הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר
נורית דרור – יחידת המחקר, הבורסה
31/05/2023
המסחר בתל-אביב בחודש מאי התאפיין בעליות שערים במרבית מדדי המניות המובילים, זאת לעומת מגמה מעורבת בבורסות מובילות בעולם. המסחר החודש התנהל על רקע חידוש המגעים וניסיונות להגיע להסכמה בנושא הרפורמה המשפטית, פרסום דו"חות כספיים לרבעון הראשון של 2023 ע"י החברות הציבוריות, מבצע לחימה מהיר ב"עזה", ואישור תקציב הממשלה לשנים 2024-2023.
חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה, זאת בהנחה כי תיווצר הסכמה מסוימת בנושא הרפורמה המשפטית, ובכך תתמתן המתיחות הפוליטית סביבה.
גל ההתייקרויות במשק התגבר החודש, בעיקר בתחום המזון, ובעקבות האינפלציה הגבוהה מהיעד בנק ישראל העלה את הריבית במשק, בפעם העשירית ברציפות, ברבע אחוז ל-4.75%. זאת בדומה למגמה בשווקים מובילים: הפד העלה את הריבית בארה"ב ברבע אחוז ל-5.25%, הבנק המרכזי באירופה (ECB) העלה את הריבית ברבע אחוז ל-3.75%, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) העלה את הריבית ברבע אחוז ל-4.50%.
רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב היתה לפרסום נתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם:
צמיחה חיובית – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן ראשון, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון הראשון של שנת 2023 ב-2.5% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 5.3% ושל 1.8% ברבעון הרביעי וברבעון השלישי של שנת 2022, בהתאמה.
שיעור אבטלה נמוך - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-3.4% באפריל 2023, לעומת כ-3.6% במרץ 2023. שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא והגיע לכ-3.1% באפריל 2023, לעומת כ-3.3% במרץ 2023.
הממשלה אישרה את חוק התקציב לשנים 2024-2023 ואת חוק ההסדרים.
מנגד, השפעה שלילית על המסחר בת"א היתה לנתונים הבאים:
שיעור האינפלציה השנתית שממשיך להיות גבוה - כ-5.0% נכון לסוף אפריל, בדומה לנתון שהתפרסם בחודש הקודם, זאת לעומת יעד בנק ישראל שעומד על כ-3%.
המשך התחזקות הדולר ביחס לשקל בשיעור של כ-1.9% במאי 2023, לאחר עלייה של כ-3.5% בחודשים ינואר-אפריל 2023. התחזקות הדולר ביחס לשקל גורמת להתייקרות היבוא ולהמשך גל ההתייקרויות במשק.
קרן המטבע העולמית (IMF) פרסמה דו"ח ראשוני על כלכלת ישראל, והורידה את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2023 מכ-2.9% ל-2.5%. הקרן מציינת כי אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית מהווה סיכון לצמיחת המשק – בגלל בלימת השקעות וצריכה.
ירידה בהכנסות המדינה ממיסים: מנתוני האוצר עולה כי בסיכום 12 החודשים המסתיימים באפריל 2023 נרשם גירעון ממשלתי בסך כ-4.9 מיליארד שקל המהווה כ-0.3% מהתוצר, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022.
מדד ת"א-35 ירד החודש בכ-0.5% בהשפעת מניות הבנקים הכלולות במדד ואילו מדד ת"א-90 עלה בכ-2.9%, לאחר ירידה של כ-2% ושל כ-8% בשליש הראשון של השנה, בהתאמה. יצוין כי החודש בארה"ב ירד מדד ה-Dow Jones בכ-3%, ומדד S&P 500 עלה בכ-1%, בבורסות המובילות באירופה נרשמה ירידה של כ-1.5% בממוצע, ובסין נרשמה ירידה של כ-4%.
שוק קרנות הנאמנות
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-1.4 מיליארד שקל נטו במאי, בהמשך לפדיונות בסך כ-14.6 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023. מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א נבלמו משיכות הציבור במאי והסתכמו בסכום זניח, בהמשך לפדיונות בסך כ-3.6 מיליארד שקל בינואר-אפריל שנת 2023.
מנגד, לקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים במאי כ-0.8 מיליארד שקל נטו, לאחר שהזרים כ-3.0 מיליארד שקל לקרנות אלה, בחלקים שווים, בינואר-אפריל 2023.
