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות בחו"ל – כ-3.3 מיליארד שקל.
המסחר בשווקים בעולם ברבעון הראשון של 2023 התנהל על רקע המשך האינפלציה והמלחמה באוקראינה שהתפרצו בשנת 2022, והמשך העלאת הריביות ע"י בנקים מרכזיים.
להיחלשות ענפי הנדל"ן וההייטק כתוצאה מהעלייה המתמשכת בריבית, הצטרף בחודש מרץ ענף הבנקאות – עם קריסתם של שלושה בנקים בארה"ב – לראשונה מאז קריסת בנק ההשקעות Lehman Brothers עם פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008 ,והיקלעות לקשיים של הבנקים באירופה - Credit Suisse ו-Deutsche Bank.
על מנת להילחם בשיעור האינפלציה הגבוהה בשווקים (- כ-6% בארה"ב, כ-8.5% באירופה וכ-10.4% בבריטניה, נכון לסוף פברואר) וחרף החשש מפני קריסת בנקים נוספים, המשיכו הבנקים המרכזיים בהעלאת הריבית: הפד העלה את הריבית בארה"ב ברבע אחוז בפברואר ושוב במרץ, בהמשך לשבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-5.0%, הבנק המרכזי באירופה (ECB) שהעלה את הריבית בחצי אחוז בפברואר ושוב במרץ, בהמשך לארבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-3.5%, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) שהעלה את הריבית בחצי אחוז בפברואר וברבע אחוז במרץ, בהמשך לשמונה העלאות רצופות, ל-4.25%.
הגורמים שהשפיעו לשלילה היו:
שיעור האינפלציה השנתית שממשיך להיות גבוה- כ-5.2% נכון לסוף בפברואר, לעומת יעד בנק ישראל שעומד על מקסימום 3%. בנק ישראל העלה את הריבית במשק בחצי אחוז בינואר ושוב בפברואר, בהמשך לשש העלאות רצופות בשנת 2022, ל-4.25% וצפוי להעלות אותה שוב ב-3 באפריל 2023.
החלשות השקל עד לשבוע המסחר האחרון של חודש מרץ בכ-3% ביחס לדולר ובכ-4% ביחס לאירו, המייקרת את הייבוא ותורמת להמשך התייקרויות במשק.
החלשות שוק הנדל"ן כפי שעולה מהנתונים הבאים – מחירי הדירות עלו בדצמבר 2022-ינואר 2023 ב-14.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-17.1% בחודשיים הקודמים; התחלות בנייה ברבעון האחרון של 2022 היו בהיקף נמוך בכ-23% לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת – כפי שעולה מנתוני הלמ"ס; בפברואר 2023 הגיע היקף המשכנתאות שניטלו בפברואר 2023 הגיע לכ-5.7 מיליארד שקל – שפל מאז נובמבר 2019, וירידה של כ-49% לעומת פברואר 2022 כפי שעולה מנתוני המפקח על הבנקים.
האטה בפעילות במשק, שהתבטאה בירידה בהכנסות המדינה ממיסים – מנתוני האוצר עולה כי הכנסות המדינה ממיסים הסתכמו בכ-79.9 מיליארד שקל סה"כ בחודשים ינואר-פברואר 2023 – ירידה של כ-4.2% לעומת החודשיים הראשונים של שנת 2022.
מנגד, רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב היתה לפרסום נתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם:
צמיחה חיובית - המשק עבר בשנת 2022 לצמיחה חיובית בשיעור גבוה של כ-6.4% וצפוי לצמוח בכ-2.8% בשנת 2023.
שיעור אבטלה נמוך - שיעור הבלתי מועסקים במשק ירד ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד והגיע לכ-3.7% בפברואר 2023, לעומת כ-4.3% בדצמבר 2022. יצוין כי משבר ענף ההייטק שבא לידי ביטוי בצמצום כח אדם, בדומה למגמה בעולם, טרם הביא לעלייה בשיעור האבטלה במשק.
עודף בתקציב הממשלה - לממשלה עודף תקציבי של כ-0.2% ב-12 החודשים שמסתיימים בפברואר 2023.
אישרור דירוג האשראי הגבוה של ישראל - חברת הדירוג הבינלאומית Fitch אישררה בחודש מרץ את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ תחזית "יציבה". יצוין כי הותרת דירוג האשראי ללא שינוי לוותה באזהרה מפני ההשלכות שיהיו לרפורמה במערכת המשפטית במידה ותושלם, כשאזהרה דומה פרסמה גם חברת הדירוג Moody's.
יצוין כי, בעקבות התגברות המחאה במשק כנגד הרפורמה המשפטית, עד לכדי שביתה כללית, הודיע רה"מ ביום שני ה-27.3.2023 על השהיית החקיקה במסגרת הרפורמה לשם הידברות. השקל התחזק ביחס לדולר ולאירו.
שוק המניות
בסיכום הרבעון הראשון של 2023 ירדו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-2% ובכ-7%, בהתאמה, ומדד ת"א-SME60 ירד בכ-12%.
ירידות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, בראשם מדדי ת"א-קלינטק, ות"א נדל"ן, ענפים שנפגעו יותר מהעלאת הריבית, שירדו בכ- 11%-12%.
יוצאי דופן: מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-23% החל ב-20.3.2023 בעקבות התגבשות עסקת ענק לרכישת כ-50% משותפות "ניו מד" המחזיקה כ-45% משדה הגז "לוויתן" ע"י שתי חברות אנרגיה בינלאומיות, ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלה בכ-10%, ומדד ת"א בנקים-5 שנותר כמעט ללא שינוי, בזכות הזינוק ברווחיות הבנקים כפי שעולה מהדו"חות הכספיים לשנת 2022.
מדדי חברות ההייטק, ת"א טק-עילית, ת"א-טכנולוגיה ות"א-דואליות, רשמו ירידה מתונה של כ-2% בממוצע, חרף החשש הגובר מפני "בריחת" משקיעים ויציאת חברות הייטק מהארץ על רקע החקיקה המואצת במסגרת הרפורמה, בזכות רוח גבית חיובית מהעליות בבורסת הנאסד"ק שעלתה בשיעור של כ-12%.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. למחזורי המסחר השנה תרמה התנודתיות בשערי המניות בהשפעת התגברות אי הוודאות בשווקים הפיננסיים בכלל ובתל אביב בפרט.
הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב הואטו ברבעון הראשון של 2023 והסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, נמוך בכ-67% מהגיוס ברבעון המקביל שנת 2022 (כ-7.5 מיליארד שקל).
