רלי בן שבת
21/03/2021
בינואר 2017 נכנס לתוקפו המודל הצ׳ילאני בניהול החסכון ארוך הטווח.
המודל מאמץ תפיסת עולם, לפיה החוסך אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרש לבחירת האיזון האופטימלי בין תשואה לסיכון ובעצם יצר ניהול השקעות מותאם גיל לצד ניהול מסלולים מתמחים, כגון מסלול מניות.
עד השנים האחרונות, רוב הגופים המוסדיים ״שיחקו באותו מגרש״ במסלול המנייתי:
ניהול הרכיב היה בפועל על כ70% מנכסי הקרן, מאחר וקרנות הפנסיה נהנות מאג״ח מיועד מסוג ״ערד״ בשעור של כ30% (כ28% לעמית פעיל) בריבית של 4.86% . ההשוואת ביצועים ואיכות הניהול היתה אפשרית.
בשנים האחרונות, עקב ביצועים מרשימים של המדד האמריקאי המוביל, החל ביקוש למסלול מחקה מדד SP500. מרבית הגופים אכן יצאו עם המסלול הנ״ל, אך בניגוד לניהול השקעות אקטיבי, הגופים נאלצו להתמודד עם ציפיה של המשקיע לקבל (ככל שניתן) את תשואת המדד.
30% באג״ח מיועד בריבית קבועה יש בו כדי להביא להפרש עקיבה משמעותי (לטוב ולרע).
רוב המוסדיים בחרו לנהל את המסלול כפי שמנוהלים המסלולים האקטיביים (חשיפה של 70% למניות) וחלק מהגופים יצאו עם מסלול ממונף פאסיבי, כך שמעבר לריבית הקבועה המתקבלת מאג״ח המיועד, החשיפה לאפיק המנייתי היא על 100% מנכסי הקרן.
כיצד הדבר מתבצע והאם יש הבדל באופן ההתכסות?
במסלולים הרגילים, לאחר רכישת אג״ח ערד, תאורטית ניתן להיחשף למדד באמצעות קרן סל בדמי ניהול אפסיים (בפועל הדברים יותר מורכבים) תשואת הקרן הצפויה היא של 70% מתשואת המדד במונחי מטבע מקומי (אין נטרול) + 1.45% (30% מ4.86%).
מה קורה במסלולים הממונפים?
כאן ניהול החשיפה קצר יותר מורכב. כדי להגיע לחשיפה של מעבר ל70% הקרן רוכשת חוזים עתידיים (הצמדה סינטטית) על המדד. אגב, תשואת החוזים תהיה בהכרח נמוכה מתשואת המדד בגובה הריבית הגלומה בחוזים.
ניקח דוגמא מספרית נכון להיום:
◀︎תשואת אג״ח מיועד על כ30% מהנכסים +1.45%
◀︎חשיפה מט״חית (הפרש דולר שקל לשנה) 0.75%+
◀︎ 70% מזומן (60% ליתר דיוק, 10% אצל הברוקר ללא ריבית כבטחונות) 0.3%
◀︎ עלות רכישת החוזים 0.55%-
כלומר, בנקודת הזמן הנוכחית, כל עוד עלות רכישת החוזים נמוכה מהריבית שניתן לקבל מהאג״ח המיועד - ניתן להשיא תשואה עודפת של כ1.95%
אגב, האם ניתן להגיד שבבחירה של מסלול חשוף 100% אנו מוותרים על ״הגנה״ של אג״ח מיועדות? התשובה היא לא.
כעת, בחירת המסלול כעת צריכה להתבצע תוך התאמה לפרופיל הסיכון של הלקוח וכל עוד ההשוואה והשוני בין הקרנות ברור - ניתן לבצע בחירה מושכלת.
רלי בן שבת - מתכננת פיננסית
המודל מאמץ תפיסת עולם, לפיה החוסך אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרש לבחירת האיזון האופטימלי בין תשואה לסיכון ובעצם יצר ניהול השקעות מותאם גיל לצד ניהול מסלולים מתמחים, כגון מסלול מניות.
עד השנים האחרונות, רוב הגופים המוסדיים ״שיחקו באותו מגרש״ במסלול המנייתי:
ניהול הרכיב היה בפועל על כ70% מנכסי הקרן, מאחר וקרנות הפנסיה נהנות מאג״ח מיועד מסוג ״ערד״ בשעור של כ30% (כ28% לעמית פעיל) בריבית של 4.86% . ההשוואת ביצועים ואיכות הניהול היתה אפשרית.
בשנים האחרונות, עקב ביצועים מרשימים של המדד האמריקאי המוביל, החל ביקוש למסלול מחקה מדד SP500. מרבית הגופים אכן יצאו עם המסלול הנ״ל, אך בניגוד לניהול השקעות אקטיבי, הגופים נאלצו להתמודד עם ציפיה של המשקיע לקבל (ככל שניתן) את תשואת המדד.
30% באג״ח מיועד בריבית קבועה יש בו כדי להביא להפרש עקיבה משמעותי (לטוב ולרע).
רוב המוסדיים בחרו לנהל את המסלול כפי שמנוהלים המסלולים האקטיביים (חשיפה של 70% למניות) וחלק מהגופים יצאו עם מסלול ממונף פאסיבי, כך שמעבר לריבית הקבועה המתקבלת מאג״ח המיועד, החשיפה לאפיק המנייתי היא על 100% מנכסי הקרן.
כיצד הדבר מתבצע והאם יש הבדל באופן ההתכסות?
במסלולים הרגילים, לאחר רכישת אג״ח ערד, תאורטית ניתן להיחשף למדד באמצעות קרן סל בדמי ניהול אפסיים (בפועל הדברים יותר מורכבים) תשואת הקרן הצפויה היא של 70% מתשואת המדד במונחי מטבע מקומי (אין נטרול) + 1.45% (30% מ4.86%).
מה קורה במסלולים הממונפים?
כאן ניהול החשיפה קצר יותר מורכב. כדי להגיע לחשיפה של מעבר ל70% הקרן רוכשת חוזים עתידיים (הצמדה סינטטית) על המדד. אגב, תשואת החוזים תהיה בהכרח נמוכה מתשואת המדד בגובה הריבית הגלומה בחוזים.
ניקח דוגמא מספרית נכון להיום:
◀︎תשואת אג״ח מיועד על כ30% מהנכסים +1.45%
◀︎חשיפה מט״חית (הפרש דולר שקל לשנה) 0.75%+
◀︎ 70% מזומן (60% ליתר דיוק, 10% אצל הברוקר ללא ריבית כבטחונות) 0.3%
◀︎ עלות רכישת החוזים 0.55%-
כלומר, בנקודת הזמן הנוכחית, כל עוד עלות רכישת החוזים נמוכה מהריבית שניתן לקבל מהאג״ח המיועד - ניתן להשיא תשואה עודפת של כ1.95%
אגב, האם ניתן להגיד שבבחירה של מסלול חשוף 100% אנו מוותרים על ״הגנה״ של אג״ח מיועדות? התשובה היא לא.
כעת, בחירת המסלול כעת צריכה להתבצע תוך התאמה לפרופיל הסיכון של הלקוח וכל עוד ההשוואה והשוני בין הקרנות ברור - ניתן לבצע בחירה מושכלת.
רלי בן שבת - מתכננת פיננסית
