אלכס זבזינסקי, מיטב דש » מה אומר מדד אמון הצרכנים הישראלי?

בעקבות עליית התשואות הארוכות עלה שיפוע העקום האמריקאי בחודש האחרון

 

 
אלכס זבזינסקי, כלכלן ראשי מיטב דשאלכס זבזינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש
 

אלכס זבזינסקי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/04/2015

עיקרי הדברים 
  • מדד אמון הצרכנים בישראל עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2012. שיפור באמון צפוי לתמוך בצריכה הפרטית.

  • לפי סקר הערכת מגמות בעסקים, חל שיפור חד במצבו של ענף הבנייה. לעומת זאת, החברות במגזר התעשייה היו פסימיות יותר, בעיקר בקשר להזמנות ליצוא. 

  • מגמה לא אחידה ניכרת ביצוא התעשייתי, תוך עלייה ביצוא של תעשיות טכנולוגיה עילית. בעולם ניכרת האטה בהתרחבות סחר החוץ, כאשר קצב צמיחת היבוא אל המדינות המפותחות עלה לראשונה על זה של המתפתחות.

  • בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בישיבתו השבוע. הסיכוי לשינוי בריבית או לצעדים אחרים בחודשים הבאים די נמוך.

  • הנתונים באירופה ממשיכים להשתפר ולאחרונה עלה קונצנזוס תחזיות הצמיחה לכל המדינות הגדולות באירופה. 

  • לפי התנהגות השווקים, נראה שהנזק מהפרישה האפשרית של יוון מגוש האירו אינו צפוי להיות גדול מדי בנסיבות הקיימות לעומת הערכות העבר.

  • נתוני הזמנות מוצרי בני קיימא המאכזבים חיזקו הערכה שצמיחת המשק האמריקאי ברבעון הראשון תהיה נמוכה.

  • השבוע תתקיים ישיבת הריבית האחרונה של ה-FED בה לא קיים סיכוי להעלאת הריבית. 

  • הסיכוי להעלאת הריבית בארה"ב בהמשך השנה, עלייה בציפיות האינפלציה ובלימת ירידת התשואות באירופה פועלים לעלייה בתשואות הארוכות בארה"ב. בעקבות עליית התשואות הארוכות עלה שיפוע העקום האמריקאי בחודש האחרון.
המלצות מרכזיות
  • אנו ממליצים על מח"מ התיק של כ-3 שנים. 

  • אנו ממליצים להחזיק מח"מ ארוך יותר ברכיב הצמוד של התיק ומח"מ קצר יותר באפיק השקלי.

  • אנו ממליצים לצמצם את החשיפה לאג"ח הקונצרניות בדירוגים מתחת ל-A ולהגדיל את החשיפה לבנקים.

מאקרו ישראל.

שיפור בסנטימנט הצרכני צפוי להוביל להמשך גידול בצריכה הפרטית

מצב הצרכנים בישראל ממשיך להשתפר. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס עלה לרמות שהיו לאחרונה בשנת 2012. אומנם בקרב המדינות החברות ב-OECD רק ביוון, הונגריה ופורטוגל אמון הצרכנים נמוך יותר מאשר בישראל, אך אצלנו עלה המדד בשנה האחרונה בשיעור גדול יותר מאשר ברוב המדינות החברות בארגון, למעט מדינות דרום אירופה.

בשנה האחרונה עלה משקל משקי הבית שמנהלים תקציב מאוזן  או מצליחים לחסוך מדי חודש. לעומת זאת, משקל משקי הבית שהתקציב שלהם בגירעון נמצא במגמת ירידה.
 
שיפור בסנטימנט הצרכנים צפוי להמשיך ולתמוך בצריכה הפרטית במשק.

ענף הבנייה מציג שיפור ניכר בפעילות. ענף התעשייה מתנדנד בין התרחבות להתכווצות

סקר הערכות מגמות בעסקים הצביע אומנם על שיפור במאזן הכולל, אך עם שונות בין הענפים. בענף התעשייה והמסחר הקמעונאי ההערכה ירדה, בענף הבנייה והשירותים היא דווקא עלתה. ענף הבנייה בלט לטובה במיוחד עם שיפור ניכר בתחזיות לפעילות החברות לשיא מאז תחילת הסקר בשנת 2013. בתעשייה ירדו התחזיות לגבי הזמנות ליצוא והייצור.  לפי מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים, הפעילות בתעשייה עברה להתרחבות בחודש מרץ לאחר שהמדד עלה ב-1.5 נקודות ל-50.2 תוך שיפור בביקושים המקומיים, אך ירידה בביקושים ליצוא.