בקרנות הכספיות הציבור הזרים במאי כ-3.4 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות ענק בסך כ-20.7 מיליארד שקל בינואר-אפריל שנת 2023.
שווי החזקות הציבור ב-36 קרנות החוץ הנסחרות בת"א עלה מכ-3.5 מיליארד שקל בפברואר, לכ-3.8 מיליארד שקל בסוף מאי. מחצית העלייה מקורה בעליית מדדי המניות, ומחצית העלייה מקורה ברכישות הציבור של קרנות חוץ על מדדי מניות, בעיקר על מדד S&P 500.
בשוק קרנות הנאמנות התמתנה המגמה מתחילת השנה - הציבור המשיך ומשך כספים מקרנות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב והזרים כסף לקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל ולקרנות הכספיות, כמפורט להלן:
בשוק קרנות הסל
נרשמו למסחר במאי שש קרנות סל חדשות –
ארבע קרנות סל חדשות של מור: שתי קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות – תל בונד-60 ותל בונד-מאגר, ושתי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות – תל גוב-שקלי ותל גוב-צמודות 5-10.
שתי קרנות על מדדי אג"ח חברות – אינדקס Bullet צמוד 2027 ואינדקס Bullet שקלי 2027.
שווי השוק של 509 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף מאי היה גבוה בכ-3.9 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-102.1 מיליארד שקל.
עלייה של כ-2.4 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א - כ-1.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל, בעיקר על מדד ת"א-125, וכ-0.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות.
עלייה של כ-1.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-1.0 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-0.3 מיליארד שקל נטו עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל, בעיקר על מדד S&P 500.
עלייה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בת"א – כ-0.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי איגרות החוב, וכ-0.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל.
ירידה של כ-0.1 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב בחו"ל וסחורות – שמקורה במכירות הציבור של קרנות סל אלה.
עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים
בראשם מדדי ת"א-טכנולוגיה ות"א טק-עילית שעלו החודש בכ-6.4% כל אחד, במקביל לעליית מדד הנאסד"ק בשיעור דומה. מנגד, מדדי ת"א-ביטוח ות"א בנקים-5 ירדו החודש בכ-1.5% ובכ-1.0% בהתאמה.
המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל במאי – בדומה למחזור הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של השנה. ב-4 במאי, ערב העדכון החודשי של מדדי המניות נרשם מחזור בסך כ-3.6 מיליארד שקל בבורסה – כ-1.6 מיליארד שקל מתוכם, בשלב הנעילה.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב
הסתכמו החודש בכ-0.6 מיליארד שקל, זאת בהמשך לגיוסים בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2023.
כ-400 מיליון שקל גויסו בהנפקה אחת לציבור ובשבע הנפקות זכויות. בלטו בגודלן הנפקות זכויות שביצעו חברת האנרגיה סולגרין וחברת השירותים הפיננסים מיטב השקעות בסכום של כ-183 ושל כ-141 מיליון שקל, בהתאמה.
כ-200 מיליון שקל גויסו בחמש הקצאות פרטיות, מתוכם כ-148 מיליון שקל גויסו ע"י חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י בהקצאת מניות למשקיעים מסווגים.
בשוק איגרות החוב
נרשמו במאי עליות שערים בכל המדדים המובילים.
את עליות השערים החודש הובילו מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד – צמודות A ומדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב-צמודות 10+ שעלו בכ-1.6%, כל אחד.
מדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב-שקלי 10+ עלה החודש בכ-0.7%, לאחר ירידה של כ-5.3% בשליש הראשון של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה לכ-3.9% בסוף מאי 2023, לעומת כ-3.8% בסוף החודש הקודם זאת במקביל לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה לכ-3.7% בסוף מאי 2023, לעומת כ-3.5% בסוף החודש.
עוד בלט מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד דולר שעלה בכ-3.2% בהשפעת התחזקות הדולר. המדד השלים עלייה של כ-9.1% מתחילת השנה והוא בשיא כל הזמנים.
הבורסה השיקה ב-30 באפריל 2023 מדד איגרות חוב חברות חדש - מדד תל בונד-קוקו AA. המדד כולל את כל איגרות החוב התאגידיות מסוג COCO צמודות מדד בריבית קבועה אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר התל-בונד אשר דורגו במינימום דירוג מידרוג של (Aa3) או דירוג מעלות של (AA-). המדד עלה בכ-1.7% במאי.
המחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל במאי, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של השנה.
המחזור היומי באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל במאי, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023. המחזור באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) ירד אף הוא והסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.0 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023.
ערב העדכון החודשי של מדדי התל-בונד שחל ב-30 במאי 2023, נרשם מחזור בסך כ-6.3 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב – מתוכם כ-2.7 מיליארד שקל, באג"ח קונצרני.
במלווה קצר מועד נרשמו במאי מחזורי מסחר ערים בסך כ-1.4 מיליארד שקל בממוצע ביום, גבוהים בכ-3% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023.
למחזורי המסחר הערים במק"מ גם החודש תרמו מכירות, נטו, של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל בסכום של כ-3 מיליארד שקל נטו בהמשך למכירות בסך כ-87 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-280.5 מיליארד שקל.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר במאי עלו והסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקל, לעומת גיוס בהיקף של כ-8 מיליארד שקל בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2023. כ-63% מהסכום שגויס החודש, בוצע באמצעות אג"ח שקלי בריבית קבועה, וכ-37% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח צמוד מדד.
הגיוסים בהנפקות לציבור והקצאות פרטיות בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי עלו אף הם במאי והסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, לעומת כ-4.5 מיליארד שקל בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2023.
כ-3.8 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י בנק לאומי בהנפקת איגרות חוב לציבור - הגדולה ביותר מתחילת השנה. כ-2.4 מיליארד שקל גויסו בסדרה חדשה של נע"מ בריבית משתנה – מרווח של 0.19% מעל ריבית בנק ישראל ובדירוג +A-1 ע"י "מעלות", וכ-1.4 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 6.5 שנים, תשואה לפידיון 2.1% ובדירוג AAA ע"י "מעלות".
כ-3.6 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י חברות הסקטור הריאלי, כאשר עיקר הגיוס - כ-2.6 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות נדל"ן. בלטו ההנפקות הבאות:
כ-418 מיליון שקל גויסו ע"י חברת אג"ח חדשה שלישית השנה בשוק איגרות החוב – חברת הנדל"ן מניב דלק ישראל נכסים, בהנפקה ראשונה של החברה בבורסה בתל-אביב, גייסה את הסכום בהנפקת אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 5.4 שנים, בריבית 4.4%, ובדירוג -A ע"י "מעלות".
כ-700 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן מניב איירפורט סיטי בהנפקת שתי סדרות חדשות של אג"ח בדירוג AA ע"י "מעלות": סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 9.3 שנים וריבית 2.64%, וסדרה של אג"ח שקלי, במח"מ של 3.9 שנים וריבית 5.00%.
כ-400 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן מניב גב ים בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 1.8 שנים, תשואה לפדיון 2.6% ובדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג".
שלוש חברות נדל"ן ובניה חדשות פרסמו תשקיף להשלמה במסגרתו הן מתכננות לגייס עד כ-347 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בבורסה –מ.ו. השקעות (כ-177 מיליון שקל), אנשי העיר רוטשטיין (כ-90 מיליון שקל) ורם אדרת (כ-80 מיליון שקל).
חברת הראל פקדונות גייסה החודש כ-826 מיליון שקל בהנפקה לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים. הגיוס בוצע בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, בתשואה לפדיון של 4.7%, בדירוג Aaa ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים התאפיין במחזורי מסחר נמוכים במאי לעומת המחזור הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2023.
מחזור המסחר היומי באופציות
על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם במאי
בכ-98 אלף יחידות, לעומת כ-106 אלף יחידות בממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2023.
לירידה במחזורי המסחר תרמה הירידה בתנודתיות בשוק, שבאה לידי ביטוי במדד התנודתיותVTA35 - מדד התנודתיות VTA35 הגיע לכ-16 נקודות בסוף מאי, בדומה לשער בו היה בסוף החודש הקודם. יצוין כי מדד התנודתיות בארה"ב – ה-VIX - עלה לכ-17 נקודות בסוף מאי, לעומת כ-16 נקודות בסוף החודש הקודם.
מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם במאי בכ-32 אלף יחידות, לעומת כ-40 אלף יחידות בממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2023. הירידה במחזורי המסחר החודש, הינה חרף התחזקות הדולר בכ-1.9% במאי והגעתו לשער של כ-3.73 שקל לקראת סוף מאי – השער הגבוה ביותר מאז מרץ 2020.
חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה, זאת בהנחה כי תיווצר הסכמה מסוימת בנושא הרפורמה המשפטית, ובכך תתמתן המתיחות הפוליטית סביבה.
גל ההתייקרויות במשק התגבר החודש, בעיקר בתחום המזון, ובעקבות האינפלציה הגבוהה מהיעד בנק ישראל העלה את הריבית במשק, בפעם העשירית ברציפות, ברבע אחוז ל-4.75%. זאת בדומה למגמה בשווקים מובילים: הפד העלה את הריבית בארה"ב ברבע אחוז ל-5.25%, הבנק המרכזי באירופה (ECB) העלה את הריבית ברבע אחוז ל-3.75%, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) העלה את הריבית ברבע אחוז ל-4.50%.
רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב היתה לפרסום נתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם:
צמיחה חיובית – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן ראשון, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון הראשון של שנת 2023 ב-2.5% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 5.3% ושל 1.8% ברבעון הרביעי וברבעון השלישי של שנת 2022, בהתאמה.
שיעור אבטלה נמוך - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-3.4% באפריל 2023, לעומת כ-3.6% במרץ 2023. שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא והגיע לכ-3.1% באפריל 2023, לעומת כ-3.3% במרץ 2023.
הממשלה אישרה את חוק התקציב לשנים 2024-2023 ואת חוק ההסדרים.
מנגד, השפעה שלילית על המסחר בת"א היתה לנתונים הבאים:
שיעור האינפלציה השנתית שממשיך להיות גבוה - כ-5.0% נכון לסוף אפריל, בדומה לנתון שהתפרסם בחודש הקודם, זאת לעומת יעד בנק ישראל שעומד על כ-3%.
המשך התחזקות הדולר ביחס לשקל בשיעור של כ-1.9% במאי 2023, לאחר עלייה של כ-3.5% בחודשים ינואר-אפריל 2023. התחזקות הדולר ביחס לשקל גורמת להתייקרות היבוא ולהמשך גל ההתייקרויות במשק.
קרן המטבע העולמית (IMF) פרסמה דו"ח ראשוני על כלכלת ישראל, והורידה את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2023 מכ-2.9% ל-2.5%. הקרן מציינת כי אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית מהווה סיכון לצמיחת המשק – בגלל בלימת השקעות וצריכה.
ירידה בהכנסות המדינה ממיסים: מנתוני האוצר עולה כי בסיכום 12 החודשים המסתיימים באפריל 2023 נרשם גירעון ממשלתי בסך כ-4.9 מיליארד שקל המהווה כ-0.3% מהתוצר, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022.
מדד ת"א-35 ירד החודש בכ-0.5% בהשפעת מניות הבנקים הכלולות במדד ואילו מדד ת"א-90 עלה בכ-2.9%, לאחר ירידה של כ-2% ושל כ-8% בשליש הראשון של השנה, בהתאמה. יצוין כי החודש בארה"ב ירד מדד ה-Dow Jones בכ-3%, ומדד S&P 500 עלה בכ-1%, בבורסות המובילות באירופה נרשמה ירידה של כ-1.5% בממוצע, ובסין נרשמה ירידה של כ-4%.
שוק קרנות הנאמנות
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-1.4 מיליארד שקל נטו במאי, בהמשך לפדיונות בסך כ-14.6 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023. מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א נבלמו משיכות הציבור במאי והסתכמו בסכום זניח, בהמשך לפדיונות בסך כ-3.6 מיליארד שקל בינואר-אפריל שנת 2023.
מנגד, לקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים במאי כ-0.8 מיליארד שקל נטו, לאחר שהזרים כ-3.0 מיליארד שקל לקרנות אלה, בחלקים שווים, בינואר-אפריל 2023.
בקרנות הכספיות הציבור הזרים במאי כ-3.4 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות ענק בסך כ-20.7 מיליארד שקל בינואר-אפריל שנת 2023.
שווי החזקות הציבור ב-36 קרנות החוץ הנסחרות בת"א עלה מכ-3.5 מיליארד שקל בפברואר, לכ-3.8 מיליארד שקל בסוף מאי. מחצית העלייה מקורה בעליית מדדי המניות, ומחצית העלייה מקורה ברכישות הציבור של קרנות חוץ על מדדי מניות, בעיקר על מדד S&P 500.