כ-1.4 מיליארד שקל גויסו ב-12 הנפקות לציבור וב-5 הנפקות זכויות. בין המנפיקות חברה חדשה – חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס – הראשונה לבצע הנפקה ראשונית (IPO) השנה: החברה גייסה לקראת סוף מרץ 2023 כ-145 מיליון שקל. שווי החברה לאחר ההנפקה כ-938 מיליון שקל. החברה עוסקת בהקמה וניהול הפעלה ותחזוקה של חוות רוח ומערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל נקי בפולין.
שלוש חברות חדשות נוספות הצטרפו לשוק המניות:
שתי חברות הצטרפו ברישום כפול:
חברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, מיזגה לתוכה את חברת הטכנולוגיה איירובוטיקס ונרשמה במקומה למסחר בתל-אביב החל ב-26.1.2023. אונדס עוסקת בהנגשת וניתוח מידע אוטומטי באמצעות רחפנים ובפיתוח ושיווק ציוד תקשורת אלחוטית. שוויה של אונדס ערב הרישום בתל-אביב הגיע לכ-256 מיליון שקל.
סיאון - חברה אמריקנית העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-2.2 מיליארד שקל נרשמה למסחר בתל-אבי החל ב-26.2.2023. ערב רישום המניות למסחר בת"א, החברה גייסה כ-296 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.
פיצול מחברה נסחרת:
פעילות הנדל"ן מניב של חברת הנדל"ן נתנאל גרופ פוצלה ע"י חלוקת מניות "נתנאל מניבים" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "נתנאל גרופ" ורישומה למסחר בבורסה החל ב-29.3.2023. שווי חברת נתנאל מניבים נכון לסוף הרבעון הינו כ137 מיליון שקל.
ההנפקות הבולטות בגודלן ע"י חברות נסחרות הן: הנפקת הזכויות שביצעה חברת הקלינטק ורידיס בסכום של כ-716 מיליון שקל, והנפקה לציבור שביצעה חברת הנדל"ן המניב בחו"ל נורסטאר החזקות בסכום של כ-306 מיליון שקל.
כ-1.1 מיליארד שקל גויסו ב-23 הקצאות פרטיות. מתוכם, כ-382 מיליון שקל גויסו (בחודש מרץ) ע"י חברת כלל עסקי ביטוח במסגרת רכישת השליטה בחברת כרטיסי האשראי "מקס", וכ-200 מיליון שקל גויסו ע"י חברת האנרגיה המתחדשת משק אנרגיה בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים.
חברה הנסחרת בת"א נרשמה למסחר מקביל בנאסד"ק: חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הנסחרת בתל אביב כ-29 שנה, גייסה כ-1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור בארה"ב ומניותיה החלו להיסחר ב-10.2.2022 גם ב- NASDAQ, במקביל למסחר בתל-אביב.
מנגד, מניות חברת התקשורת פרטנר נמחקו מהמסחר ב-NASDAQ והן ממשיכות להיסחר בתל-אביב, וחברת הביומד פרוטליקס מחקה את מניותיה מהמסחר בתל-אביב והן ממשיכות להיסחר בבורסת ה-NYSE בארה"ב. כיום נסחרות בתל-אביב 53 חברות דואליות.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התנהל תוך תנודתיות רבה, זאת בהשפעת ציפיות להמשך העלאת הריבית בשווקים על מנת לרסן את האינפלציה, והסתכם במגמה מעורבת במדדי איגרות החוב.
האפיק השקלי התאפיין בירידות השערים, ובראשו איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים שירדו בכ-3.6% ברבעון הראשון של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-3.6% בסוף דצמבר 2022, לכ-4.2% בתחילת חודש מרץ, וירדה לכ-3.7% לקראת סוף החודש. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2022 לכ-4.1% בתחילת חודש מרץ, וירדה לכ-3.6% לקראת סוף החודש.
מנגד, איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד עלו בשיעור של עד כ-1.5%, ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות מדד עלו עד כ-1%, בהשפעת אינפלציה בשיעור של כ-0.8% בחודשיים הראשונים של שנת 2023.
מדד תל בונד דולר הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח שעלה לשיא כל הזמנים הוביל בעלייה של כ-3.2% ברבעון הראשון של שנת 2023, בהשפעת ההתחזקות בשער הדולר ביחס לשקל בשיעור דומה עד לשבוע המסחר האחרון של חודש מרץ. התחזקות הדולר נבעה מהעלאת ריבית הפד בפברואר ושוב במרץ 2023, ומהסטת כספי הציבור לקרנות המשקיעות בחו"ל. בשבוע המסחר האחרון בהשפעת השהיית הרפורמה, נחלש הדולר ביחס לשקל וחזר לשער בו היה בתחילת השנה.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, גבוה בכ-17% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. העלייה במחזורי המסחר נבעה בעיקר מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בממוצע בשנת 2022.
באג"ח ממשלתי צמוד מדד נרשמה עלייה מתונה יותר במחזורי המסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-0.9 גבוה בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022, ואילו באג"ח קונצרני (כולל קרנות סל) הסתכם המחזור בכ-1.0 – בדומה למחזור הממוצע בשנת 2022.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-22.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023, עלייה של כ-16% בהשוואה לגיוס ברבעון המקביל אשתקד. לעלייה בגיוסים תרמה הירידה בהכנסות הממשלה ממיסים במקביל לעלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה החדשה.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-15.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023, כ-66% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-33% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל, בינואר 2023, כ-7.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של אג"ח "ירוק", שתמורת ההנפקה מיועדת לטיפול הממשלה בנושאים של אקלים ואיכות הסביבה.
סך הגיוסים בשוק איגרות החוב ע"י החברות ברבעון הראשון של השנה הגיע לכ-21.3 מיליארד שקל, מתוכם כ- כ-5 מיליארד שקל באג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, לעומת כ-25.5 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד.
עיקר הירידה בגיוס ברבעון הראשון של השנה מקורה בגיוסי הבנקים הגדולים וחברות הנדל"ן.
הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-3.5 מיליארד שקל מהציבור, וכ-4.4 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-10.5 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. הבנקים שהאיצו את פעילותם בשנים 2022-2021 והגבירו את מתן האשראי בהשפעת הגאות בשוק הנדל"ן, צמצמו את פעילותם ברבעון הראשון של 2023 עקב החלשות שוק הנדל"ן וגייסו כ-6.2 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, לעומת כ-9 מיליארד שקל שגייסו ברבעון המקביל אשתקד. הגיוסים הבולטים היו:
בנק דיסקונט גייס כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח שנרשם ב-TASE UP. הגיוס בוצע בסדרה חדשה של אג"ח דולרי, בריבית 5.375%, ובדירוג בינלאומי A ע"י Fitch ובדירוג A2 ע"י Moody's.