ירידה בביקושים במדינות המתפתחות מאטה סחר החוץ בעולם, כולל בישראל: ממצאי סקר הערכות בענף התעשייה ומדד מנהלי הרכש מהדהדים בנתוני סחר החוץ שהתפרסמו בשבוע שעבר. ניכרת עלייה ביצוא תעשיות טכנולוגיה עילית ומסורתית. לעומת זאת, בענפים האחרים היצוא ממשיך לרדת. בלט גידול ביצוא ענפי הרכיבים האלקטרוניים, המחשבים והציוד האלקטרוני והתרופות. לעומת זאת, בענף הכימיקליים היצוא ירד בחדות, ככל הנראה בהשפעת השביתה במפעל כיל.

בחינת היצוא ללא ענף הכימיקליים מראה שהיצוא בדולרים ירד בחודשים מרץ ופברואר ביחס לרמה הגבוהה של חודש ינואר. חולשה מסוימת ביצוא בענפים רבים יכולה להיות מוסברת לאו דווקא בהתחזקות השקל, אלא בהאטה בסחר העולמי בחודשים האחרונים, למרות השיפור בכלכלת אירופה.

יבוא למדינות המתפתחות מתמתן כנראה בגלל האטה בסין, ברזיל ורוסיה. קצב הגידול ביבוא למדינות המתפתחות נמצא בהאטה, בשעה שהיבוא למדינות המפותחות דווקא מתגבר. בחודש מרץ קצב הגידול של היבוא ב-12 החודשים האחרונים למדינות המפותחות עלה לראשונה על זה של המתפתחות.
לפי הנתונים השוטפים של סחר החוץ, קצב הצמיחה ביצוא בשקלים הואט ברבעון הראשון ביחס לרבעון הקודם. בסה"כ התפתחות היצוא מישראל תואמת את ההתפתחות בסחר החוץ בעולם ולא בהכרח משקפת פגיעה בתחרותיות התעשייה בישראל. היבוא של חומרי הגלם, מוצרי ההשקעה ומוצרי הצריכה עלה בחודש מרץ ביחס לחודשיים הראשונים של השנה. נזכיר, שהיבוא עלה בחדות בחודש דצמבר בעיקר בגלל יבוא הרכבים.

מאקרו חו"ל

לאחרונה עודכנו כלפי מעלה תחזיות הצמיחה לשנת 2015 של קונצנזוס הכלכלנים לכל המדינות האירופאיות הגדולות, כאשר ספרד מובילה עם התחזית לצמיחה של 2.8%. אם תחזיות לאירופה עולות, אז לארה"ב הקונצנזוס נהיה דווקא פסימי יותר. עדיין, התחזית לארה"ב עומדת על 2.8%, שיעור כפול לעומת התחזית המשופרת באירופה.
 
כצפוי, הפגישה של שרי האוצר באירופה בקשר לסיוע ליוון הסתיימה ללא החלטות. הפתרון לא נראה קרוב והסיכון לחדלות פירעון ביוון, שנמצאת במצוקה תקציבית, כפי שהעידה הוראת רוה"מ להעביר כספים מהמחוזות לבנק המרכזי בשבוע שעבר, עולה. חדלות פירעון לא בהכרח תוביל לפרישתה מגוש האירו, אך הדברים עלולים להתגלגל לשם במהירות. למרות העלייה בסיכון, זה לא מורגש כל כך בשווקים. הבורסות באירופה עלו בשבוע האחרון ותשואות האג"ח של מדינות דרום אירופה ירדו. יתכן ועזיבת יוון  בשלב הנוכחי אינה נתפסת כלל כאירוע בעל השלכות חמורות על הכלכלה והשווקים ע"י המשקיעים. 

מדדי מנהלי הרכש הראשוניים באירופה, הן בענף השירותים והן בתעשייה, נחלשו במקצת בחודש אפריל. לעומת זאת, סקרי הסנטימנט העסקי באירופה של מכון ה-ZEW, וה-IFO היו חזקים. לפי הסקרים, צפוי המשך שיפור בצמיחה הכלכלית באירופה בחודשים הבאים .  

