איילת ניר, יצירות: עדיף ליוון לפרוש מגוש האירו ולצאת לדרך חדשה

נתוני התעסוקה שפורסמו ביום חמישי מספקים מסרים סותרים ביחס למועד שבו צפויה הריבית לעלות.

מחד, הם מצביעים על גידול במספר המועסקים ועל ירידה בשיעור האבטלה לרמה הקרובה לרמה שהפד הגדיר כ"תעסוקה מלאה", מנגד, הירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה והעדר סימנים לעליה בשכר, עשויים להצביע על כי לשוק העבודה יש עוד מקום לצמוח לפני שיגיע למלוא כוחו.

האם הפד ימתין עד לאישור החוק החדש בנוגע לתשלום בגין שעות נוספות ? – קשה לומר. אך יש לזכור כי יו"ר הפד אמרה בעבר, כי עליית השכר אינה מהווה תנאי מקדים לעלייה בריבית.

בשווקים ניתן משקל רב יותר לנתוני השכר על פני הירידה בשיעור האבטלה, דבר שבא לידי ביטוי בחולשת הדולר ובירידה בתשואות האג"ח. עם זאת, ההחלטה מתי להעלות את הריבית תושפע בטווח הקצר לא רק מהמשתנים המקרו כלכליים, כי אם גם מההשלכות של החלטת יוון היום, על הכלכלה העולמית ועל השווקים הפיננסיים.

אנו מוסיפים להעריך, כי הפד מעוניין להעלות את הריבית כבר בספטמבר, ולו בשביל לעשות את הצעד הראשון ולבחון את השפעותיו על הכלכלה ועל השווקים (תוך ניסיון למתן ככל האפשר את ההשפעה). עם זאת, יש לצפות כי בפד ימתינו להתבהרות התמונה בגזרה היוונית לפני שיקבלו כל החלטה, בשל חוסר הרצון להכניס משתנה נוסף של אי ודאות לשווקים. 

היום הולכת יוון למשאל עם. הבחירה כאמור, גם עבור אלו המבינים במה מדובר, אינה קלה, וטומנת בחובה שנים של קשיים כלכליים, קשים יותר או פחות. 

ההצעה של האיחוד האירופאי אינה טובה, משום שהיא אינה מאפשרת שמיטת חובות או דחיית תשלומים, ודורשת צעדים קשים, שחלקם פוגעים בפוטנציאל הצמיחה של המשק היווני. למעשה, הישארות יוון במסגרת גוש היורו (ללא יכולת לפחת את המטבע וליצור העדפה לתוצרת המקומית), תוך ביצוע צעדי צנע קשים ומחויבות לתשלום החובות שנצברו עד כה – אינה מאפשרת כל מסגרת של צמיחה ברת קיימא, שלאורך זמן תאפשר ליוון לעמוד על הרגליים. זו הסיבה שבשלה רבים ביוון מעדיפים לפרוש מגוש היורו. אם יבחרו תושבי יוון להסכים להצעה האירופאית, סביר להניח כי הם יצטרכו לבחור בממשלה חדשה שתיישם את התוכנית כפי שהוכתבה או אחת אחרת דומה לה.

אם יבחרו היוונים לדחות את ההצעה האירופאית, הרי שעומדות בפניהם שנים לא קלות. שנים של מצוקה: מיתון קשה, שחיקה של כוח הקניה (אינפלציה), עליה בשיעור האבטלה, עוני ועוד. אך בשונה מהאלטרנטיבה הראשונה, אפשרות זו תאפשר ליוון למחוק חובות, לייצר עדיפות למוצרים ושירותים מקומיים שיתמכו בצמיחה, להשאיר את העבר מאחוריה, ולצאת לדרך חדשה עם אור בקצה המנהרה.

הסקירה כוללת בחינה של פשיטת הרגל ברוסיה ב- 1998 תוך הקבלה ליוון של היום, ושל הגורמים להתאוששות רוסיה מהמשבר.

מנגד, הירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה והעדר סימנים לעליה בשכר, עשויים להצביע על כי לשוק העבודה יש עוד מקום לצמוח לפני שיגיע למלוא כוחו. למעשה, למרות ששיעור האבטלה במשק גבוה רק במעט מהרמה אותה הגדיר הפד כרמה של תעסוקה מלאה (5.2%-5.0%), אנו לא רואים סימנים לעליה בשכר. 