בנק לאומי גייס כ-1.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח של אג"ח "ירוק" שנרשם ב-TASE UP - תמורת ההנפקה מיועדת למימון "פרויקטים ירוקים". הגיוס בוצע באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות, בדירוג בינלאומי BBB ע"י חברות הדירוג
S&P ו- Fitch.
בנק מזרחי טפחות גייס כ-1.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של ניירות ערך מסחריים בריבית משתנה – מרווח של 0.22% על ריבית בנק ישראל, בדירוג A-1+ ע"י "מעלות" ו-P-1 ע"י "מידרוג".
הסקטור הריאלי גייס השנה כ-12.8 מיליארד שקל מהציבור, וגייס כ-0.6 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-15 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בגיוסי הסקטור הריאלי משקפת שילוב של הצורך למחזר פדיון אג"ח סחיר במקביל לירידה בהיקף מתן אשראי ע"י הבנקים, ואת הירידה בפעילות ענף הנדל"ן.
31 חברות השייכות לענף הנדל"ן גייסו ברבעון הראשון של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-7 מיליארד שקל, לעומת כ-9.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
המנפיקות הבולטות הן חברות הנדל"ן מניב בישראל:
נכסים ובנין שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד, בריבית 3.62%, מח"מ 5.3 שנים ובדירוג A ע"י "מעלות".
מבנה שגייסה כ-1.0 מיליארד שקל בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ 7.1 שנים, תשואה לפדיון של 2.7%, ובדירוג AA ע"י "מעלות".
וחברת הקניונים מליסרון שגייסה בחודש מרץ כ-0.6 מיליארד שקל בהנפקת שתיח סדרות אג"ח צמוד מדד בדירוג AA "מעלות": סדרה חדשה במח"מ 7.2 שנים, ריבית 3.61%, והרחבת סדרה במח"מ 4.9 שנים ותשואה לפידיון 2.7%.
מנגד, חלה עלייה בגיוסי חברות ענף המסחר והשירותים – שגייסו כ-2.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 – גבוה בכ-1.1 מיליארד שקל מהגיוס ברבעון המקביל אשתקד. בלטו חברות העוסקות בייבוא ו/או בליסינג לרכב – אלדן תחבורה, יוניברסל מוטורס, קרסו מוטורס ושלמה החזקות שגייסו כל אחת כ-0.6-0.5 מיליארד שקל, בעיקר למיחזור אג"ח סחיר שהגיע לפידיון.
בין המגייסות חוב ברבעון הראשון של 2023 שלוש חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-401 מיליון שקל: שתי חברות נדלן שהנפיקו אג"ח שקלי ללא דירוג – אמפא יובלים, חברת נדל"ן מניב למגורים בארץ (כ-55 מיליון שקל) וחברת הבנייה אשל הירדן (כ-50 מיליון שקל), וחברת אשראי חוץ בנקאי אמריקנית - סיאון, שהנפיקה אג"ח דולרי בדירוג A1 ("מידרוג") ערב רישום מניותיה למסחר כפול בתל-אביב (כ-296 מיליון שקל).
מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור ברבעון הראשון של 2023:
עלייה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-55% מסך הגיוס באג"ח ברבעון הראשון של 2023, רובו בריבית קבועה, לעומת כ-41% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-43% מסך הגיוס באג"ח ברבעון הראשון של 2023, לעומת כ-58% בשנת 2022; כ-2% מהגיוס השנה בוצע באג"ח צמוד דולר לעומת כ-1% בשנת 2022.
ירידה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה לכ-83% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-89% בשנת 2022; עלייה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג נמוך יותר לכ-11% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-2% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח ללא דירוג לכ-6% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-9% בשנת 2022.
איגרות חוב מובנות
חברת אלה פקדונות גייסה ברבעון הראשון של 2023 כ-540 מיליון שקל בשלוש הנפקות לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים, כ-282 מיליון שקל מתוכם גויסו בחודש מרץ. מדובר בהרחבות סדרה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, מדורג Aaa ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים
שוק הנגזרים ברבעון הראשון של 2023 התאפיין בעלייה במחזורי המסחר בחודשים פברואר-מרץ לעומת חודש ינואר 2023, זאת בהשפעת העלייה באי הוודאות ובתנודתיות במסחר.
באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-107 אלף יחידות ברבעון הראשון של 2023, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. בינואר נסחרו כ-90 אלף יחידות ביום, ואילו בחודשים פברואר-מרץ בהם התגברה המחאה במשק נגד הרפורמה המשפטית עלה המחזור בהדרגה לכ-124 אלף יחידות ביום בממוצע בחודש מרץ.
המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 נותר ללא שינוי בחודש ינואר 2023, ברמה של 16 נקודות, עלה לכ-27 נקודות ב-19 במרץ 2023, והתייצב ברמה של כ-22 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2023. זאת בדומה למדד ה-VIX שאמנם ירד מכ-22 נקודות בסוף דצמבר 2022 לכ-19 נקודות בסוף ינואר 2023, אך עלה לכ-26 נקודות ב-15 במרץ 2023, והתייצב ברמה של כ-22 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2023.
באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בפברואר-מרץ (כ-45 אלף יחידות ביום) גבוהים מהמחזורים בחודש הראשון של השנה (כ-35 אלף יחידות ביום) ובסיכום הרבעון הראשון של 2023 נסחרו כ-43 אלף יחידות ביום – גבוה בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר שער הדולר ירד מכ-3.52 שקל בתחילת השנה לכ-3.37 שקל ב-25 בינואר 2023, בהשפעת עליות השערים בשוקי חו"ל והשפעתן על אסטרטגיית הגידור של המשקיעים המוסדיים בארץ. החל ב-25 בינואר 2023 שער הדולר עלה תוך תנודתיות והגיע לשער של כ-3.68 במהלך מרץ 2023 – הגבוה ביותר מזה כשלוש שנים, וירד בחזרה לשער של כ-3.53 לקראת סוף החודש.
קרנות סל וקרנות נאמנות
בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר ברבעון הראשון של 2023 עשר קרנות סל חדשות: שמונה קרנות סל חדשות של מגדל – מרביתן על מדדי התל בונד, ושתי קרנות סל חדשות שנרשמו בחודש מרץ – קרן סל של קסם על מדד המניות הבינלאומי MSCI ACWI Sustainable Impact - המדד כולל חברות שעיסוקן העיקרי הינו אחד או יותר מהתחומים שהוגדרו כאתגרים חברתיים וסביבתיים בעולם, ביעדי הפיתוח ברי קיימא של האו"ם, וקרן סל של מור על מדד ת"א-35. שווין המצרפי של הקרנות החדשות מגיע לכ-300 מיליון שקל.