לעומת זאת, בארה"ב עיקר האכזבה הייתה מנתוני הזמנות של מוצרי בני קיימא, בעיקר מהזמנות מוצרי השקעה ע"י החברות אשר יורדות כבר שישה חודשים ברציפות בשיעור מצטבר של כ-7%. לראשונה מאז שנת 2012, היקף המשלוחים של מוצרי השקעה היה גבוה יותר מהיקף ההזמנות (ראו תרשים 1). מצב זה נובע להערכתנו מרמת מלאים גבוהה שהצטברה בענפי התעשייה והמסחר. 

השבוע צפויים להתפרסם הערכות ראשונות לצמיחה במשק האמריקאי ברבעון הראשון (ב-29/4, בוקר של יום החלטת הריבית של ה-FED). לפי קונצנזוס החזאים בבלומברג, הצמיחה תסתכם ב-1.0% בלבד, לעומת שיעור של 2.2% ברבעון הרביעי, זאת לאחר צמיחה של 4%-5% ברבעונים השני והשלישי בשנת 2014. לפי התחזית המבוצעת ע"י שלוחת ה-FED  באטלנטה (GDPNow) על סמך המודל המבוסס על הנתונים השוטפים, הצמיחה תהיה 0.1% בלבד. צפויה ירידה חדה בקצב הצמיחה בצריכה הפרטית. גם הירידה בהזמנות מוצרי השקעה ע"י החברות, שהצגנו קודם, תתרום לירידה בצמיחה.

שווקים.
בנק ישראל יעדיף להמשיך ו"לאיים" בנקיטת צעדים לא שגרתיים מאשר לממשם בפועל בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו השבוע. להלן הנימוקים העיקריים:
  • הנתונים הכלכליים במשק ממשיכים להצביע על התרחבות בפעילות

  • בשבוע האחרון השקל נחלש במקצת ביחס לסל המטבעות ובסה"כ התנהגותו ביחס לדולר לא הייתה שונה מהתנהגות  הדולר בעולם. אין לחצים ספקולטיביים על השקל שבנק ישראל יכול להשפיע עליהן. לכן, לכל צעד שלו תהיה השפעה לטווח הקצר בלבד, כפי שהיה כל פעם במקרה של הורדת הריבית בישראל בשנה האחרונה.

  • מחירי הנפט עלו מתחילת החודש בכ-17% במונחים שקליים וצפויים להוסיף כ-0.2% למדד של חודש מאי. העלנו את התחזית למאי ל-0.3%.

  • מלחמת המטבעות נרגעה במקצת לעת עתה. בחודש אפריל רק ארבע בנקים מרכזיים בעולם, כולם במדינות קטנות, הורידו את הריבית (ג'מייקה, הונגריה, סרי לנקה וסרביה)  בהשוואה ל-10 בנקים בחודש מרץ.

  • ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח עלו בחודש האחרון (ראו תרשים 13). גם ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 החודשים הבאים עלה מ-1.0% בחודש הקודם  ל-1.1% החודש.

  • כמות הכסף במשק עלתה בשנה האחרונה בשיעור של 48.4% (לעומת 39.2% לפני חודש) הגבוה ביותר מאז המשבר בשנת 2008 והגבוה ביותר בעולם (ראו תרשים 14). 

  • נתוני שוק הנדל"ן מצביעים על המשך התנפחות בועת המחירים והאשראי ואף בקצב מואץ.

  • מדד תל בונד 60 עלה מאז הודעת הריבית האחרונה כמעט ב-1.0%, תוך ביקושים חזקים של הציבור באמצעות קרנות הנאמנות (רק במחצית הראשונה של החודש גייסו קרנות מסורתיות כ-2.5  מיליארד ₪, כשני שליש הופנה לקרנות האג"חיות בישראל)

  • מעתה כל החלטה שיקבל בנק ישראל לשינוי המדיניות מכניסה אותו לשטח לא מוכר של הכלים הלא שגרתיים. לכן, רף התנאים להחלטה מסוג זה אמור להיות גבוה יחסית. עדיף לבנק ישראל "לאיים" בנקיטת צעד כלשהו מאשר להסתכן במימושו.
אנחנו מעריכים שהסיכוי להורדת ריבית נוספת בחודשים הבאים נמוך.

