רשות הסייבר>> "דרושים 2,500 מיישמי סייבר"

במהלך דיון שעסק בהכשרת כוח אדם במקצועות הסייבר, הוצג כי בתוך 5 שנים יוכשרו בתיכונים 1,600 תלמידים לתפקידי 'מיישמי אבטחת מידע בארגונים', לצד כך שכר המיישמים בשירות המדינה עודכן במטרה למלא את השורות. משרד העבודה הקצה מימון להסבה מקצועית של 1,500 מיישמים, עם דגש על גיוסים באוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית מוחלשות

 

 
חכ אורי מקלבחכ אורי מקלב
 

מיכאל לוי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
05/11/2017


במהלך דיון שעסק בהכשרת כוח אדם במקצועות הסייבר, הוצג כי בתוך 5 שנים יוכשרו בתיכונים 1,600 תלמידים לתפקידי 'מיישמי אבטחת מידע בארגונים', לצד כך שכר המיישמים בשירות המדינה עודכן במטרה למלא את השורות. משרד העבודה הקצה מימון להסבה מקצועית של 1,500 מיישמים, עם דגש על גיוסים באוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית מוחלשות

מנגד טען המנהל טכנולוגי של משרד הבריאות כי החשב הכללי מערים קשיים בגיוס אנשי סייבר: "אפילו ב-17 אלף שקלים לחודש אני לא מצליח לגייס". יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "הוצגה פה תשתית מרשימה וארוכת דרך, יש הרבה מה לעשות"

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') דיון בנושא 'אסדרת והכשרת כ"א מקצועי לעולם הסייבר במדינת ישראל'. במהלך הדיון הוצגו בפני הוועדה המסלולים השונים להכשרת כח אדם בתחומי לוחמת הסייבר, בתיכונים, בצה"ל, באקדמיה ובאזרחות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "אנחנו עוסקים רבות בנושא הסייבר, מקיימים דיונים, מסיירים במוקדי סייבר, פוגשים את הנפשות הפועלות. על רקע זה הבטחנו שנקדיש דיון לחינוך והכשרה בתחום. זה דורש הרבה חזון, הרבה השקעה אך דרוש כדי שניצור המשכיות בנושא הזה. אנחנו במקום טוב אך אם לא נרוץ קדימה נמצא עצמנו מאחור. התכנסנו כדי לשמוע מכם מה דרוש, אילו הכשרות, איזה מערכים וכדומה".

ראש אגף בכיר לאסדרה והכשרה ברשות הסייבר, רפאל פרנקו: "אנחנו רוצים לגדר את המשק שלנו במספיק כוח אדם איכותי כדי לסגור חולשות ולהגן על המשק. אנחנו רואים מחסור בעובדים בארגונים, אין מנהלי אבטחת מידע וחלק גדול מהגופים מסתמכים על שירותי חוץ. זה הפער המרכזי שאנחנו רוצים לאתגר ואתו להיכנס לעולם התעסוקה. לכן אנחנו בונים תשתית סייבר בהיבטי כוח אדם וישנם הישגים בולטים שיביאו את המדינה לקפיצה המיוחלת בשנים הקרובות.

"היום אנחנו בדרך שמרעיון למימוש, אנחנו פועלים מהחלק הבסיסי ביותר ועולים למעלה. ישראל היא המדינה הראשונה להכשרת המקצוע, היא המדינה הראשונה שתכשיר תלמידי תיכון לעסוק במקצוע, ומשנת 2018 כל בעלי המקצוע שנותנים שירות לממשל יתבקשו להיות בעלי תעודת הסמכה. בראש ובראשונה יוכשרו 'מיישמי סייבר' – אדם שיושב על המערכת וכל הזמן מסתכל על האירוע ומעדכן את מערכות האבטחה, כשיוצא עדכון ממייקרוסופט לתוכנות זה האדם הראשון שצריך לדעת ולעדכן מידית. היינו רוצים שיכנסו 2,500 אנשים כאלה עכשיו למשק" הוסיף פרנקו שהציג כי במסגרת הסדרת התחום כמקצוע ושילובו בלימוד התיכון הוכן ספר לימודים לרמת מיישם סייבר, והשנה החלה הכשרה בבתי הספר. 

עופר רימון, מנהל מינהל תקשוב טכנולוגיה, משרד החינוך: "התחלנו בהכשרה של תלמידים ב-5 בתי ספר, 100 השנה, ותהייה הכפלה של הכמות בכל שנה, תוך 5 שנים נגיע ל-1,600 תלמידים שיוכשרו ב-2022. ההכשרה תהייה ברמה של תעודת מיישם אבטחת מידע בארגון. בהמשך נמשיך גם לי"ג, י"ד, לטכנאים, הנדסאים, גם להנדסת מחשב".

לשאלת יו"ר הוועדה לגבי שכר מיישמי הסייבר השיב פרנקו כי "אחד הדברים שקידמנו היה יצור שכר למיישם סייבר בשירות המדינה, והעמדנו אותו על למעלה מ- 100 ₪ לשעה למיישם עם ניסיון של בין שנה ל-3 שנים בשוק. ככל שמיומנות עולה השכר עולה, מדובר בלא פחות מבניית תשתית איכותית, כדי שאנשים ירצו לבוא למהלך הזה ולייצר ביקושים".