בשוק קרנות הנאמנות התמתנה המגמה מתחילת השנה - הציבור המשיך ומשך כספים מקרנות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב והזרים כסף לקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל ולקרנות הכספיות, כמפורט להלן:
בשוק קרנות הסל
נרשמו למסחר במאי שש קרנות סל חדשות –
ארבע קרנות סל חדשות של מור: שתי קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות – תל בונד-60 ותל בונד-מאגר, ושתי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות – תל גוב-שקלי ותל גוב-צמודות 5-10.
שתי קרנות על מדדי אג"ח חברות – אינדקס Bullet צמוד 2027 ואינדקס Bullet שקלי 2027.
שווי השוק של 509 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף מאי היה גבוה בכ-3.9 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-102.1 מיליארד שקל.
עלייה של כ-2.4 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א - כ-1.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות סל, בעיקר על מדד ת"א-125, וכ-0.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות.
עלייה של כ-1.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – כ-1.0 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי המניות, וכ-0.3 מיליארד שקל נטו עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל, בעיקר על מדד S&P 500.
עלייה של כ-0.3 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בת"א – כ-0.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית שערי איגרות החוב, וכ-0.1 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות סל.
ירידה של כ-0.1 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב בחו"ל וסחורות – שמקורה במכירות הציבור של קרנות סל אלה.
עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים
בראשם מדדי ת"א-טכנולוגיה ות"א טק-עילית שעלו החודש בכ-6.4% כל אחד, במקביל לעליית מדד הנאסד"ק בשיעור דומה. מנגד, מדדי ת"א-ביטוח ות"א בנקים-5 ירדו החודש בכ-1.5% ובכ-1.0% בהתאמה.
המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל במאי – בדומה למחזור הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של השנה. ב-4 במאי, ערב העדכון החודשי של מדדי המניות נרשם מחזור בסך כ-3.6 מיליארד שקל בבורסה – כ-1.6 מיליארד שקל מתוכם, בשלב הנעילה.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב
הסתכמו החודש בכ-0.6 מיליארד שקל, זאת בהמשך לגיוסים בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2023.
כ-400 מיליון שקל גויסו בהנפקה אחת לציבור ובשבע הנפקות זכויות. בלטו בגודלן הנפקות זכויות שביצעו חברת האנרגיה סולגרין וחברת השירותים הפיננסים מיטב השקעות בסכום של כ-183 ושל כ-141 מיליון שקל, בהתאמה.
כ-200 מיליון שקל גויסו בחמש הקצאות פרטיות, מתוכם כ-148 מיליון שקל גויסו ע"י חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י בהקצאת מניות למשקיעים מסווגים.
בשוק איגרות החוב
נרשמו במאי עליות שערים בכל המדדים המובילים.
את עליות השערים החודש הובילו מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד – צמודות A ומדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב-צמודות 10+ שעלו בכ-1.6%, כל אחד.
מדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב-שקלי 10+ עלה החודש בכ-0.7%, לאחר ירידה של כ-5.3% בשליש הראשון של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה לכ-3.9% בסוף מאי 2023, לעומת כ-3.8% בסוף החודש הקודם זאת במקביל לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה לכ-3.7% בסוף מאי 2023, לעומת כ-3.5% בסוף החודש.
עוד בלט מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד דולר שעלה בכ-3.2% בהשפעת התחזקות הדולר. המדד השלים עלייה של כ-9.1% מתחילת השנה והוא בשיא כל הזמנים.
הבורסה השיקה ב-30 באפריל 2023 מדד איגרות חוב חברות חדש - מדד תל בונד-קוקו AA. המדד כולל את כל איגרות החוב התאגידיות מסוג COCO צמודות מדד בריבית קבועה אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר התל-בונד אשר דורגו במינימום דירוג מידרוג של (Aa3) או דירוג מעלות של (AA-). המדד עלה בכ-1.7% במאי.
המחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל במאי, נמוך בכ-7% מהמחזור הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של השנה.
המחזור היומי באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל במאי, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023. המחזור באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) ירד אף הוא והסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל, לעומת כ-1.0 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023.
ערב העדכון החודשי של מדדי התל-בונד שחל ב-30 במאי 2023, נרשם מחזור בסך כ-6.3 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב – מתוכם כ-2.7 מיליארד שקל, באג"ח קונצרני.