השבוע תתקיים ישיבת הריבית האחרונה של ה-FED בה אין סיכוי להעלאת הריבית

ביום רביעי תתקיים ישיבת הועדה המוניטארית של ה-FED. הישיבה הקרובה נמצאת מחוץ "לטווח" המועדים בהם הריבית בארה"ב עשויה לעלות, אשר על פי ההערכות, מתחיל מהישיבה הבאה בחודש יוני. יחד עם זאת, לפי החוזים על הריבית, הסיכוי שהריבית תעלה בחודש יוני עומד כעת על כ-5%. אפילו הסיכוי שבחודש דצמבר הריבית תהיה גבוהה מרמתה היום עומד על כ-50% בלבד (ראו תרשים 15).

יחד עם זאת, התמונה יכולה להשתנות ובמהירות. כפי שניתן לראות בתרשים 15, ההסתברות לעליית הריבית בחודשים ספטמבר או דצמבר ירדה בתוך חודשיים בלבד בכ-25%-30% בעקבות הנתונים הכלכליים החלשים בארה"ב. שינוי חיובי בנתונים שצפוי להערכתנו לקרות בחודשים הקרובים, כפי שקרה בשנים האחרונות במעבר מהתחלה לאמצע השנה, עשוי לשנות הערכות ותחזיות הריבית. 

למרות החולשה בנתונים, מתחזקים הגורמים הפועלים לעליית התשואות הארוכות בארה"ב 

בתקופה האחרונה מתרחשת בארה"ב עלייה מתונה בתשואות הארוכות. אם תשואת האג"ח האמריקאית ל-5 שנים ירדה בחודש האחרון ב-0.05%, אז התשואה ל-30 שנה עלתה ב-0.14%, מתוכם 0.09% בשבוע האחרון. כתוצאה מזה, שיפוע העקום האמריקאי בין 5 ל-30 שנים עלה בעקביות בשבועות האחרונים.

עליית מחירי הנפט בארה"ב בחודש האחרון הסתכמה בכ-20%, מה שתורגם לעלייה של כ-0.15%-0.20% בציפיות האינפלציה.  כמו כן, גם קצב מדד מחירי הליבה ללא הנפט והמזון עלה.

מלבד העלייה בציפיות האינפלציה, גם עליית תשואות האג"ח הארוכות באירופה, במיוחד בשבוע האחרון, סייעו לתמוך בתשואות האמריקאיות, למרות האכזבות הרבות בנתוני המאקרו בארה"ב. תשואת האג"ח ל-10 שנים בגרמניה עלתה ב-0.08% ושל צרפת ב-0.06%. זאת העלייה השבועית הראשונה של התשואות בגרמניה מאז תחילת תוכנית הרכישות של ה-ECB. התייצבות ואף עליית התשואות באירופה תקטין לחצים לירידת התשואות בשוק האג"ח האמריקאי. 

אנו מעריכים שבמבט לחודשים הקרובים תשואות האג"ח בארה"ב יהיו גבוהות יותר. לפי המחקרים שפורסמו ע"י הגופים הבינלאומיים השונים בתקופה האחרונה, תחילת העלאות הריבית בעבר בארה"ב התרחש בד"כ תוך עליות יחסית חזקות של תשואות האג"ח הארוכות.

בתוך המכפיל הכולל של מדד S&P500 קיימת שונות גבוהה בין הסקטורים

דוחות החברות לרבעון הראשון בארה"ב שהתפרסמו עד עתה (כ-40% מהחברות) לא היו עד כדי כך חלשים כפי שציפו. לפי תחזיות האנליסטים מסוף חודש מרץ, רווחי החברות היו צפויים לרדת בכ-5.8%. בינתיים, התחזיות עודכנה לירידה של 2.9%. כ-77% מהחברות הכו את תחזיות הרווח וכ-49% את תחזית המכירות, בדומה לרבעון הקודם.

במיוחד בלטו לטובה בשבוע האחרון מניות מגזר הטכנולוגיה, כגון Google, Microsoft, IBM, Amazon שתוצאותיהן הפתיעו לטובה והמניות עלו בשיעורים חדים יחסית. מדד ה-NASDAQ בעל נוכחות גדולה של החברות השייכות למגזר הטכנולוגיה עלה אומנם לשיא של כל הזמנים, אך המכפיל החזוי שלו רחוק מהרמות שהיה בהם באמצע שנות ה-2000, בלי בכלל לדבר על תקופת בועת הדוט.קום.


הכותב הינו כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x