מיטב דש >> ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה למניות

השקל צפוי להמשיך ולהיחלש. מבין הכוחות שצפויים לפעול לפיחות השקל ניתן למנות ההאטה בצמיחת המשק

 

 
 

אלכס זבז`ינסקי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
21/11/2018


עיקרי הדברים

·     מדד המחירים בישראל היה אומנם ברף העליון של התחזיות, אך אין סימנים של עלייה בסביבת האינפלציה במשק. חלק מהגורמים שהשפיעו לעליית המדד בשנה האחרונה לא צפויים לחזור על עצמם בשנה הקרובה.

·     השקל צפוי להמשיך ולהיחלש. מבין הכוחות שצפויים לפעול לפיחות השקל ניתן למנות ההאטה בצמיחת המשק, התמתנות הציפיות לעליית ריבית ע"י בנק ישראל, העלייה בגירעון המסחרי ועלייה ב-Basis swap.

·     הצמיחה באירופה וביפן נחלשה ברבעון השלישי. חלק מהסיבות היו חד פעמיות, אך הגורמים להאטה היו רוחביים יותר, במיוחד באירופה.

·     הביקוש הנמוך לאשראי במשק האמריקאי מעיד שלא צפוי גידול בהשקעות של המגזר העסקי.

·     בעקבות ההתפתחויות האחרונות בארה"ב ומחוץ לה, השוק מתחיל להוריד תחזיות לעליית ריבית ה-FED. להערכתנו, נגידי הבנק המרכזי צפויים להוריד בישיבתם הקרובה תחזיות לעליית ריבית.

·     הטלטלה בשווקים הגיעה אל שוק האג"ח הקונצרניות בארה"ב. עליית המרווחים בשבוע שעבר הייתה החדה ביותר מאז 2016.

·     שוק המניות המקומי בדרך כלל הכה את השוק האמריקאי אחרי הבחירות בישראל. השקל בדרך כלל נחלש מול סל המטבעות.

 

 

המלצות מרכזיות

חשיפה למניות:

גבוהה

בינונית / גבוהה

בינונית

בינונית / נמוכה

נמוכה

 

מח"מ האג"ח:

ארוך

בינוני / ארוך

בינוני

בינוני / קצר

קצר

דגשים:

·      אנו ממליצים על הטיית תיק האג"ח לטובת האפיק השקלי.

·     אנוממליצים להחזיק חשיפה לאפיק הקונצרני בעיקר באמצעות האג"ח בדירוגים הגבוהים.

מאקרו ישראל.
סביבת האינפלציה נותרה מתונה והסיכון לתחזית מוטה כלפי מטה
עליית מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר ב-0.3% הייתה בהתאם לתחזיות שלנו, אך בתוך הסעיפים היו לא מעט הפתעות. 
תרומת המזון וסעיף הפירות והירקות הייתה נמוכה ממה שציפינו. לעומת זאת, סעיף ההלבשה, הריהוט והציוד והתרבות עלו מעל התחזיות שלנו. 
  • סעיף ההלבשה עלה ב-9.2% ותרם 0.2% למדד, עלייה עונתית הגבוהה ביותר בחודש אוקטובר מאז שנת 2000. 
  • סעיף הדיור עלה ב-0.4% ותרם כ-0.1% למדד הכללי, אך עלייתו לא קשורה להתייקרות שכר דירה שעלתה ב-0.1% בלבד, אלא לעלייה חדה של 4.3% בתת סעיף של הוצאות דיור אחרות  שכוללות תיווך, מסים וביטוח. לא ידוע לנו מהי הסיבה לעלייה זו. 
  • סעיף הארחה ונופש התייקר ב-6.2% ותרם 0.05% למדד, זאת לאחר שבספטמבר נרשמה ירידה בסעיף זה.
  • בצד השלילי בלטה הוזלת הבשר והדגים שהשילה 0.06% מהמדד.
  • מחירי המכוניות הורידו כ-0.04% מהמדד ובסה"כ כ-0.1% בשנה האחרונה.
  • מחירי הדירות בבעלות, שלא כלולות במדד המחירים, ירדו בשיעור שנתי של 1.9%, לעומת ירידה של 1.7% בחודש הקודם.
בסה"כ, אנו לא מזהים שינוי משמעותי בסביבת האינפלציה והיא נותרה מתונה. מדד המחירים ב-12 החודשים עלה ב-1.2%, בדומה לחודשים הקודמים. המדד ללא האנרגיה עלה ב-1%. 
כ-0.6% הוסיפו לאינפלציה בשנה האחרונה הסעיפים שתרומתם עשויה להיות חולפת.
  • הדלק תרם כ-0.28%. בינתיים מסתמנת תרומה שלילית בזמן הקרוב.
  • מחירי הפירות הוסיפו 0.13%. אבטיח, ענבים ואפרסקים לבד תרמו כ-0.16%. השפעה זו בוודאי חריגה ולא אמורה לחזור על עצמה. 
  • גם תרומת ההוצאות על הנסיעה לחו"ל של כ-0.15% הייתה חריגה והתבססה בין היתר על התייקרות הנפט ושינוי בשער הדולר. 
 