במלווה קצר מועד נרשמו במאי מחזורי מסחר ערים בסך כ-1.4 מיליארד שקל בממוצע ביום, גבוהים בכ-3% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-אפריל שנת 2023.
למחזורי המסחר הערים במק"מ גם החודש תרמו מכירות, נטו, של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל בסכום של כ-3 מיליארד שקל נטו בהמשך למכירות בסך כ-87 מיליארד שקל בשליש הראשון של השנה ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-280.5 מיליארד שקל.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר במאי עלו והסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקל, לעומת גיוס בהיקף של כ-8 מיליארד שקל בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2023. כ-63% מהסכום שגויס החודש, בוצע באמצעות אג"ח שקלי בריבית קבועה, וכ-37% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח צמוד מדד.
הגיוסים בהנפקות לציבור והקצאות פרטיות בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי עלו אף הם במאי והסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, לעומת כ-4.5 מיליארד שקל בממוצע בכל אחד מהחודשים ינואר-אפריל 2023.
כ-3.8 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י בנק לאומי בהנפקת איגרות חוב לציבור - הגדולה ביותר מתחילת השנה. כ-2.4 מיליארד שקל גויסו בסדרה חדשה של נע"מ בריבית משתנה – מרווח של 0.19% מעל ריבית בנק ישראל ובדירוג +A-1 ע"י "מעלות", וכ-1.4 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 6.5 שנים, תשואה לפידיון 2.1% ובדירוג AAA ע"י "מעלות".
כ-3.6 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י חברות הסקטור הריאלי, כאשר עיקר הגיוס - כ-2.6 מיליארד שקל גויסו ע"י חברות נדל"ן. בלטו ההנפקות הבאות:
כ-418 מיליון שקל גויסו ע"י חברת אג"ח חדשה שלישית השנה בשוק איגרות החוב – חברת הנדל"ן מניב דלק ישראל נכסים, בהנפקה ראשונה של החברה בבורסה בתל-אביב, גייסה את הסכום בהנפקת אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 5.4 שנים, בריבית 4.4%, ובדירוג -A ע"י "מעלות".
כ-700 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן מניב איירפורט סיטי בהנפקת שתי סדרות חדשות של אג"ח בדירוג AA ע"י "מעלות": סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 9.3 שנים וריבית 2.64%, וסדרה של אג"ח שקלי, במח"מ של 3.9 שנים וריבית 5.00%.
כ-400 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן מניב גב ים בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד, במח"מ של 1.8 שנים, תשואה לפדיון 2.6% ובדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג".
שלוש חברות נדל"ן ובניה חדשות פרסמו תשקיף להשלמה במסגרתו הן מתכננות לגייס עד כ-347 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בבורסה –מ.ו. השקעות (כ-177 מיליון שקל), אנשי העיר רוטשטיין (כ-90 מיליון שקל) ורם אדרת (כ-80 מיליון שקל).
חברת הראל פקדונות גייסה החודש כ-826 מיליון שקל בהנפקה לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים. הגיוס בוצע בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, בתשואה לפדיון של 4.7%, בדירוג Aaa ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים התאפיין במחזורי מסחר נמוכים במאי לעומת המחזור הממוצע בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2023.
מחזור המסחר היומי באופציות
על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם במאי
בכ-98 אלף יחידות, לעומת כ-106 אלף יחידות בממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2023.
לירידה במחזורי המסחר תרמה הירידה בתנודתיות בשוק, שבאה לידי ביטוי במדד התנודתיותVTA35 - מדד התנודתיות VTA35 הגיע לכ-16 נקודות בסוף מאי, בדומה לשער בו היה בסוף החודש הקודם. יצוין כי מדד התנודתיות בארה"ב – ה-VIX - עלה לכ-17 נקודות בסוף מאי, לעומת כ-16 נקודות בסוף החודש הקודם.
מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם במאי בכ-32 אלף יחידות, לעומת כ-40 אלף יחידות בממוצע בחודשים ינואר-אפריל 2023. הירידה במחזורי המסחר החודש, הינה חרף התחזקות הדולר בכ-1.9% במאי והגעתו לשער של כ-3.73 שקל לקראת סוף מאי – השער הגבוה ביותר מאז מרץ 2020.