מנגד, חמש קרנות על מדדי מניות בינלאומיים, בשווי מצרפי זניח של כ-10 מיליון שקל, פורקו ונמחקו מהמסחר; וקרן סל של קסם על מדד מניות בינלאומי (S&P Consumer Staples) בשווי של כ-100 מיליון שקל הפכה לקרן פתוחה. 31 קרנות סל של פסגות מוזגו בקרנות סל של קסם – המיזוג גרע ממספר קרנות הסל הנסחרות, אך לא משווין המצרפי.
שווי השוק של 501 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ברבעון הראשון של 2023 היה גבוה בכ-0.5 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-95.4 מיליארד שקל:
ירידה של כ-2.2 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כ-1.4 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור של קרנות סל, בעיקר של קרנות על מדדי ת"א-125, ת"א-35 ואינדקס בנקים ישראל, וכ-0.8 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת שערי המניות.
ירידה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות בת"א –ירידה שמקורה במכירות הציבור של קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות, בעיקר על מדדי אג"ח ממשלתי צמוד או שקלי לטווח של 5-2 שנים.
מנגד,
עלייה של כ-2.6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-1.9 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-0.7 מיליארד שקל נטו עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל, בעיקר על מדדי S&P 500 ו-MSCI AC.
עלייה של כ-0.4 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב בחו"ל וסחורות – עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל.
בקרנות החוץ
שווי החזקות הציבור בקרנות החוץ הנסחרות במקביל בתל-אביב מגיע לכ-3.2 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2023, גבוה בכ-0.5 מיליארד שקל משווי החזקות הציבור בקרנות החוץ שנסחרו בת"א בסוף שנת 2022: עלייה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור של קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים בעיקר על מדד S&P 500, וכ-0.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות בחו"ל.
במרץ 2023 נמחקו מהמסחר בתל-אביב שלוש קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי ליקסור הנסחרות במקביל בחו"ל. כיום נסחרות בתל-אביב 36 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל: 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", ו-13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו".
בקרנות הנאמנות, נרשמה ברבעון הראשון של 2023 מגמה מעורבת - יציאה של כספי הציבור מהקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל-אביב, זאת בדומה למגמה בשוק קרנות הסל, והזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות ולקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל:
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-12 מיליארד שקל נטו ברבעון הראשון של 2023, בהמשך לפדיונות ענק בסך כ-24.6 מיליארד שקל בכל שנת 2022. בנוסף, הציבור משך מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א כ-3 מיליארד שקל נטו ברבעון הראשון של 2023, לאחר שהזרים כ-0.8 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה בשנת 2022.
מנגד,
בקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים ברבעון הראשון של 2023 כ-2.2 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בחלקים שווים, זאת לאחר שמשך כ-3.2 מיליארד שקל מקרנות אלה בכל שנת 2022.
בקרנות הכספיות התגברה הזרמת כספי הציבור, בהמשך למגמה שהחלה במאי 2022 בעקבות העלייה המתמשכת בשיעור הריבית במשק. הציבור הזרים ברבעון הראשון של 2023 כ-15 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות בסך כ-32.5 מיליארד שקל במאי-דצמבר 2022.
בהקשר זה יצוין כי בנק ישראל מכר לציבור מק"מ בסך כ-81 מיליארד שקל, לעומת כ-11 מיליארד שקל נטו שגויסו ברבעון המקביל אשתקד, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-271.4 מיליארד שקל, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2022.
השקת מכשיר השקעה חדש - קרנות גידור בנאמנות : במסגרת פעילות הרשות לשכלול שוק ההון הציבורי על ידי הגברת התחרות ויזום של מוצרים חדשים, החליטה רשות ני"ע להנגיש את קרנות הגידור לציבור הרחב תוך הפיכתן למוצר השקעה מפוקח, והסדירה את הנושא בתקנות. במרץ פורסמו 15 תשקיפים ראשונים של קרנות גידור בנאמנות שהחלו לפעול בשבוע האחרון של הרבעון.
המסחר במניות בתל-אביב הסתכם בירידות שערים, תוך תנודתיות, והתאפיין במחזורי מסחר ערים.
המסחר בת"א הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית, ומהחשש הגובר מפני השלכות הרפורמה המשפטית המתקדמת חרף המחאה הרחבה נגדה.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-2% ובכ-7%, בהתאמה.
ירידות שערים אפיינו את כל המדדים, מלבד מדד ת"א-נפט וגז שזינק בכ-20% בשבועיים האחרונים ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלה בכ-10%, ומדד ת"א בנקים-5 שנותר ללא שינוי.
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 – נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
הגיוסים בשוק המניות הואטו ברבעון הראשון של 2023 והסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, ירידה של כ-67% לעומת הגיוס ברבעון המקביל אשתקד.
חברת האנרגיה המתחדשת "זפירוס" ביצעה הנפקה ראשונית (IPO), חברת הנדל"ן מניב "נתנאל מניבים" פוצלה מחברת הנדל"ן הנסחרת – "נתנאל גרופ", ושתי חברות הצטרפו ברישום כפול - חברת הטכנולוגיה "אונדס" שמיזגה לתוכה את איירובוטיקס וחברת האשראי החוץ בנקאי "סיאון" שהנפיקה איגרות חוב ורשמה את מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב.
המסחר באיגרות חוב הושפע אף הוא מהמשך העלאת הריבית בארץ, והסתכם בירידות שערים במדדי איגרות החוב השקליות, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים שירדו בכ-3.6%.
מנגד, מדדי איגרות החוב צמודות המדד עלו בשיעור של עד כ-1.5%, ומדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר שבלט בעלייה של כ-3.2% בהשפעת התנודות בשער הדולר ביחס לשקל, והגיע לשיא כל הזמנים.
מחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 – גבוה בכ-17% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. עיקר העלייה באיגרות החוב הממשלתיות שקליות, בהשפעת התנודתיות במסחר.
עלייה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה בהשפעת הירידה בהכנסות ממיסים לצד העלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה החדשה.
הסקטור העסקי גייס כ-16.3 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב לציבור – נמוך בכ-32% מהגיוס ברבעון המקביל אשתקד, ובנוסף גייס כ-5 מיליארד שקל באג"ח TASE UP.