עובדה זו תומכת בדעת רבים לפיה, שיעור האבטלה של תעסוקה מלאה במשק האמריקאי נמוך מהרמה שנקבעה על ידי הפד, יש הטוענים כי הוא יותר קרוב ל- 4% מאשר ל- 5%. אם נכון הדבר, הרי שיש מקום לשיפור נוסף בשוק העבודה לפני שיוחלט על העלאת הריבית במשק.

האם הפד ימתין עד לאישור החוק החדש בנוגע לתשלום בגין שעות נוספות ? – קשה לומר. אך יש לזכור כי יו"ר הפד אמרה בעבר, כי עליית השכר אינה מהווה תנאי מקדים לעלייה בריבית.

בשווקים ניתן משקל רב יותר לנתוני השכר על פני הירידה בשיעור האבטלה, דבר שבא לידי ביטוי בחולשת הדולר ובירידה בתשואות האג"ח (תשואת האג"ח ל- 10 שנים ירדה ב-3 נ"ב, בעוד תשואת האג"ח לשנתיים, הרגיש יותר לריבית הפד, ירדה ב-6 נ"ב). עם זאת, ההחלטה מתי להעלות את הריבית תושפע בטווח הקצר לא רק מהמשתנים המקרו כלכליים (המצביעים על המשך ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית, בדגש על הצריכה הפרטית), כי אם גם מההשלכות של החלטת יוון היום, על הכלכלה העולמית ועל השווקים הפיננסיים.

אנו מוסיפים להעריך, כי הפד מעוניין להעלות את הריבית כבר בספטמבר, ולו בשביל לעשות את הצעד הראשון ולבחון את השפעותיו על הכלכלה ועל השווקים (תוך ניסיון למתן ככל האפשר את ההשפעה). עם זאת, יש לצפות כי בפד ימתינו להתבהרות התמונה בגזרה היוונית לפני שיקבלו כל החלטה, בשל חוסר הרצון להכניס משתנה נוסף של אי ודאות לשווקים. האם אי הודאות תקטן עד ספטמבר ? – ימים יגידו. בהעדר אינפורמציה אחרת, אנו מוסיפים להעריך כי הריבית תועלה כבר בספטמבר.

יוון הולכת למשאל עם. היום. העם היווני יצטרך להצביע האם הוא בוחר לאמץ את התנאים שהציגו קרן המטבע הבינ"ל, האיחוד האירופאי והבנק המרכזי האירופאי (המכונים "הטרויקה"), כדי לשחרר את מיליארדי האירו הממתינים בקרנות הסיוע, או שהוא בוחר לדחות את ההצעה, צעד שעשוי להוביל בסופו של דבר לפרישה מגוש היורו.

בשבוע שעבר ציינו, כי מדובר בבחירה מהסוג של Lose-Lose Situation (המכונה גם No-Win Situation). זה מצב שבו לא משנה מה הבחירה – יוון מפסידה. שכן היוונים צריכים לבחור בין האפשרות להישאר בגוש היורו, דבר שיאלץ אותם לקבל את התכתיבים של הטרויקה וכנגזרת מכך לסבול בטווח הקצר, תוך שהסיכויים לשיפור בטווח הארוך יותר נראים מעטים מאי פעם, שכן בשנים שלאחר פרוץ המשבר, למרות צעדי צנע קשים בהם נקטה הממשלה הקודמת – לא חל כל שיפור בכלכלה, והיא הוסיפה להידרדר, לבין האפשרות לצאת מגוש היורו (Grexit) בחירה שתגרור משבר כלכלי-חברתי חמור במדינה שיכלול קריסה של המערכת הבנקאית, של סחר החוץ, הגירה החוצה, פשע, מיתון כלכלי, עליה חדה בשיעור האבטלה הגבוה גם כך, עוני ועוד, וסביר להניח גם משבר פוליטי.

בסקירה הנוכחית ננסה לבחון, מה קרה לרוסיה, לאחר נפילת הגוש הסובייטי, שהובילה בסופו של דבר לאותה פשיטת רגל ב- 1998, ומהם קווי הדמיון ליוון.

