אדם כהן
22/03/2020
דברי הסבר
לסעיף 3
בסעיף התחולה של החוזר (אשר הופיע בהגדרת המונח "חברת ביטוח" בסעיף 2 לחוזר סולבנסי), מוצע לתקן את ההפניה לתקנה 3(ב) בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח) התשע"ח-2018 חלף ההפניה לתקנה 9(ב) בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ"ח-1998 שבוטלו.
לסעיף 4
מוצע לקבוע הוראת מעבר בדומה להוראות סעיף 308d לדירקטיבה כך שביחס למבטחים שיינתן להם אישור מהממונה, גידול בעתודות הביטוח ייפרס בצורה הדרגתית עד לשנת 2032, וזאת בהתייחס לחלוקת התחייבויות הביטוח לקבוצות סיכון הומוגניות. לצד זאת, מוצע כי הממונה יהיה רשאי להגביל את האישור כך שהאמור לא יביא לשיפור יחס כושר הפירעון של חברת הביטוח ביחס לזה שהיה מחושב טרם כניסת חוזר סולבנסי לתוקף. עוד מוצע שהוראת המעבר הקיימת כיום בחוזר סולבנסי תמשיך לעמוד בתוקפה, אך היא לא תחול ביחס למבטח שקיבל את אישור הממונה לפריסה הדרגתית של גידול עתודות הביטוח.
לסעיף 5
מוצע לבטל את הוראות חוזר ביטוח 2017-1-9 "הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II" (1.6.2017) עם כניסתו לתוקף של חוזר זה. עיקר הוראות הנספח לחוזר ימשיכו לעמוד בתוקפן, בשינויים המפורטים בנספח לחוזר זה.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי – הגדרות
לאור הטמעת ההוראות בחוזר המאוחד, הגדרות המופיעות בחלק ההגדרות בקודקס מתייתרות ועל כן נמחקו.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק א', פרק 4, סימן ד', סימן משנה 5, לוח א-1
מוצע להוסיף לגורמי הסיכון לפריסת ה-SCR העתידי גורם סיכון בגין אריכות ימים SLT בביטוח בריאות ולקבוע אותו כהיוון תביעות. זאת על מנת להגביר את הבהירות של ההנחיה, ובהתאם לפרקטיקה הנהוגה בשוק. עוד מוצע לקבוע כי גורם הסיכון לפריסת המרווח הסיכון בגין הסיכון התפעולי, יהא עתודות BE, במקום פרמיות, זאת כיוון שהוא משקף באופן מדויק יותר את דפוס התפתחות ה-SCR העתידי.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 1, סימן ה'
מוצע להתאים סעיף הפישוט לחישוב ההון הנדרש לפי גישת ה-Look-Through על מכשירים להשקעה עקיפה כך שיאפשר שימוש בהרכב הנכסים העדכני של מכשיר ההשקעה, וזאת בהתאם לעדכון לסעיף 84 להוראת האיחוד האירופי Delegated Regulation (EU) 2015/35 (להלן – DA).
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 3 הון נדרש בשל רכיב סיכון חיתום בביטוח כללי
מוצע לעדכן את סטיות התקן עבור תת רכיב סיכון פרמיות ועתודות, עבור ענף ביטוח אשראי, וזאת בדומה לעדכון נספח 2 ב-DA. עוד מוצע לבטל את הפישוט שמאפשר שלא לחשב את דרישת ההון בשל תת רכיב סיכון ביטולים בביטוח כללי זאת על מנת לשמור על עקביות עם הוראות ה-DA לעניין זה ובעקבות לניתוחים שערכה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות) שהעלו כי סיכון הביטולים בענפי הביטוח הכללי אינו בהכרח זניח.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4(ז) הון נדרש בשל תת רכיב סיכון ביטולים
מוצע לעדכן את תרחיש הביטולים עבור פוליסות סיטונאיות ולהגדיל את שיעור התרחיש הביטולים ההמוני עבור פוליסות סיטונאיות ל-70%, בהתאם להוראות סעיף 142 ב-DA. עוד מוצע לעדכן את ההגדרה של פוליסות סיטונאיות בהתאם למאפייני השוק המקומי ולקבוע כי הן פוליסות בהן בעל הפוליסה אינו אדם פרטי וביטול הפוליסה אינו תלוי בקבלת אישור מהמוטבים בפוליסה.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 5 הון נדרש בשל רכיב סיכון חיתום בביטוח בריאות
מוצע לעדכן את הסיווג של כיסוי מוות מתאונה לתת רכיב סיכון תמותה חלף סיווגו לרכיב סיכון משנה חלף הכנסה, וזאת בהתאם לפרקטיקה הנהוגה באירופה.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 5 , לוח ג-6א - סטיות תקן עבור תת רכיב סיכון פרמיות ורזרבה בביטוח בריאות דומה לביטוח כללי (NSLT)