במבט קדימה, אנו צופים שמדד חודש נובמבר ירד ב-0.3%, בעיקר בהשפעת הגורמים העונתיים והוזלת הדלק. האינפלציה בחודש דצמבר צפויה להישאר ללא שינוי. אם ההוזלה האחרונה במחירי הנפט בשקלים תישמר עד סוף החודש, היא צפויה להוריד כ-0.2% מהמדד. מטעמי שמרנות הורדנו בשלב זה רק 0.1%. המדד  של חודש ינואר צפוי לרדת ב-0.3% בעיקר בהשפעת ההוזלות העונתיות.
 
שורה תחתונה: התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים ירדה מ-1.1% ל-1.0%. סביבת האינפלציה נותרה מתונה והסיכון לתחזית מוטה כלפי מטה.
 
  
עלייה מהירה בגירעון המסחרי בעבר קרתה בסמיכות לפיחות השקל מול סל המטבעות
קצב הגידול ביצוא הסחורות (12M/12M) נותר יציב עם נטייה קלה לירידות. ניכרת האטה חדה ביצוא התרופות. לעומת זאת, חל שיפור משמעותי ביצוא הרכיבים האלקטרוניים, כנראה בזכות המפעל החדש של אינטל. יצוא הכימיקליים צומח בקצב דו-ספרתי גבוה. 
קצב הגידול ביבוא נותר גבוה, במיוחד של חומרי הגלם.
 
בשלוש השנים האחרונות ניכרת עלייה חדה ביבוא וקיפאון ביצוא הסחורות. כתוצאה מזה, הגירעון המסחרי עלה בחדות. העלייה בגרעון המסחרי מהירה יותר מהגידול בעודף בחשבון הסחר בשירותים. 
 
ניתן להעריך שהסחר בסחורות מערב יותר פעילות בשוק המט"ח ומשפיע יותר על שע"ח של השקל לעומת הסחר בשירותים שברובו נובע מהפעילות של חברות הטכנולוגיה שפעמים רבות באה לידי ביטוי בעיקר ברישומים חשבונאים בין חברת האם בחו"ל לשלוחות הפיתוח בישראל. 
 
נציין שלא ברור עד כמה הגירעון המסחרי גרם לכך, אך באפיזודות הקודמות של עלייה מהירה בגירעון המסחרי בשנים 2007-08 וב-2010-2012 נרשם גם פיחות מהיר יחסית בשע"ח של השקל מול סל המטבעות. 
 