עיקר הירידה בגיוס חל בגיוסי הסקטור הפיננסי, בעיקר הבנקים, בהשפעת היחלשות ענף הנדל"ן. היקף הגיוס ע"י הסקטור הריאלי רשם ירידה מתונה יותר – חברות יבוא ו/או ליסינג לרכב הגבירו את הגיוס כדי למחזר פדיון אג"ח סחיר וקיזזו חלקית את הירידה בגיוסי חברות הנדל"ן.
הציבור הסיט כספים מקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב – בסכום של כ-16.7 מיליארד שקל, והעביר לקרנות הכספיות – כ-15 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות בחו"ל – כ-3.3 מיליארד שקל.
מבוא
המסחר בשווקים בעולם ברבעון הראשון של 2023 התנהל על רקע המשך האינפלציה והמלחמה באוקראינה שהתפרצו בשנת 2022, והמשך העלאת הריביות ע"י בנקים מרכזיים.
להיחלשות ענפי הנדל"ן וההייטק כתוצאה מהעלייה המתמשכת בריבית, הצטרף בחודש מרץ ענף הבנקאות – עם קריסתם של שלושה בנקים בארה"ב – לראשונה מאז קריסת בנק ההשקעות Lehman Brothers עם פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008 ,והיקלעות לקשיים של הבנקים באירופה - Credit Suisse ו-Deutsche Bank.
על מנת להילחם בשיעור האינפלציה הגבוהה בשווקים (- כ-6% בארה"ב, כ-8.5% באירופה וכ-10.4% בבריטניה, נכון לסוף פברואר) וחרף החשש מפני קריסת בנקים נוספים, המשיכו הבנקים המרכזיים בהעלאת הריבית: הפד העלה את הריבית בארה"ב ברבע אחוז בפברואר ושוב במרץ, בהמשך לשבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-5.0%, הבנק המרכזי באירופה (ECB) שהעלה את הריבית בחצי אחוז בפברואר ושוב במרץ, בהמשך לארבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-3.5%, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) שהעלה את הריבית בחצי אחוז בפברואר וברבע אחוז במרץ, בהמשך לשמונה העלאות רצופות, ל-4.25%.
המסחר בתל-אביב הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, בדומה למגמה הכלל עולמית. בנוסף, הושפע לשלילה מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפטית - המחאה הגוברת נגדה, ובעקבות החשש מפני השלכותיה על הכלכלה הישראלית. בעקבות זאת נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות ואיגרות החוב, ההנפקות הראשוניות נבלמו לחלוטין וגיוסי ההון והחוב ע"י חברות נסחרות הואטו בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2023. הציבור החל להסיט את כספו מקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות ולקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל.
הגורמים שהשפיעו לשלילה היו:
שיעור האינפלציה השנתית שממשיך להיות גבוה- כ-5.2% נכון לסוף בפברואר, לעומת יעד בנק ישראל שעומד על מקסימום 3%. בנק ישראל העלה את הריבית במשק בחצי אחוז בינואר ושוב בפברואר, בהמשך לשש העלאות רצופות בשנת 2022, ל-4.25% וצפוי להעלות אותה שוב ב-3 באפריל 2023.
החלשות השקל עד לשבוע המסחר האחרון של חודש מרץ בכ-3% ביחס לדולר ובכ-4% ביחס לאירו, המייקרת את הייבוא ותורמת להמשך התייקרויות במשק.
החלשות שוק הנדל"ן כפי שעולה מהנתונים הבאים – מחירי הדירות עלו בדצמבר 2022-ינואר 2023 ב-14.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-17.1% בחודשיים הקודמים; התחלות בנייה ברבעון האחרון של 2022 היו בהיקף נמוך בכ-23% לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת – כפי שעולה מנתוני הלמ"ס; בפברואר 2023 הגיע היקף המשכנתאות שניטלו בפברואר 2023 הגיע לכ-5.7 מיליארד שקל – שפל מאז נובמבר 2019, וירידה של כ-49% לעומת פברואר 2022 כפי שעולה מנתוני המפקח על הבנקים.
האטה בפעילות במשק, שהתבטאה בירידה בהכנסות המדינה ממיסים – מנתוני האוצר עולה כי הכנסות המדינה ממיסים הסתכמו בכ-79.9 מיליארד שקל סה"כ בחודשים ינואר-פברואר 2023 – ירידה של כ-4.2% לעומת החודשיים הראשונים של שנת 2022.
מנגד, רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב היתה לפרסום נתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם:
צמיחה חיובית - המשק עבר בשנת 2022 לצמיחה חיובית בשיעור גבוה של כ-6.4% וצפוי לצמוח בכ-2.8% בשנת 2023.
שיעור אבטלה נמוך - שיעור הבלתי מועסקים במשק ירד ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד והגיע לכ-3.7% בפברואר 2023, לעומת כ-4.3% בדצמבר 2022. יצוין כי משבר ענף ההייטק שבא לידי ביטוי בצמצום כח אדם, בדומה למגמה בעולם, טרם הביא לעלייה בשיעור האבטלה במשק.
עודף בתקציב הממשלה - לממשלה עודף תקציבי של כ-0.2% ב-12 החודשים שמסתיימים בפברואר 2023.
אישרור דירוג האשראי הגבוה של ישראל - חברת הדירוג הבינלאומית Fitch אישררה בחודש מרץ את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ תחזית "יציבה". יצוין כי הותרת דירוג האשראי ללא שינוי לוותה באזהרה מפני ההשלכות שיהיו לרפורמה במערכת המשפטית במידה ותושלם, כשאזהרה דומה פרסמה גם חברת הדירוג Moody's.
יצוין כי, בעקבות התגברות המחאה במשק כנגד הרפורמה המשפטית, עד לכדי שביתה כללית, הודיע רה"מ ביום שני ה-27.3.2023 על השהיית החקיקה במסגרת הרפורמה לשם הידברות. השקל התחזק ביחס לדולר ולאירו.
שוק המניות
בסיכום הרבעון הראשון של 2023 ירדו מדדי ת"א-35 ות"א-90 בכ-2% ובכ-7%, בהתאמה, ומדד ת"א-SME60 ירד בכ-12%.
מדד ת"א-125 ירד ברבעון הראשון של השנה בכ-3% בדומה למדד ה-Dow Jones בארה"ב (שירד בכ-2%), ולעומת עלייה של כ-4% בממוצע במדדיS&P 500 בארה"ב ומדד MSCI עולמי, ועלייה של כ-10% במדד EURO STOXX 50 באירופה.
