איזה שינויים חווה שוק הפנסיה בשנת 2021

דוח הממונה על שוק ההון ל-2021 שהתפרסם ערב ראש השנה מספק הצצה מעניינת לשינויים שעבר שוק החיסכון ארוך הטווח בשנה החולפת. מי מהגופים בלט ולאן זרמו הכספים ערב השינוי בתנאי המקרו ותחילת הירידות? ארבע הערות שעולות מדו"ח הממונה על שוק ההון:

מספר קרנות הפנסיה הפעילות בשוק ירד בשנת 2021 ל-32, אחרי שב-2020 מספר הקרנות עמד על 36. שתי קרנות הפנסיה של הלמן אלדובי – המקיפה והכללית – מוזגו למיטב דש, ושתי קרנות הפנסיה של פסגות – מוזגו להראל. עם זאת כדאי לציין שכבר ב-2022 הוקמו קרנות חדשות על ידי מור ואינפיניטי – לאחר שאלו זכו במכרז האוצר להקמת קרנות פנסיה ברירת מחדל. סך ההפקדות לקרנות הפנסיה החדשות הסתכם ב 50 מיליארד שקלים, עליה של 12% משנת 2020. החלק העיקרי של ההפקדות הגיע לקרן הפנסיה הותיקה מנורה מבטחים, שאוחזת בנתח שוק של 26.7%. אליה זרמו 13.3 מיליארד שקלים מההפקדות, אך הצמיחה שלה משנה שעברה היתה מתונה מאוד והסתכמה ב-5.6%. הקרנות שהציגו את הזינוק הגדול ביחס לשנה הקודמת היו הקטנות יותר: אלטשולר שחם שהציגה זינוק של 76.2% בהפקדות שהסתכמו ב-4.1 מיליארד שקל, הפניקס שהציגה זינוק של 20.8% עם הפקדות שהסתכמו ב-5.2%, והשיגה לראשונה נתח שוק דו ספרתי בשוק הפנסיה עם 10.5%, ואילון מיטב עם זינוק של 36.7% בהפקדות. מבחינת נתחי שוק שלוש הקרנות הגדולות: מנורה, הראל ומגדל נמצאות במגמה של קיטון בנתח השוק שלהן, ולאחר מכן, קרן הפנסיה של כלל מראה יציבות יחסית עם נתח שוק של 13.1%. קרנות הפנסיה החדשות מנהלות סך של 576 מילארד שקלים, ולראשונה היקף הנכסים המנוהל בהן עבר את היקף הנכסים המנוהל בביטוחי המנהלים.

ב-2021 נרשמה ירידה בדמי הניהול הממוצעים כמעט בכל מכשירי החיסכון – למעט דמי הניהול מהצבירה בביטוחי המנהלים, שרשמו עליה לאחר מספר שנות ירידה. דמי הניהול מהצבירה בביטוחי המנהלים הסתכמו ב-0.89%, לעומת 0.86% ב-2020. דמי הניהול מהצבירה בקופות הגמל עמדו על ממוצע של 0.56%, ירידה קלה מאוד לעומת 2020 בה הממוצע עמד על 0.57%, ובקרנות הפנסיה הם עמדו על 0.18%, לעומת 0.19% ב-2020. ירידה משמעותית יותר היתה בדמי הניהול מהצבירה: בביטוחי החיים היא עמדה ב-2021 על על 2.3% לעומת 2.37% בשנת 2020, בקרנות הפנסיה הם עמדו על 1.82% בממוצע, לעומת 1.95% בשנת 2020, ובקופות הגמל, בהן לא נפוצה גביית דמי ניהול מההפקדות, הממוצע עמד על 0.1%, לעומת 0.25% בשנת 2020.

בתחילת שנת 2023 הולך להיות שינוי דרמטי במודל דמי הניהול של קרנות הפנסיה, ולאחר מיום היווסדן הן יכלו לגבות דמי ניהול מהנכסים המנוהלים ומהצבירה בלבד, הן תוכלנה, ממש בדומה לביטוחי המנהלים בעבר, לגבות גם דמי ניהול מהרווחים – כלומר, להתחלק עם העמית בתשואה שהיא משיגה עבורו. דבר זה על פי מחקרים אקדמאיים אמור ליצור זהות אינטרסים בין הגוף המנהל לעמית, ולדחוף לכך שהקרן תשיג עבורו תשואה גבוהה יותר, ממנה היא התנה – אך זה יצטרך לעמוד במבחן תוצאות המציאות.

 בשנת 2021 חל גידול של 186.4% במקבלי הקצבאות בקרן של אלטשולר שחם. זינוק של 51.5% חל בקרן של מיטב. גם ביתר הקרנות ניכרת עלייה משמעותית במספר מקבלי הקצבאות, אך לא בשיעורים כאלו חדים. כך, בהראל והפניקס חל גידול של 24.4% ו-23.3% בהתאמה, ובמגדל כלל ומנורה, שהן קרנות ותיקות עם שיעור מקבלי קצבה גבוה יחסית, חל גידול של 16.6% 13% ו-11.6% בהתאמה. איך ניתן להסביר את הזינוק המשמעותי באלטשולר ובמיטב? אלו קרנות צעירות, עם חוסכים שהצטרפו בשנים האחרונות, כלומר אין להן מסה של חוסכים לאורך השנים, שהבשילו איתן עד לפרישה. אבל, אלטשולר ומיטב, כקרנות נבחרות, הציעו לפורשים תנאים טובים יותר מקרנות אחרות, ובכלל זה דמי ניהול של 0.3% מהצבירה לאחר הפרישה לעומת 0.5% שנוהג בשוק, וחוסכים שטרחו לעשות שופינג קצבאות בטרם צאתם לפרישה, ניידו אליהן את הכספים מספר חודשים לפני תחילת קבלת הקצבה, ובמהלך השנה החלו לקבל מהם קצבה. נזכיר שמהרגע שהחוסך מתחיל לקבל קצבה מגוף מנהל מסויים, לא ניתן לנייד יותר את הכספים והוא ישאר אצל אותו גוף מנהל למשך כל ימי חייו.

מעניין לראות את ההשוואה בין פרמיות הביטוח שמציג אגף שוק ההון – במסגרת הדו"ח הם בדקו מהם ההבדלים בין הפרמיות השונות לביטוח חיים לגבר, בן 35, שאינו מעשן, עבור ביטוח של מיליון שקלים ל-30 שנה. בין התשלום הראשון הזול ביותר ב-AIG, לתשלום הראשון הגבוה ביותר בהראל, היה פער של 25%. אבל יתרה מכך – בין התשלום השנתי של הזול ביותר לבין היקר ביותר היה הבדל של 35%, כאשר לאורך כל תקופת הביטוח, בין היתר גם בשל התפתחות הפרמיות בשל הגיל, ההבדל בפרמיות עמד על 28.6 אלף שקלים. לעיתים נדמה שביטוחי חיים הם מוצר גנרי, אבל מסתבר שגם במוצר זה השוואה של הצעות שונות מאפשרת להגיע לחיסכון משמעותי, בטח כאשר מדובר במוצר שבו הפרמייה משתלמת לאורך שנים. נציין כי כאשר מדובר בביטוח חיים באמצע שנות ה-60 לחיים (בדוגמא נלקח גבר בן 35 שרכש ביטוח ל-30 שנים), כדאי לערוך בכל מקרה בחינה האם יש צורך בביטוח החיים, והאם העלות כדאית.