חדשת המקרו החשובה של השבוע שעבר הייתה שחרור לקהל הרחב של פרוטוקולי הפדרל רזרב מישיבתו האחרונה. לכאורה, בפרוטוקולים אלו לא היו הפתעות גדולות: חברי הפד ציינו שוב את הצורך בעלייה קרובה של הריבית, כאשר קיימת וודאות כמעט מוחלטת שההחלטה תיפול בישיבה הקרובה, דהיינו זו של דצמבר.
והנה, התגובה של השוק הייתה די מדהימה, אם לא מוזרה, אם ניקח את הדברים על פניהם. הנה תמונה, המסכמת בצורה טובה למדיי, את מה שקרה מהשעה שאותם פרוטוקולים הופצו:
שוק המניות עולה, הדולר יורד, הסחורות עולות, והתשואה על האג"ח המדינתי יורדת. לא תגובה אופיינית להעלאת ריבית! אז מה קרה כאן? האם כולם השתגעו, או שיש הגיון בשיגעון? כרגיל, אנו נניח את האופציה השנייה, ועלינו לחפש את הסיבה בטקסט שיצא לעולם מבית מדרשה של ג"נט יילן.
אני, ורבים כמוני, לא מדברים "פדית" שוטפת, ולכן ניעזר, כרגיל, בגולדמן-סאקס כמקור טוב של הבנת הנקרא, ואסכם במילים שלי את מה שבנק ההשקעות הזה הסביר לנו.
ובכן, שם נאמר שבנוסף לסקירה של הכלכלה, שוק העבודה, ונושא הריבית עצמו, הם גם דנו במה שנקרא "איזון השווי של הריבית הריאלית" (Real Interest Rate Equilibrium). למה הכוונה? לריבית הריאלית האפקטיבית שאותה היינו מקבלים דרך המנגנון של השוק החופשי, וזאת על בסיס הביקוש וההיצע לכסף במשק. ומה דעתם על כך? שאותה ריבית נמצאת בעצמה סביב ה-0, עקב חולשות בכלכלה האמיתית.
בנוסף למספרי המקרו הפחות טובים לאחרונה, הם מזכירים שכל החזרה לצמיחה מאז המשבר הגדול של 2008 הייתה מן החלשות שנמדדו, ולכן, יש סכנה שללא קשר לריבית הנומינלית הנקבעת על ידי אותו פד, הביקוש הקטן יחסית למימון פעילות אמיתית יגרום להאטה, ואולי למיתון חוזר.
ומה המסקנה? שוב, בלי קשר למה שייעשה בפגישה הקרובה, יש לדעתם לשים לב לשינוי הספציפי הזה בצורה צמודה, ואם המצב בפרמטר הזה של הכלכלה ילך מדחי לדחי "יהיה זהיר מצד הפאנל המחליט לבחון ולהפעיל אופציות של אספקת הקלה בדמות של מדיניות מרחיבה נוספת".
וזה, רבותי, מתאים מאוד למה שהשווקים עשו. על כן, נוכל לסכם כך: יש אמנם סבירות גבוהה מאוד לשינוי חיובי בריבית האמריקאית, אבל, וזה האבל החשוב, אם מה שנמדד כריבית הריאלית האפקטיבית יימצא כהולך ונחלש, עליה חד-פעמית זו בריבית תלווה בגידול ניכר בנזילות שהפד יכניס לשוק, וזאת בעזרת מנגנונים מוכרים, או חדשים.
כנראה לא תחת השם הנדוש "הרחבה כמותית" אלא תחת מטריה חדשה שיימצא לה כינוי חביב לא פחות. על זה אני, הקטן, יכול לומר בצורה די בטוחה שזו הדוגמא הטובה ביותר שראיתי עד כה של הביטוי: "לאכול את העוגה, ולהשאיר אותה שלמה".
משה שלום,ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
משה שלום
ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
משה שלום הוא מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.