ירידות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, בראשם מדדי ת"א-קלינטק, ות"א נדל"ן, ענפים שנפגעו יותר מהעלאת הריבית, שירדו בכ- 11%-12%.
יוצאי דופן: מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-23% החל ב-20.3.2023 בעקבות התגבשות עסקת ענק לרכישת כ-50% משותפות "ניו מד" המחזיקה כ-45% משדה הגז "לוויתן" ע"י שתי חברות אנרגיה בינלאומיות, ובסיכום הרבעון הראשון של השנה עלה בכ-10%, ומדד ת"א בנקים-5 שנותר כמעט ללא שינוי, בזכות הזינוק ברווחיות הבנקים כפי שעולה מהדו"חות הכספיים לשנת 2022.
מדדי חברות ההייטק, ת"א טק-עילית, ת"א-טכנולוגיה ות"א-דואליות, רשמו ירידה מתונה של כ-2% בממוצע, חרף החשש הגובר מפני "בריחת" משקיעים ויציאת חברות הייטק מהארץ על רקע החקיקה המואצת במסגרת הרפורמה, בזכות רוח גבית חיובית מהעליות בבורסת הנאסד"ק שעלתה בשיעור של כ-12%.
במועד העדכון החצי שנתי של מדדי המניות, שחל ב-5.2.2023, מניית חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנרגיה התווספה למדד ת"א-35, ומניית חברת הביומד הדואלית אופקו נגרעה מהמדד.
המסחר בשוק המניות התאפיין במחזורים ערים והמחזור היומי, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. למחזורי המסחר השנה תרמה התנודתיות בשערי המניות בהשפעת התגברות אי הוודאות בשווקים הפיננסיים בכלל ובתל אביב בפרט.
הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב הואטו ברבעון הראשון של 2023 והסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, נמוך בכ-67% מהגיוס ברבעון המקביל שנת 2022 (כ-7.5 מיליארד שקל).
כ-1.4 מיליארד שקל גויסו ב-12 הנפקות לציבור וב-5 הנפקות זכויות. בין המנפיקות חברה חדשה – חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס – הראשונה לבצע הנפקה ראשונית (IPO) השנה: החברה גייסה לקראת סוף מרץ 2023 כ-145 מיליון שקל. שווי החברה לאחר ההנפקה כ-938 מיליון שקל. החברה עוסקת בהקמה וניהול הפעלה ותחזוקה של חוות רוח ומערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל נקי בפולין.
שלוש חברות חדשות נוספות הצטרפו לשוק המניות:
שתי חברות הצטרפו ברישום כפול:
חברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, מיזגה לתוכה את חברת הטכנולוגיה איירובוטיקס ונרשמה במקומה למסחר בתל-אביב החל ב-26.1.2023. אונדס עוסקת בהנגשת וניתוח מידע אוטומטי באמצעות רחפנים ובפיתוח ושיווק ציוד תקשורת אלחוטית. שוויה של אונדס ערב הרישום בתל-אביב הגיע לכ-256 מיליון שקל.
סיאון - חברה אמריקנית העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-2.2 מיליארד שקל נרשמה למסחר בתל-אבי החל ב-26.2.2023. ערב רישום המניות למסחר בת"א, החברה גייסה כ-296 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.
פיצול מחברה נסחרת:
פעילות הנדל"ן מניב של חברת הנדל"ן נתנאל גרופ פוצלה ע"י חלוקת מניות "נתנאל מניבים" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "נתנאל גרופ" ורישומה למסחר בבורסה החל ב-29.3.2023. שווי חברת נתנאל מניבים נכון לסוף הרבעון הינו כ137 מיליון שקל.
ההנפקות הבולטות בגודלן ע"י חברות נסחרות הן: הנפקת הזכויות שביצעה חברת הקלינטק ורידיס בסכום של כ-716 מיליון שקל, והנפקה לציבור שביצעה חברת הנדל"ן המניב בחו"ל נורסטאר החזקות בסכום של כ-306 מיליון שקל.
כ-1.1 מיליארד שקל גויסו ב-23 הקצאות פרטיות. מתוכם, כ-382 מיליון שקל גויסו (בחודש מרץ) ע"י חברת כלל עסקי ביטוח במסגרת רכישת השליטה בחברת כרטיסי האשראי "מקס", וכ-200 מיליון שקל גויסו ע"י חברת האנרגיה המתחדשת משק אנרגיה בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים.
חברה הנסחרת בת"א נרשמה למסחר מקביל בנאסד"ק: חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הנסחרת בתל אביב כ-29 שנה, גייסה כ-1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור בארה"ב ומניותיה החלו להיסחר ב-10.2.2022 גם ב- NASDAQ, במקביל למסחר בתל-אביב.
מנגד, מניות חברת התקשורת פרטנר נמחקו מהמסחר ב-NASDAQ והן ממשיכות להיסחר בתל-אביב, וחברת הביומד פרוטליקס מחקה את מניותיה מהמסחר בתל-אביב והן ממשיכות להיסחר בבורסת ה-NYSE בארה"ב. כיום נסחרות בתל-אביב 53 חברות דואליות.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התנהל תוך תנודתיות רבה, זאת בהשפעת ציפיות להמשך העלאת הריבית בשווקים על מנת לרסן את האינפלציה, והסתכם במגמה מעורבת במדדי איגרות החוב.
האפיק השקלי התאפיין בירידות השערים, ובראשו איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים שירדו בכ-3.6% ברבעון הראשון של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-3.6% בסוף דצמבר 2022, לכ-4.2% בתחילת חודש מרץ, וירדה לכ-3.7% לקראת סוף החודש. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2022 לכ-4.1% בתחילת חודש מרץ, וירדה לכ-3.6% לקראת סוף החודש.
מנגד, איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד עלו בשיעור של עד כ-1.5%, ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות מדד עלו עד כ-1%, בהשפעת אינפלציה בשיעור של כ-0.8% בחודשיים הראשונים של שנת 2023.
מדד תל בונד דולר הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח שעלה לשיא כל הזמנים הוביל בעלייה של כ-3.2% ברבעון הראשון של שנת 2023, בהשפעת ההתחזקות בשער הדולר ביחס לשקל בשיעור דומה עד לשבוע המסחר האחרון של חודש מרץ. התחזקות הדולר נבעה מהעלאת ריבית הפד בפברואר ושוב במרץ 2023, ומהסטת כספי הציבור לקרנות המשקיעות בחו"ל. בשבוע המסחר האחרון בהשפעת השהיית הרפורמה, נחלש הדולר ביחס לשקל וחזר לשער בו היה בתחילת השנה.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה, גבוה בכ-17% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. העלייה במחזורי המסחר נבעה בעיקר מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בממוצע בשנת 2022.