 
 
 
מאקרו עולם.
קצב הצמיחה והסנטימנט באירופה ממשיכים להיחלש
נתוני הצמיחה לרבעון השלישי בגוש האירו הצביעו על המשך האטה בקצב הצמיחה ל-1.7% (YoY), לעומת קצב של 2.7% בסוף שנת 2017. חלק מההאטה בצמיחה קשורה לגורמים חד פעמים, כמו השיבושים בייצור הרכבים בגרמניה. 
ניתן לראות שמחזור העסקים באירופה עבר את שיאו גם בירידה בקצב הגידול במספר המועסקים שנמצא במגמת האטה.
 
גם נתוני הסנטימנט באירופה ממשיכים להצביע על פסימיות מתרחבת לאחר שסקר ה-ZEW בשבוע שעבר הציג הרעה נוספת  ברכיב הציפיות ובהערכת המצב הנוכחי.
גם אינפלציית הליבה בגוש האירו נותרה נמוכה (1.1%) ואינה מתקדמת ליעד ה-ECB. מהפרסומים בשבוע האחרון ניתן ללמוד שאינפלציית הליבה נותרה יציבה ואף התמתנה בחצי השנה האחרונה בכל המדינות העיקריות.
 
צמיחה שלילית גם ביפן, אך צפוי שיפור ברבעון הרביעי
גם ביפן נרשמה צמיחה שלילית ברבעון השלישי. כמו באירופה, גם ביפן מדובר בהשפעות חד פעמיות. רק שביפן אלה היו מעשי טבע. קצב הצמיחה השנתי (YoY) ירד ל-0.3% לאחר שבסוף שנת 2017 הוא הגיע לרמה של כ-2%. נרשמה ירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות החברות. בגלל ההשפעות החד פעמיות, צפוי תיקון לירידה בתוצר ברבעון הרביעי.
נוסיף, שמדדי הייצור התעשייתי באירופה וביפן ממשיכים להיחלש.
 
הביקוש הנמוך לאשראי בארה"ב אינו מבשר על גידול בהשקעות
בארה"ב התפרסם הסקר התלת-חודשי של ה-FED של קציני אשראי בבנקים. הסקר העלה שהבנקים בסה"כ מקלים בתנאי אשראי, במיוחד לחברות. אולם, הביקוש להלוואות נחלש והוא נמצא ברמות שממש לא מתאימות למצב של צמיחה מואצת .
הביקוש הנמוך להלוואות מעיד שהשקעות החברות, שבדרך כלל מתואמות עם הגידול באשראי, לא צפויות לזנק בקרוב. לאור הירידה החדה במחירי הנפט, גידול בהשקעות נראה עוד פחות אפשרי. 
 
 
שווקים. 
המציאות בשטח והמסרים של ה-FED מורידים תחזיות לעליית ריבית 
הקונצנזוס בשוק לגבי קצב עליית הריבית בארה"ב מתחיל להתערער. החוזים "השילו" מתחילת אוקטובר כמעט עליית ריבית שלמה ב-2019 והורידו את התחזיות הנגזרת ל-1.5 עליות בלבד (תרשים 16). בשוק האג"ח התשואות ירדו לאורך כל העקום. תלילות העקום בחלק הקצר (2Y/5Y) קרובה להתאפסות. לעומת זאת, התלילות בחלק הארוך (10Y/30Y) ממשיכה לעלות. "שקיעת אמצע העקום" מאפיינת בדרך כלל הפחתת הציפיות לעליית ריבית.
בסוף השבוע סגן נשיא ה-FED הוסיף ספקות לגבי נכונות ה-FED להמשיך בעליית ריבית לאחר שאמר שהריבית מתקרבת לרמה ניטרלית.
 