לרוסיה מיד לאחר התמוטטות הגוש הסובייטי, לא היתה קיימת גישה לשוקי האג"ח הבינ"ל. מאחר וכך, היא בחרה בדרך של הדפסת כסף, הרבה כסף על מנת לממן את הגירעון הגבוה שלה. אך על מנת להגביל את שיעורי האינפלציה, בחרה הממשלה להגביל את הצריכה הפרטית, באמצעות קביעת הקצבות למוצרי בסיס שונים כמו סבון, קורנפלקס, בשר, טבק, וודקה ועוד. התוצאה היתה: התפתחותו של שוק שחור.

מה הקשר ליוון, תשאלו. גם ליוון אין כיום גישה לשווקים הבינ"ל למימון הגירעון שלה או למחזור חובות מן העבר, ולכן היא תלויה בחסדיהם של האיחוד האירופאי, הבנק המרכזי האירופאי וקרן המטבע הבינ"ל. יש להניח כי אם יוון לא תגיע בטווח הקרוב להסכמה עם הנושים (והדבר תלוי לא מעט בתוצאות משאל העם שיתקיים היום), מהר מאד יגמר הכסף במרתפי הבנקים, ובהעדר יכולת להדפיס יורו, תעבור הממשלה למערכת תשלום חלופית זמנית (תלושי מזון למשל) עד להדפסת הדרכמה, וזו לכשתודפס תאבד מערכה מהר מאד, ותפגע בכוח הקניה של הצרכנים, בדיוק כפי שקרה ברוסיה.

בחזרה לרוסיה. ילצ'ין פנה לקרן המטבע הבינ"ל, לבנק העולמי ולמשרד האוצר האמריקאי בבקשת סיוע לנוכח הקשיים עימם התמודדה הכלכלה לאחר נפילת הגוש הסובייטי. הרפורמות הכלכליות עליהן הכריז ילצ'ין, בהתבסס על המלצות קרן המטבע הבינ"ל וכלכלנים אמריקאים מובילים (בהם לארי סאמרס) היו הרות גורל, והובילו את רוסיה למיתון כלכלי עמוק.

ב-1992 החליטה הממשלה כחלק מאותן רפורמות לבטל את הפיקוח על המחירים. אלא שהדפסת הכסף נמשכה, האינפלציה ברוסיה הגיעה לשיא של 2333.3% (!!) באותה שנה, והתמ"ג התכווץ ב- 14.5%. מספר העניים הלך וגדל בשל השחיקה בכוח הקניה, ועד למחצית שנות ה-90 מספר המתאבדים הלך וגדל לשיא. 

1. שמיטת חובות (צעד שיוון תוכל לבצע ככל הנראה רק לאחר פרישתה מגוש היורו)
   
   
2. פיחות חד ברובל שיצר העדפה לצריכת שירותים ומוצרים מתוצרת מקומית (שיפור כושר התחרות של היצור המקומי יתאפשר רק אם יוון תפרוש מגוש היורו ותחזור לדרכמה).
   
   
3. עליה במחירי הסחורות (החל מ- 2000 ועד 2008).

• דרוג האשראי של יוון הורד על ידי מודיס לאחר שיוון לא שילמה את חובה לקרן המטבע הבינ"ל. דירוג האשראי הופחת מ- Caa2 ל- Caa3.
  
  
• לראשונה מאז מאי 2014 נרשמה בשבוע האחרון עליה במספר אסדות הנפט בארה"ב.  
  
  
• הבנק המרכזי השבדי הפחית השבוע במפתיע את הריבית במשק והודיע על הרחבת תכנית רכישות האג"ח ב- 45 מיליארד קרונות נוספים החל מספטמבר ועד לסוף השנה. התוכנית הנוכחית כללה רכישת אג"ח בסך של 90-80 מיליארד קרונות עד לספטמבר. הבנק המרכזי ציין כי החלטתו נובעת מהתחזקות הקרונה ומהחשש פן הייסוף יפגע בהתאוששות האינפלציה במשק. הבנק רמז, כי במידת הצורך הוא ינקוט בצעדים נוספים. הריבית במשק הופחתה מרמה של 0.25%- לרמה של 0.35%-.