מוצע לעדכן את סטיות התקן עבור תת רכיב סיכון פרמיות ועתודות, עבור ענף 1 (עובדים זרים, נסיעות לחו"ל, שיניים), וזאת בדומה לעדכון נספח 15 ב-DA.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 7 הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק
מוצע להתאים את סעיף הון נדרש בשל תת רכיב סיכון מרווח על פוזיציות איגוח בהתאם לעדכון בסעיפים 177-178 ב-DA. התאמה זו נועדה להתאים את ההון הנדרש בגין איגוחים להתפתחויות בשוק האיגוח ולרמת הסיכון הגלומה במכשירים אלה. בהתאם, שונו פקטורי הסיכון לחישוב דרישת ההון בגין מוצרי איגוח בהתאם לטבלאות האירופיות המעודכנות. כמו כן, נוספה הגדרת "איגוח פשוט" חלף הגדרת איגוח "סוג 1" ו-"סוג 2" אשר מאפשרת הסתמכות על עמידת איגוחים בחו"ל במאפיינים מקובלים באותן מדינות וכן על הוראות חקיקה ייעודית בנושא זה בישראל, ככל שזו תיכנס לתוקף.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 7 הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק
מוצע להתאים את סעיפי הון נדרש בשל תת רכיב סיכון מרווח ובשל תת רכיב מניות כך שיתייחסו בין היתר להרחבת הגדרת ההשקעה בתשתיות להשקעה בתאגיד תשתיות, וזאת חלף השקעה רק באמצעות ישות ייעודית כפי שהיה נהוג עד כה. העדכון מתבסס על הוראות סעיפים 164a,b 164, 168, 169 ו-170 ב-DA.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 7 הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק
מוצע להתאים את סעיף הון נדרש בשל תת רכיב מניות כך שיכלול חישוב בגין מניות המוחזקות לטווח ארוך, אשר שיעור ההון הנדרש בגינן יעמוד על 22%. התיקון מתבסס על הוראות סעיפים 169 ו-171a ב-DA. עוד מוצע לקבוע פישוט כי ניתן יהיה להניח כי עד 75% מהמניות המוחזקות כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה תחשבנה כמניות המוחזקות לטווח ארוך. לנושא נבחן במסגרת יישום הוראות חוזר 2020-1-2 "סקר הערכה כמותי לבחינת התאמות במשטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II" (8.1.2020) והתיקון המוצע משקף את הממצאים שעלו בסקר.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 2, סימן ב', סימן משנה 4, סעיף 7 הון נדרש בשל רכיב סיכון שוק
בהוראות ה-DA קיימות הנחיות המאפשרות להפעיל מודלים לדירוג פנימי של נכסי חוב לא מדורגים, אשר בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים מוכרים לצורך חישוב ההון הנדרש בגין תת רכיב סיכון מרווח אשראי. בנוסף, בהוראות חוזר סולבנסי נקבעה דרישת הון מחמירה בגין נכסי חוב לא מדורגים (בשיעור של כ-7.5% לכל שנת מח"מ). עדכון ההון הנדרש בגין נכסי חוב לא מדורגים יביא בחשבון את התאמת דרישות ההון להוראות ה-DA, תוך שמירה על ההבחנה הקיימת בין נכסים בדירוג מקומי לנכסים בדירוג בינלאומי. לפיכך מוצע לקבוע תנאים לפיהם יוכר השימוש במודל דירוג פנימי לצורך חישוב ההון הנדרש בגין תת רכיב סיכון מרווח אשראי. עיקרי התנאים המוצעים, המבוססים על הקבוע בסעיף 176a ל-DA, הם: 1. החוב לא הונפק על-ידי צד קשור; 2. החוב אינו נחות ביחס להתחייבויות אחרות של המנפיק, פרט לחריגים מסוימים; 3. החוב משלם תשלומים קבועים של קרן ושל ריבית; 4. המנפיק לא יכול לשנות את תנאי החוב באופן חד צדדי וכן צריך להודיע לגוף המוסדי על שינויים מהותיים בפעילותו העסקית; 5. תנאי החוב כוללים אמות מידה פיננסיות ותניות חוזיות מסוימות.
נספח למשטר כושר פירעון כלכלי, חלק ג', פרק 3, סימן ב'
מוצע להתאים את ההנחיה לעניין אמצעים להפחתת סיכון שתוקפם קצר מ-12 חודשים במועד חישוב יחס כושר הפירעון, כך שעבור נכסים המוחזקים כנגד התחייבויות תלויות תשואה, יהיה ניתן להניח החלפה של אמצעים להפחתת סיכון כך שתישמר רמת החשיפה למועד החישוב. זאת מעבר לגידור המינימלי הנעשה בהתאם למגבלות החשיפה במדיניות ההשקעות המוצהרת של חברת הביטוח. התיקון המוצע מתבסס על הוראות סעיף 209 ל-DA וניתוחים שערכה הרשות מהם עלה כי קיימת חוסר אחידות ביישום הוראות סעיף זה.