באג"ח ממשלתי צמוד מדד נרשמה עלייה מתונה יותר במחזורי המסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-0.9 גבוה בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022, ואילו באג"ח קונצרני (כולל קרנות סל) הסתכם המחזור בכ-1.0 – בדומה למחזור הממוצע בשנת 2022.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-22.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023, עלייה של כ-16% בהשוואה לגיוס ברבעון המקביל אשתקד. לעלייה בגיוסים תרמה הירידה בהכנסות הממשלה ממיסים במקביל לעלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה החדשה.
הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-15.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023, כ-66% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-33% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל, בינואר 2023, כ-7.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של אג"ח "ירוק", שתמורת ההנפקה מיועדת לטיפול הממשלה בנושאים של אקלים ואיכות הסביבה.
סך הגיוסים בשוק איגרות החוב ע"י החברות ברבעון הראשון של השנה הגיע לכ-21.3 מיליארד שקל, מתוכם כ- כ-5 מיליארד שקל באג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, לעומת כ-25.5 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד.
עיקר הירידה בגיוס ברבעון הראשון של השנה מקורה בגיוסי הבנקים הגדולים וחברות הנדל"ן.
הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-3.5 מיליארד שקל מהציבור, וכ-4.4 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-10.5 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. הבנקים שהאיצו את פעילותם בשנים 2022-2021 והגבירו את מתן האשראי בהשפעת הגאות בשוק הנדל"ן, צמצמו את פעילותם ברבעון הראשון של 2023 עקב החלשות שוק הנדל"ן וגייסו כ-6.2 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, לעומת כ-9 מיליארד שקל שגייסו ברבעון המקביל אשתקד. הגיוסים הבולטים היו:
בנק דיסקונט גייס כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח שנרשם ב-TASE UP. הגיוס בוצע בסדרה חדשה של אג"ח דולרי, בריבית 5.375%, ובדירוג בינלאומי A ע"י Fitch ובדירוג A2 ע"י Moody's.
בנק לאומי גייס כ-1.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח של אג"ח "ירוק" שנרשם ב-TASE UP - תמורת ההנפקה מיועדת למימון "פרויקטים ירוקים". הגיוס בוצע באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות, בדירוג בינלאומי BBB ע"י חברות הדירוג
S&P ו- Fitch.
בנק מזרחי טפחות גייס כ-1.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של ניירות ערך מסחריים בריבית משתנה – מרווח של 0.22% על ריבית בנק ישראל, בדירוג A-1+ ע"י "מעלות" ו-P-1 ע"י "מידרוג".
הסקטור הריאלי גייס השנה כ-12.8 מיליארד שקל מהציבור, וגייס כ-0.6 מיליארד שקל נוספים באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-15 מיליארד שקל שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בגיוסי הסקטור הריאלי משקפת שילוב של הצורך למחזר פדיון אג"ח סחיר במקביל לירידה בהיקף מתן אשראי ע"י הבנקים, ואת הירידה בפעילות ענף הנדל"ן.
31 חברות השייכות לענף הנדל"ן גייסו ברבעון הראשון של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-7 מיליארד שקל, לעומת כ-9.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
המנפיקות הבולטות הן חברות הנדל"ן מניב בישראל:
נכסים ובנין שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד, בריבית 3.62%, מח"מ 5.3 שנים ובדירוג A ע"י "מעלות".
מבנה שגייסה כ-1.0 מיליארד שקל בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ 7.1 שנים, תשואה לפדיון של 2.7%, ובדירוג AA ע"י "מעלות".
וחברת הקניונים מליסרון שגייסה בחודש מרץ כ-0.6 מיליארד שקל בהנפקת שתיח סדרות אג"ח צמוד מדד בדירוג AA "מעלות": סדרה חדשה במח"מ 7.2 שנים, ריבית 3.61%, והרחבת סדרה במח"מ 4.9 שנים ותשואה לפידיון 2.7%.
מנגד, חלה עלייה בגיוסי חברות ענף המסחר והשירותים – שגייסו כ-2.7 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023 – גבוה בכ-1.1 מיליארד שקל מהגיוס ברבעון המקביל אשתקד. בלטו חברות העוסקות בייבוא ו/או בליסינג לרכב – אלדן תחבורה, יוניברסל מוטורס, קרסו מוטורס ושלמה החזקות שגייסו כל אחת כ-0.6-0.5 מיליארד שקל, בעיקר למיחזור אג"ח סחיר שהגיע לפידיון.
בין המגייסות חוב ברבעון הראשון של 2023 שלוש חברות אג"ח חדשות שגייסו כ-401 מיליון שקל: שתי חברות נדלן שהנפיקו אג"ח שקלי ללא דירוג – אמפא יובלים, חברת נדל"ן מניב למגורים בארץ (כ-55 מיליון שקל) וחברת הבנייה אשל הירדן (כ-50 מיליון שקל), וחברת אשראי חוץ בנקאי אמריקנית - סיאון, שהנפיקה אג"ח דולרי בדירוג A1 ("מידרוג") ערב רישום מניותיה למסחר כפול בתל-אביב (כ-296 מיליון שקל).
מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור ברבעון הראשון של 2023:
עלייה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-55% מסך הגיוס באג"ח ברבעון הראשון של 2023, רובו בריבית קבועה, לעומת כ-41% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-43% מסך הגיוס באג"ח ברבעון הראשון של 2023, לעומת כ-58% בשנת 2022; כ-2% מהגיוס השנה בוצע באג"ח צמוד דולר לעומת כ-1% בשנת 2022.
ירידה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה לכ-83% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-89% בשנת 2022; עלייה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג נמוך יותר לכ-11% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-2% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח ללא דירוג לכ-6% מהגיוס באג"ח ברבעון הראשון של השנה, לעומת כ-9% בשנת 2022.
איגרות חוב מובנות
חברת אלה פקדונות גייסה ברבעון הראשון של 2023 כ-540 מיליון שקל בשלוש הנפקות לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים, כ-282 מיליון שקל מתוכם גויסו בחודש מרץ. מדובר בהרחבות סדרה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, מדורג Aaa ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים
שוק הנגזרים ברבעון הראשון של 2023 התאפיין בעלייה במחזורי המסחר בחודשים פברואר-מרץ לעומת חודש ינואר 2023, זאת בהשפעת העלייה באי הוודאות ובתנודתיות במסחר.
באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-107 אלף יחידות ברבעון הראשון של 2023, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. בינואר נסחרו כ-90 אלף יחידות ביום, ואילו בחודשים פברואר-מרץ בהם התגברה המחאה במשק נגד הרפורמה המשפטית עלה המחזור בהדרגה לכ-124 אלף יחידות ביום בממוצע בחודש מרץ.
המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 נותר ללא שינוי בחודש ינואר 2023, ברמה של 16 נקודות, עלה לכ-27 נקודות ב-19 במרץ 2023, והתייצב ברמה של כ-22 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2023. זאת בדומה למדד ה-VIX שאמנם ירד מכ-22 נקודות בסוף דצמבר 2022 לכ-19 נקודות בסוף ינואר 2023, אך עלה לכ-26 נקודות ב-15 במרץ 2023, והתייצב ברמה של כ-22 נקודות בסוף הרבעון הראשון של 2023.
באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בפברואר-מרץ (כ-45 אלף יחידות ביום) גבוהים מהמחזורים בחודש הראשון של השנה (כ-35 אלף יחידות ביום) ובסיכום הרבעון הראשון של 2023 נסחרו כ-43 אלף יחידות ביום – גבוה בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.
המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר שער הדולר ירד מכ-3.52 שקל בתחילת השנה לכ-3.37 שקל ב-25 בינואר 2023, בהשפעת עליות השערים בשוקי חו"ל והשפעתן על אסטרטגיית הגידור של המשקיעים המוסדיים בארץ. החל ב-25 בינואר 2023 שער הדולר עלה תוך תנודתיות והגיע לשער של כ-3.68 במהלך מרץ 2023 – הגבוה ביותר מזה כשלוש שנים, וירד בחזרה לשער של כ-3.53 לקראת סוף החודש.
קרנות סל וקרנות נאמנות
בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר ברבעון הראשון של 2023 עשר קרנות סל חדשות: שמונה קרנות סל חדשות של מגדל – מרביתן על מדדי התל בונד, ושתי קרנות סל חדשות שנרשמו בחודש מרץ – קרן סל של קסם על מדד המניות הבינלאומי MSCI ACWI Sustainable Impact - המדד כולל חברות שעיסוקן העיקרי הינו אחד או יותר מהתחומים שהוגדרו כאתגרים חברתיים וסביבתיים בעולם, ביעדי הפיתוח ברי קיימא של האו"ם, וקרן סל של מור על מדד ת"א-35. שווין המצרפי של הקרנות החדשות מגיע לכ-300 מיליון שקל.
מנגד, חמש קרנות על מדדי מניות בינלאומיים, בשווי מצרפי זניח של כ-10 מיליון שקל, פורקו ונמחקו מהמסחר; וקרן סל של קסם על מדד מניות בינלאומי (S&P Consumer Staples) בשווי של כ-100 מיליון שקל הפכה לקרן פתוחה. 31 קרנות סל של פסגות מוזגו בקרנות סל של קסם – המיזוג גרע ממספר קרנות הסל הנסחרות, אך לא משווין המצרפי.
שווי השוק של 501 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף ברבעון הראשון של 2023 היה גבוה בכ-0.5 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה והסתכם בכ-95.4 מיליארד שקל:
ירידה של כ-2.2 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כ-1.4 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור של קרנות סל, בעיקר של קרנות על מדדי ת"א-125, ת"א-35 ואינדקס בנקים ישראל, וכ-0.8 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת שערי המניות.
ירידה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות בת"א –ירידה שמקורה במכירות הציבור של קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות, בעיקר על מדדי אג"ח ממשלתי צמוד או שקלי לטווח של 5-2 שנים.
מנגד,
עלייה של כ-2.6 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-1.9 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-0.7 מיליארד שקל נטו עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל, בעיקר על מדדי S&P 500 ו-MSCI AC.
עלייה של כ-0.4 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב בחו"ל וסחורות – עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל.
בקרנות החוץ
שווי החזקות הציבור בקרנות החוץ הנסחרות במקביל בתל-אביב מגיע לכ-3.2 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2023, גבוה בכ-0.5 מיליארד שקל משווי החזקות הציבור בקרנות החוץ שנסחרו בת"א בסוף שנת 2022: עלייה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור של קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים בעיקר על מדד S&P 500, וכ-0.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות בחו"ל.
במרץ 2023 נמחקו מהמסחר בתל-אביב שלוש קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי ליקסור הנסחרות במקביל בחו"ל. כיום נסחרות בתל-אביב 36 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל: 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", ו-13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו".
בקרנות הנאמנות, נרשמה ברבעון הראשון של 2023 מגמה מעורבת - יציאה של כספי הציבור מהקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל-אביב, זאת בדומה למגמה בשוק קרנות הסל, והזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות ולקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל:
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-12 מיליארד שקל נטו ברבעון הראשון של 2023, בהמשך לפדיונות ענק בסך כ-24.6 מיליארד שקל בכל שנת 2022. בנוסף, הציבור משך מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א כ-3 מיליארד שקל נטו ברבעון הראשון של 2023, לאחר שהזרים כ-0.8 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה בשנת 2022.
מנגד,
בקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים ברבעון הראשון של 2023 כ-2.2 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בחלקים שווים, זאת לאחר שמשך כ-3.2 מיליארד שקל מקרנות אלה בכל שנת 2022.
בקרנות הכספיות התגברה הזרמת כספי הציבור, בהמשך למגמה שהחלה במאי 2022 בעקבות העלייה המתמשכת בשיעור הריבית במשק. הציבור הזרים ברבעון הראשון של 2023 כ-15 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות בסך כ-32.5 מיליארד שקל במאי-דצמבר 2022.
בהקשר זה יצוין כי בנק ישראל מכר לציבור מק"מ בסך כ-81 מיליארד שקל, לעומת כ-11 מיליארד שקל נטו שגויסו ברבעון המקביל אשתקד, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-271.4 מיליארד שקל, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2022.
השקת מכשיר השקעה חדש - קרנות גידור בנאמנות : במסגרת פעילות הרשות לשכלול שוק ההון הציבורי על ידי הגברת התחרות ויזום של מוצרים חדשים, החליטה רשות ני"ע להנגיש את קרנות הגידור לציבור הרחב תוך הפיכתן למוצר השקעה מפוקח, והסדירה את הנושא בתקנות. במרץ פורסמו 15 תשקיפים ראשונים של קרנות גידור בנאמנות שהחלו לפעול בשבוע האחרון של הרבעון.