אכן, הסיבות להמשך עליית ריבית בארה"ב הולכות ונחלשות:
  • אינפלציית הליבה עברה את השיא וירדה בחודשים האחרונים .
  • ציפיות האינפלציה ממשיכות לרדת לרמה הנמוכה מתחילת השנה.
  • קיים חשש שבשנה הקרובה הצמיחה בארה"ב תתמתן בהשפעת ההאטה בעולם, הפגת התמיכה מצד המדיניות הפיסקאלית והשפעת הריסון המוניטארית בארה"ב. על כך דיבר גם נגיד ה-FED בשבוע שעבר.
  • נמשכת ואף מתעצמת חולשה בכלכלה העולמית.
  • שערו של הדולר ביחס לסל התחזק כבר בכ-10% מהתחתית, אליה הגיע בתחילת השנה.
  • ניכרת הרעה בתנאים הפיננסיים כתוצאה מהתנודתיות בשווקים.
שורה תחתונה: אנו צופים שתחזיות הריבית של נגידי ה-FED ירדו בפגישתו הקרובה ואיתם גם התשואות והדולר.
 
 
הוודאות בנושא הריבית בישראל צפויה להתבהר בקרוב
בזמן הקרוב תתבהר התמונה ביחס למימוש התוכניות של בנק ישראל לעליית ריבית:
  • מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר אומנם עלה ברף הגבוה של התחזיות, אך לדעתנו אינו מעיד שסביבת האינפלציה מתבססת בתחום היעד. אם לדבוק בהגדרה שניתנה ע"י בנק ישראל, האינפלציה ממשיכה להיות קרוב מדי לגבול התחתון של יעד האינפלציה.
  • היום יתפרסם נתון צמיחה לרבעון השלישי שתהיה לו חשיבות גדולה לעניין החלטת ריבית. 
  • הנגיד החדש צפוי להיכנס לתפקיד בקרוב ולגלות את עמדותיו.
  • מלבד השיקולים המקומיים, גם ההאטה בצמיחה העולמית והתנודתיות בשווקים יוסיפו משקל נגד עליית ריבית.
תגובת ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל לירידה במחירי הנפט הייתה מאוד מינורית בשבוע שעבר,  למרות שמחיר הנפט בשקלים מחק כ-3/4 מעלייתו בשנה האחרונה, ציפיות האינפלציה הגלומות, אפילו הקצרות, כמעט לא ירדו. לאחר פרסום מדד המחירים, שלא גילה התעוררות בלחצי האינפלציוניים, הציפיות עשויות להגיב באיחור לירידה במחירי הנפט.
שורה תחתונה: הערכות ריבית בארה"ב ובישראל תומכות במח"מ בינוני-ארוך בתיק האג"ח. בסביבת האינפלציה הנוכחית מומלץ להמשיך ולשמור על הטיית התיק לאפיק השקלי.
 