פרנקו הוסיף כי במסגרת התוכנית 'חרדים לסייבר' יש תוכניות שנפתחו ויש כאלה שעוד יפתחו וכי יש ביקוש בקרב האוכלוסייה החרדית, הוא הצביע גם על כך שחיילים יכולים למשמש את פיקודן השחרור ללימודי סייבר גם ללא תואר: "אנחנו עושים עבודה שלמה מול אגף התקשוב וההגנת בסייבר בצה"ל, אנחנו מכירים בהכשרות של צה"ל, יש עבודה משותפת כדי שהתכנים בלימודים יהיו אפקטיביים ורלוונטיים. החל מ-2018 נעשה הכשרות משותפות ואימונים משותפים. המדינה תרוויח מזה שאותם חיילים ישתחררו. אם אנחנו מסתכלים על כל המסלול אנחנו מדברים על נער שנכנס לתחום שהיה בן 16 בבית הספר, הוא משתחרר עם שירות בתחום כאשר המשק מקבל אדם עם 5 או 6 שנות ניסיון".

נועה גבעון ממטה הסייבר הלאומי נתנה סקירה על הפעילות בעולם האקדמי: "באקדמיה ועד עולמות האקדמיה אנחנו מתמקדים בעיקר בתארים המתקדמים. הקמנו שישה מכוני מחקר במרבית האוניברסיטאות, הגדלנו את מספר הסטודנטים והחוקרים שם, בתקווה שמשם תצא הבשורה בעתיד. אנחנו מנסים להגדיל את המקורות, ותרים אחרי אוכלוסיות מתאימות. אנחנו עוסקים במכון לב בהסבה של חרדים אקדמאים לדוגמא, יש שיתופי פעולה עם אקדמאים מהעולם".

סטיוראט הרשקוביץ, סגן נשיא המרכז האקדמי לב: "כיום ההסבה שאורכת שנה היא של 32 סטודנטים הכי טובים שלנו, שמענו מכל מיני מקומות תעסוקה שסטודנט שמסיים תואר במחשבים לא מבין מספיק כדי לעסוק בהגנת סייבר".
אליהו ראובן, מנהל טכנולוגי ראשי, משרד הבריאות: "בשנה וחצי האחרונות עשינו ניסויים רבים לגיוס אנשי סייבר עם כמעט אפס הצלחה. לפי מכרז החשב הכללי רוב מקצועות הסייבר חסומים למשרדי הממשלה והם לא יכולים לגייס, פרט למיישמי הגנה. גם שם אפילו ב-17 אלף שקל לחודש אני לא יכול לגייס מיישם סייבר עם ניסיון. גם מחירי הקורסים מאוד יקרים, זה מגביל אנשים פרטים מללכת לתחום".

פרנקו: "ההנחיות הן שאין צורך בתואר. גם מי שלומד במוסדות הפרטיים יכול להשתלב בשירות המדינה, ככל שהוא יעבור מבחן שלנו".

רחל בן זקן, האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה: "פיתחנו 2 תוכניות עם מטה הסייבר, מיישם וחוקר, תוכניות של 306 שעות למיישם למי שמגיע מתחום ניהול הרשתות ו-500 שעות למי שלא מגיע מהתחום. מספיק להיות בוגר 12 שנות לימוד עם 3 יחידות מתמטיקה ואנגלית. המסיים מקבל תעודה של מיישם סייבר. בנוסף יש הפנים שלנו בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות, פיתחנו גם לחרדים וחרדיות וגם יוצאי אתיופיה, עם מכינות לפני הקורס שנותנות תגבור למתמטיקה ואנגלית. יש גם את תוכנית הוואוצ'ר למחפשי עבודה, אותו אדם שמחפש עבודה יכול ללכת לקורס, ללמוד ולקבל החזר של עד 95 אחוז ב-3 פעימות. יש לנו תקציב ל-1,500 הכשרות. בקנה 3 קורסים בבני ברק, פתח תקווה וחיפה. זו בשורה".

נציג משרד הביטחון: "אנחנו מברכים על המהלכים, אנחנו מרגישים שיש מחסור ויש צורך בהשתלבות במערכות. יחד עם זאת אנחנו עושים את ההכשרות וההתאמות שלנו בשל ההיבט הייחודי של עבודתנו. נשמח בהמשך להשתלב בתוכניות שמעניקות תשתית".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "התוכניות השונות הוצגו באופן מרשים, אפילו חריג ממה שאנחנו רגילים במשרדי הממשלה שתמיד מאחרים וגוררים רגליים. אין ספק שיש פה תשתית ארוכת דרך ויש הרבה מה לעשות. נראה שאנחנו בדרך נכונה, טובה ומיומנת. אנחנו כוועדה נמשיך ונעסוק בנושא, ובישיבות הבאות נתמקד בנושאים ספציפיים ונעמיק בהם"

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x