2016 היתה שנת הסמארט בטא!

בעיתונות הכלכלית בעולם מסכמים את שנת 2016 ועכשיו זו כבר עובדה, מדדי הסמארט בטא הם המנצחים הגדולים של השנה, עם גידול של 50% בזרימת הכספים לתחום. מנתוני חברת בלקרוק עולה כי זרם הכספים לתעשיית הסמארט בטא זינק השנה ל־45 מיליארד דולר לעומת 30 מיליארד דולר בשנת 2015, וכעת, לפי נתוני חברת מורנינגסטאר, עומדים סך הנכסים במוצרי הסמארט בטא בעולם על 514 מיליארד דולר.

 

 
 

ליאור כגן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/01/2017

גישת הסמארט בטא מביאה אלטרנטיבת השקעה שיש המגדירים אותה כפריצת דרך בעולם ההשקעות והתפתחות משמעותית בעולם המדדים. אם בתחילת שנות ה־2000 החלה צמיחה אדירה של עולם המדדים על רקע שאיפה לנצח את הניהול האקטיבי, כעת המשקיעים נוהרים למדדי הסמארט בטא בשאיפה לנצח את מדדי שווי השוק “הרגילים”.

אז מה כל כך מושך את המשקיעים לכיוון השקעה במדדי הסמארט בטא? ראשית, מדדי הסמארט בטא בנויים על פקטורים כגון תנודתיות נמוכה, ערך, דיבידנד ומומנטום, ולא על עקרון שווי שוק כמקובל במדדים המסורתיים (ת”א 100, S&P500 וכו’). התובנה שנולדה בשנים האחרונות ומבוססת על עשרות שנות מחקר אקדמי, היא שניתן להכות את המדדים הרגילים באמצעות השקעה “חכמה” במדדי סמארט בטא המבוססת על אותם פקטורים. כך לדוגמא, מדד “Low Volatility” יכלול בתוכו קבוצה של מניות המאופיינות בתנודתיות נמוכה, ומדד “מומנטום” יכיל קבוצה של מניות הנמצאות במומנטום חיובי.

דוגמא לצמיחה המהירה של תחום הסמארט בטא ניתן לראות בשתי קרנות סל (SPLV וה־USMV) בארה”ב אשר מבוססות על פקטור ה־Low Volatility (תנודתיות נמוכה). שתי קרנות סל אלו גייסו רק השנה כ־5 מיליארדי דולרים והן מנהלות יחדיו כ־20 מיליארד דולר. פקטור ה־Low Volatility הפופולארי מבוסס על תאוריה שלפיה השקעה במניות בעלות תנודתיות נמוכה לאורך זמן, צפויה להניב עודף תשואה יחסית להשקעה במדדי שווי השוק הרגילים.

מדדי הסמארט בטא טשטשו למעשה את הקו בין הניהול הפאסיבי באמצעות מדדים, לניהול האקטיבי באמצעות מנהלי השקעות. הם מנסים לקחת את הטוב משני העולמות ומציעים למשקיעים מוצר השקעה שמטרתו להניב תשואה עודפת לאורך זמן. מדדי הסמארט בטא מאפשרים למשקיעים לקבל את עודפי התשואות שמציע הניהול האקטיבי, אך בצורה “סדורה” ושקופה של עולם המדדים, ובדמי ניהול נמוכים יחסית. לאחרונה אף פורסם שישנם גופי פנסיה גדולים בארה”ב שמשקיעים במדדי סמארט בטא כתחליף לניהול יקר באמצעות קרנות גידור.

הוכחה להצלחת הגישה ניתן לראות בסקר עכשווי של חברת המדדים הגדולה "FTSE" שנערך בקרב גופים מוסדיים ומנהלי השקעות בארה”ב. מהסקר עולה כי גופי ההשקעה הגדולים מגדילים באופן ניכר את חלקם של מדדי הסמארט בטא בתיקי ההשקעות שלהם. מהסקר עולה בבירור שמדדי הסמארט בטא הופכים לחלק מאלוקציה של רבים מתיקי ההשקעות בעולם.

מה המצב בישראל?

תחום הסמארט בטא בישראל נמצא בצמיחה אך עדיין בחיתוליו. חברות מוצרי המדדים מציעות מספר מצומצם של מוצרים מגויירים מחו”לו. חברת המדדים אלפא ביתא, של קובי שמר, הינה היחידה שפועלת בארץ בצורה עקבית מזה כ־8 שנים ומפתחת מדדי סמארט בטא. 

טיפים עבור משקיעי הסמארט בטא:

השקעה לאורך זמן: לפי מחקרים רבים שנעשו בעולם עולה קיימת מחזוריות בתשואות הפקטורים השונים ולכן השקעה לאורך זמן הוא עיקרון חשוב להשקעה במדדי הסמארט בטא. ישנו סיכוי כי לעיתים פקטור מסוים יציג תשואה פחות טובה בתקופה מסוימת אך לאורך זמן, הוא צפוי להניב תשואה עודפת על השוק.

שונות בין מדדים על אותו הפקטור: יש לזכור כי דרך היישום של הפקטורים יכולה להיות שונה בין עורכי מדדים שונים והתוצאה היא שמדדי סמארט בטא עם שם דומה עשויים להיות שונים בהרכבם. כך לדוגמא, ניתן למצוא בארה”ב מספר לא מבוטל של קרנות סל Low Volatility. כל עורך מדד קובע מתודולוגיה משלו ולכן ייתכן שוני במספר המניות, במשקל של כל מניה, בסטיית התקן של הקרן, בחלוקה לסקטורים, בתדירות עדכון המדד ועוד.

חשיבות בחינת המדד: מחקרים מראים שמדדי הסמארט בטא מציגים עודפי תשואות על מדדי השוק לאורך זמן, אך אין להסתפק בבדיקה שטחית של שם הקרן והתשואה על מנת לקבל החלטת השקעה. חשוב לבדוק את מספר המניות במדד, את הפיזור הסקטוריאלי, את סטיית התקן והשארפ. נתונים אלו מוצגים על ידי עורכי המדדים ויכולים לתת תמונה טובה של המוצר בו אנו משקיעים.

כך לדוגמא, קרן הסלSPLV שבוחרת את 100 המניות מתוך מדד ה־S&P500 מציגה ביצועים יפים לאורך זמן, אך בחודשים האחרונים מפגרת אחר המדד. הסיבה העיקרית לכך היא עליית התשואות באג”ח שהשפיעה לשלילה על מניות מהסקטורים הדפנסיביים במדד, כדוגמת תשתיות אשר משקלו בקרן הסל SPLV הוא כ־23% לעומת כ־3% במדד ה־S&P500.

לפי תחזיות של חברות המדדים הגדולות מסתמן שגם ב־2017 אנחנו צפויים לראות גידול מואץ במדדי הסמארט בטא. תחום הסמארט בטא הפך כבר מזמן מהלהיט התורן, לתחום שספח אליו מאות מיליארדי דולרים. כמות קרנות הסל החדשות מסוג סמארט בטא מעידה לאן מתפתח עולם המדדים, ובקצב צמיחה זה נראה כי גם התחזית של בלקרוק, להיקף נכסים של 1 טריליון דולר ב־2020 תתממש מהר מהצפוי.

ליאור כגן הוא מנכ”ל קרנות סמארט בטא באלטשולר שחם



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x