 
הכוחות לפיחות השקל ביחס לסל המטבעות צפויים להמשיך ולגבור
מלבד ההשפעה לפיחות השקל שנובעת מעלייה בגירעון המסחרי, עליה כתבנו בפרק המאקרו, קרו עוד כמה אירועים שעשויים להשפיע על שע"ח: 
  • בנק ישראל הודיע על הפסקת רכישות הדולרים לצורך נטרול השפעת הגז. רכישות אלו היוו כשליש מסך רכישות המט"ח של בנק ישראל בשנים 2013-2018. לפי המחקר שפרסם בנק ישראל בחודש יולי, סך רכישות המט"ח גרמו לפיחות השקל של כ-4%-6% מדי שנה בשנים אלו. לפיכך, ניתן לייחס לרכישות בגין הגז, שהכמות שלהן אומנם ידוע מראש אך עיתוי הרכישות עצמן לא היה ידוע בשוק, השפעה של כ-1%-2% על שערו של השקל מדי שנה או השפעה מצטבר של כ-5%-10% בתקופה זו.
  • הירידה החדה במחירי הנפט אמורה לתמוך בשערו של השקל. ישראל יבאה דלק בשנה האחרונה בסכום של כ-10 מיליארד דולר. ירידה פרמננטית במחיר הנפט של כ-20% עשויה להקטין ביקוש למט"ח בכ-2 מיליארד דולר בשנה.
  • לעומת זאת, לאחרונה עלתה עלות הגידור מפני ייסוף השקל ביחס לדולר לרמות שלא נראו כאן בשנים האחרונות בגלל העלייה ב-Basis Swap. מצד אחד, עלייה ב-Basis יכולה להעיד על ביקוש לדולרים במערכת הבנקאית (התחזקות הדולר). במקביל, התייקרות הגידור עשויה להניע את המוסדיים מלהשקיע בחו"ל ולהקטין ביקוש לדולר (היחלשות הדולר). 
בפועל הקשר בין Basis Swap לשע"ח של השקל הנו שלילי. עלייה ב-Basis  (עלייה לכיוון שלילי) בדרך כלל קורת יחד עם פיחות השקל, כפי שהיה בשנים האחרונות. 
אנחנו מעריכים שהסבירות לפיחות השקל גבוהה יותר מההסתברות לייסוף:
  • ראשית, בגלל שלהערכתנו מתפתחת האטה בכלכלה הישראלית שבדרך כלל לוחצת להיחלשות המטבע.
  • שנית, בגלל שהציפיות לעליית ריבית שהתחזקו לאחרונה, כפי שבא לידי ביטוי בעליית תלילות העקום השקלי בחלק הקצר שלו, לא בטוח שיתממשו.
שורה תחתונה: הסיכוי להמשך פיחות השקל גבוה יותר מהסיכוי לייסוף. 
 
 
 
אחרי הבחירות  בישראל שוק המניות המקומי בדרך כלל הכה את השוק האמריקאי והשקל נחלש 
בדרך כלל לבחירות יש השפעה חיובית על הכלכלה, מכיוון שהממשלה החדשה יכולה לאמץ צעדים נחוצים אך פחות פופולריים ולטפל בבעיות שנזנחו קודם בתחילת קדנציה. אחת הבעיות העיקריות איתה תצטרך להתמודד הממשלה הבאה יהיה עודף ההתחייבויות התקציביות של הממשלה בשנים הקרובות בעקבות ההחלטות שכבר התקבלו.
 
שבע מערכות הבחירות שהתקיימו בישראל ב-20 השנים האחרונות השפיעו בממוצע לחיוב על שוק המניות המקומי. ב-6 מתוך 7 מערכות הבחירות השוק הישראלי השיג תשואה עודפת על השוק האמריקאי חצי שנה אחרי הבחירות. 
בשש מתוך שבע מערכות הבחירות השקל נחלש מול סל המטבעות חצי שנה אחרי הבחירות.
 
הירידות באג"ח החברות בחו"ל טומנות סיכון משמעותי לשווקים
בשבוע שעבר הטלטלות במניות הגיעה לשוק האג"ח הקונצרניות בארה"ב. המרווח הממוצע באג"ח ה-HY עלה לרמה הגבוהה בשנה האחרונה. המרווחים עדיין נמוכים משמעותית  בהשוואה לרמתם בתחילת 2016 או בזמן המשבר באירופה, אך העלייה השבועית במרווחי אג"ח ה-IG וה-HY הייתה בשבוע שעבר החדה ביותר מאז תחילת שנת 2016. מלבד הירידות במניות, המרווחים הושפעו מהירידה החדה במחירי הנפט, מהנפילות באג"ח של חברת GE ומהדיבורים חוזרים ונשנים על הסיכונים הגבוהים באשראי החברות. 
החלשים במיוחד היו בשנה האחרונה אג"ח החברות בדירוג השקעה. המדד שלהן שירד בשנה האחרונה, הציג את אחד הביצועים הגרועים ביותר בשלושים השנים האחרונות . התפשטות התנודתיות לאפיק הקונצרני טומנת סיכון לא פחות גדול מהירידות במניות עקב המצב הפיננסי "המתוח" של חלק מהחברות, במיוחד בדירוגים הנמוכים. 
 
x