עמותת "ידיד" לשר האוצר ויו"ר ועדת הרפורמות >> סעיפים בחוק "שטרום", פגיעה קשה במשקי הבית והעסקים הקטנים

"מהלכים המוצעים במסגרת הצעת החוק לצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאות "חוק שטרום", לא רק שלא יתרמו לתחרות המבוקשת אלא יגרמו נזק, במקרים רבים בלתי הפיך, לעשרות אלפי ואולי מאות אלפי לקוחות המשתייכים למגזר משקי הבית והעסקים הקטנים ובנוסף ייצרו תמריץ שלילי למתן אשראי בריבית נמוכה כמו כן שיפור השירות ללקוחות", כך כתב סמנכ"ל "ידיד", רן מלמד במכתב שנשלח אמש לשר האוצר משה כחלון וליו"ר ועדת הרפורמות ח"כ אלי כהן. 

 

"אנו תומכים תומכים ברפורמה בשוק האשראי בכלל ובצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות מאידך וזאת לטובת יצירת תחרות אשר תפחית את מחיר הריבית הנגבית מן הציבור בעת קבלת אשראי וכן תומכים בהכנסת שחקנים חדשים לשוק", כתב מלמד, "אך יחד עם זאת מודאגים מאד משני מהלכים מרכזיים המוצעים בחוק. האחד צמצום מסגרות האשראי בכרטיסים שהונפקו על ידי הבנקים והשני המגבלות על שיווק כרטיסי האשראי החדשים על ידי הבנקים בדרך שתמנע בפועל תחרות ותביא לשירות רע וריבית גבוהה."

 

המהלך הראשון והמסוכן ביותר", כותב מלמד,  "הוא זה הקובע כי "מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר,סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015. אנו סבורים כי במהלך זה תמונה סכנה גדולה למשקי בית אשר באחת ידרשו להתמודד עם חוסר יכולת להשתמש במסגרת האשראי שנקבעה להם על ידי הבנק בו מנוהל חשבונם וזאת מבלי שהצעת החוק מבטיחה להם כי חברות כרטיסי האשראי החדשות יסכימו להעמיד לרשותם מסגרת אשראי חדשה לפחות בגובה המסגרת שקוצצה להם. האם הצעת החוק קובעת כי הריבית שיוכלו חברות כרטיסי האשראי החדשות לא תוכל להיות גבוהה יותר מזו שקיבלו הלקוחות בעת שכרטיס האשראי היה כרטיס בנקאי?"

 

"האם כבודכם חשב לרגע מה תעשה המשפחה שהוראות הקבע שלה משולמות דרך כרטיס האשראי שמסגרתו קוצצה באופן חד כלכך? מה יעשה העסק הקטן לתיקון מחשבים אשר באחת נלקח ממנו חלק ניכר ממסגרת האשראי שלו אשר בעזרתה הוא רוכש חלקים לתיקון המחשבים של לקוחותיו?"

 

אנחנו בהחלט בעד עידוד התחרות ואפילו בעד העמדת "הגנות ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי החדשות. אך הגנות אלה, ככל שהן מיועדות להגדיל את התחרות, אינן יכולות לבוא על חשבון משק הבית והעסק הקטן. הן אינן יכולות להתקיים מבלי שינקטו הצעדים הבסיסיים שימנעו פגיעה כה אנושה בהם. אנו חוששים כי במקרה שסעיף זה יתקבל ינהגו חברות האשראי כפי שהן נוהגות כבר היום לאמור: לקוחות רווחיים יקבלו מסגרות אשראי חדשות בריבית סבירה אך רוב הלקוחות, משקי הבית והעסקים הקטנים, יקבלו מסגרות נמוכות הרבה יותר ובריבית גבוהה משמעותית.

 

המהלך השני, הבא לוודא כי הבנקים יחוייבו לספק ללקוחותיהם את כלל כרטיסי האשראי של החברות הפועלות במשק הוא גם המהלך שיביא, קרוב לוודאי, לפגיעה משמעותית באיכות השירות של חברות כרטיסי האשראי וכן לתמריץ שלילי בכל הנוגע לגובה הריבית שיגבו החברות על האשראי שהן מספקות ללקוחות וזאת מסיבה פשוטה – הצעת החוק קובעת כי "מתום שנתיים מיום התחילה ועד תום תקופת המעבר, הבנק לא יבצע באמצעות חברת כרטיסי חיוב אחת, תפעול הנפקה של יותר מ– 40% מסך כרטיסי החיוב החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו"

 

"אנו מניחים כי לא צריכים להיות בנקאים מוסמכים או אנשי כלכלה וכספים כדי להבין שמרגע שנקבעה לבנק כלשהוא מסגרת להצעת כרטיסי אשראי שונים ללקוחותיו הרי שתחרות אמיתית לא נוצרת כאן. לדוגמא, מה יעשה לקוח המבקש דווקא כרטיס השייך לחברת כרטיסי אשראי מסויימת אך בבנק בו הוא מנהל את חשבונותיו סיימו להנפיק את כלל הכרטיסים המותרים על פי החוק החדש. במקרה כזה יחוייב הלקוח לקחת כרטיס של חברה אחרת גם הוא ניתן לו בתנאים פחות טובים משיכול היה לקבל קודם לכן.

 

יתרה מכך, העובדה שחברות כרטיסי החדשות ידעו מראש בדיוק כמה כרטיסים הם יוכלו להנפיק בכל אחד מהבנקים תביא אותם בהכרח להשקיע הרבה פחות בשיווק ומתן הטבות ללקוחות אך יותר מכך, קיים חשש גדול כי גם השירות ללקוח יתדרדר מהסיבה הפשוטה שעל כל לקוח שחברת כרטיסי האשראי החדשה תאבד, היא תזכה במהירות הבזק ללקוח חדש פשוט מכיון שהמכסות שקובעת הצעת החוק יחייבו זאת", כתב מלמד במכתבו לשר האוצר ויו"ר ועדת הרפורמות 

 

אנו סבורים כי יש לתקן ולשנות את הסעיפים המדוברים. במקביל נגיש הצעות מפורטות לעדכון ושינוי סעיפים נוספים בהצעת החוק. אנו מקווים כי תדונו בהערותינו אלה בכובד ראש.