יו"ר הרשות לניירות ערך: "אחוז ההחזקה בחברה כשלעצמו הוא אמנם פקטור אבל לא חזות הכל"

עו"ד ספי זינגר, יו"ר הרשות לני"ע, נשא דברים בכנס של מרכז הראל: "השאלה אם ההחזקה היא 24, 25 או 26 אחוזים, לא זו שתכריע את הכף. בסוף השאלה היא, האם מידת היכולת להכווין את התאגיד שיש בידי אותו אדם מייצרת צורך להגן על יתר בעלי המניות"

 

 

 
מימין: פרופ׳ דן וייס ועו״ד ספי זינגר, יו״ר הרשות לניי״ע, צילום: שלומי מזרחימימין: פרופ׳ דן וייס ועו״ד ספי זינגר, יו״ר הרשות לניי״ע, צילום: שלומי מזרחי
 

אדם כהן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
23/05/2024

מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ערכו כנס בנושא "שליטה ללא שליטה", ביום רביעי (22.5) אחה"צ בפקולטה לניהול.

פרופ' יעל שטיינהרט, דיקנית הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב נשאה דברי ברכה בפתיחה הכנס. אורח הכבוד: עו"ד ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך. בכנס השתתפו: פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' שרון חנס, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, נערך פאנל בהנחיית פרופ' אסף חמדני, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובהשתתפות: ד"ר מורן אופיר, אוניברסיטת רייכמן, עו"ד שוני אלבק, ממשרד עוה"ד פישר- בכר, לימור דנש, דירקטורית בפז, יונל כהן, יו"ר טראלייט ודירקטור במנורה, עו"ד אילנית לנדסמן-יוגב, U&I וד"ר אייל סולוגניק מאוניברסיטת רייכמן.

לדברי עו"ד ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך "אנסח בצורה פשוטה יותר. הממשל התאגידי שנקבע בחוק לחברות עם בעל שליטה, נועד להגן על המיעוט מפני התנהלותו של בעל השליטה והדומיננטיות שלו שמאפשר לו לתעל את החברה לטובתו האישית. לכן כאן נמצא גם המבחן לשאלת עוצמת השליטה בראי תכלית החוק - כלומר נראה אדם שיש לו יכולת יחסית להכווין את עסקי התאגיד כבעל שליטה אם עוצמת היכולת הזו מייצרת את הצורך להגן על בעלי מניות המיעוט (גם אם הם לא מיעוט מספרי) באמצעות הכלים שקבע המחוקק לחברה שיש בה בעל שליטה.

זו התכלית שעומדת בבסיס החקיקה. ולכן חשוב להדגיש שמבחינתנו אחוז ההחזקה בחברה כשלעצמו הוא אמנם פקטור אבל לא חזות הכל. השאלה אם ההחזקה היא 24' 25 או 26 אחוזים לא זו שתכריע את הכף. בסוף השאלה שאנחנו נשאל את עצמנו היא מהותית – האם מידת היכולת להכווין את התאגיד שיש בידי אותו אדם מייצרת צורך להגן על יתר בעלי המניות ומצדיקה את החובות שקבע המחוקק על בעלי שליטה".

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב הציג תובנות לגבי שליטה בחברות ללא שליטה המבוססות על תורת המשחקים. התובנות מצביעות כי שליטה באמצעות בלוק מניות עלולה להיות זמנית וכי עמיתי קרנות הפנסיה עלולים להיפגע מאסור החל על גופים מוסדיים לבצע תאום הצבעות באספות בעלי מניות.

תובנות אלה מתבססות על מחקר חדש שעורך פרופ' דן וייס יחד עם פרופ' דני בן-שחר, ד"ר רוני גולן, פרופ' אבי כרמלי, וד"ר אייל סולגניק.  

חברי הפאנל עסקו בנושאים של הגדרות שליטה וכוח הכרעה לנוכח השינויים בשוק הישראלי והמגמה של בעלי מניות דומיננטיים שאינם בעלי שליטה בחברות ללא גרעין שליטה, כפי שרואים בחברות דוגמת שופרסל, פז ועוד. 

הפאנל היה חלוק, האם יש לעודד מגמה של בעל מניות דומיננטי שלוקח אחריות ומוביל אסטרטגיה למרות שאינו בעל שליטה או שחיוני לשמור על מבנה בעלי השליטה לטובת החברות והמשק. מה תפקידם של הגופים המוסדיים בפיקוח ובמינוי דירקטורים במבנה שליטה מבוזר והאם יש בעיה ברגולציה הקיימת לגבי תיאומים בין הגופים המוסדיים, האם כל דיבור הוא תיאום, ולכך שיש דרכים לדבר מבלי שהדבר ייחשב לתיאום. וכן, האם מגמה זו, הקיימת בארה"ב שנים רבות וכעת אנו רואים התרחבותה בשוק הישראלי, צריכה לשנות את כל מושכלות היסוד לגבי הגדרת השליטה או שצריך לאמץ קריטריונים חדשים להגדרת השליטה בכלל זה   לבחון מהו המבנה של בעלי מניות אחרים, מה קורה בפועל מבחינה ניהולית ומהם הקשרים שיש בדירקטוריון, מהי שליטה אפקטיבית ולא שליטה פורמלית. 

מימין: פרופ׳ אסף חמדני, לימור דנש, יונל כהן, עו״ד אילנית לנדסמן-יוגב, ד״ר מורן אופיר, עו״ד שוני אלבק וד״ר אייל סולוגניק, צילום: שלומי מזרחי

x