חכ אלי כהן צילום עמי ארליך
עידו אסייג
14/12/2016
מנוע השוואת מחירים ללקוחות הבנקים (Read Only) יושק, חרף התנגדות בנק ישראל תחילה, במטרה לקדם תחרות בין הבנקים הקיימים
הורחבה מסגרת פעילותם של מאגדי האשראי במטרה להוזיל את עמלות הסליקה לעסקים קטנים
ח"כ אלי כהן: "הרפורמה בבנקאות היא אחת הרפורמות החשובות שיאושרו במסגרת הכנסת ה-20, אם לא החשובה שבהן"
ועדת הרפורמות התכנסה הבוקר (ב') להמשך גיבוש הנוסח ולהצבעה בעניין החוק להגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית בקריאה שנייה ושלישית. הועדה הגיעה להסכמות במרבית סעיפי הצעת החוק וצפויה להצביע מחר על נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל מבוססת על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים שהוקמה על ידי שר האוצר, משה כחלון, ובראשה עמד עו"ד דרור שטרום.
מטרת הצעת החוק הינה הגברת התחרות במערכת הבנקאית, כאשר הסעיף המרכזי הינו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים מתוך הערכה שאלו יוכלו להוות בסיס ליצירת תחרות בשוק הבנקאי הריכוזי. כמו כן, הסרת חסמים לכניסת מתחרים חדשים, ומתן הגנות ינוקא לגופים הפיננסיים הקטנים והחדשים.
להלן עיקרי ההתאמות בחוק שאושרו היום:
-
במסגרת החוק נקבע שיושק ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להן חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים.
-
על רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, נקבע בחוק שבנקים יוכלו למכור שירותים אלו לגופים בנקאיים אחרים. כמו כן, על רקע החשש שמא הבנקים ימנעו ממכירת שירותי המחשוב, בידי שר האוצר תהיה האפשרות לחייב אותם למכור שירותים אלו במחיר שיקבע.
-
אושרו ההוראות לכניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים.
במסגרת הדיונים בוועדת הרפורמות הוחלט להכניס תיקונים מהותיים בשוק הסליקה שלא נכללו במסגרת הצעת החוק במקור. בעניין זה התייחס ח"כ אלי כהן: "הריכוזיות בשוק הסליקה בה פועלים 3 שחקנים בלבד, פוגעת בעסקים בכלל וביוקר המחייה בפרט. העסקים הקטנים והבינוניים משלמים עמלות סליקה הגבוהות בכ-70% מאלו של העסקים הגדולים, כאשר עלויות עמלות הסליקה מגיעות לעיתים לכדי 20% מהרווח. התיקונים בחוק נועדו להקל על העסקים ולסייע בהורדת יוקר המחייה". בעניין זה התבטאה בעבר הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, על פיה "הרשות מודעת לבעייתיות השוררת בשוק והטיפול בנושא עומד במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלה".
התיקונים לעיל מצטרפים לתיקונים שכבר אושרו:
נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. משמע, לא יהיה נתח שוק מובטח כך שרמת התחרות תגבר. כמו כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.
הפחתת מסגרות האשראי ב-50% תהיה מסכום של 5,000 ₪ ומעלה. זאת במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית.
במסגרת התיקונים לחוק בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.
חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.
במטרה להקל על לקוחות במעבר בין גופים פיננסיים, נקבע שאחריות על העברת הוראות הקבע של הלקוח תוטל על הגוף הפיננסי שאליו עובר הלקוח.
מסגרות האשראי ירדו ב-50% תוך 4 שנים ולא תוך שנתיים (כיון שהחברות יכולות להימכר בתקופה של עד 3 שנים).
נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים. בנוסף נקבעו הקלות לפעילות מאגדי אשראי, באופן שיפחית את עמלות הסליקה עבור עסקים קטנים.
עמלת הסליקה הצולבת, שנקבעה עד היום על ידי בנק ישראל באופן בלעדי, טעונה מעתה אישור שר האוצר וזאת על רקע רצון הועדה להפחית את עמלות הסליקה, ולהקל על העסקים בכלל ועל העסקים הקטנים והבינוניים בפרט.
חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.
הוועדה דנה היום בנושא חיוב הבנקים למכור שירותי מחשוב לגופים פיננסיים כדוגמת אגודות אשראי. יו"ר הוועדה הציע להסמיך את המפקח על הבנקים לשחרר בנק מחובתו למכירת שירותי מחשוב, אם המפקח יחשוב שהמכירה עלולה לסכן את יציבותו הפיננסית של הבנק. אנו לא רוצים לפגוע במערכת הבנקאית.
המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הציעה להוסיף עילת פטור נוספת של יציבות טכנולוגית. בר ביקשה שהסמכות של שר האוצר תהיה רק כאמצעי אחרון. אם השוק לא יפתח לתחרות ומשרד האוצר לא יקים את הרשת המחשבית הדרושה. בר סבורה שפרק זמן של שנתיים, זה משך זמן מינימאלי הנדרש להקמת התשתית.
ח"כ אראל מרגלית אמר בכעס "כמה עולה לבנק ישראל לקנות ח"כ? 18 חודשים זה הרבה זמן. מקימים פה תשתית תוך ששה חודשים, מה זה פה זימבבואה? לקראת סוף הדיון, ח"כ מרגלית התנצל בפני המפקחת על הבנקים ואמר שהוא הביע את דעתו המקצועית ולא התכוון להתייחס למפקחת.
ח"כ עיסאווי פריג' ביקש לקבל חו"ד מקצועית כמה זמן צריך לבנות תשתית ובהתאם לכך הוועדה תקבע את דעתה.
ח"כ חיים ילין שמתחילת הדיונים בהצעת החוק דחף לחייב את הבנקים למכור שירותי מחשוב אמר, "אני סבור שלא יקומו תשתיות תוך שנתיים ולא תהיה תחרות. החוק לא יכול לחכות שלוש שנים. מי שלא ירצה למכור, נכריח אותו. מישהו פה שכח למה אנו פה? החזירות בשוק הביאה אותנו לחוקק את החוקים האלו. גופים רבים פנו אלי, אף אחד לא ביקש לדבר איתי על תשתיות המחשבים מה שמוכיח שהמערכת לא תקום באופן עצמאי".
ח"כ יואב קיש טען שהבנקים לא יתנדבו למכור שירותים. קיש הציע לצמצם את המועד ל-18 חודשים. אחרת, שר האוצר יחייב את הבנקים למכור שירותים.
מנהל החטיבה האסטרטגית בבנק הפועלים מר ארז יוסף אמר "תשתיות המחשוב של הבנק נבנו בשנות ה-70, ואין לנו מידע שמאפשר לנו לקבוע כמה זמן ייקח לתת אירוח לגופים פיננסיים אחרים. זאת מפני שהמומחים לא יודעים כיצד לגשת למערכות באופן שלא נפגע בפעילות הסדירה של הבנק. הצעת החוק תציב אותנו מראש כמפרי חוק.
היועמ"ש של בנק לאומי עו"ד חנן פרידמן טען כי ההצעה תעודד את המדינה לא להקים תשתית. "המדינה לא תשים כסף כיון שלאחר שנה וחצי שר האוצר יחייב את הבנקים למכור שירותים. זו גזירה שלא ניתן לעמוד בה".
מנגד מר חיים צמח מחברת קרדיקס טכנולוגיות שלדבריו עוסק בתחום הקמת תשתיות מחשוב והקים את תשתית המחשוב של חברת ויזה כאל טען כי במערכות הקיימות, הבנקים לא יכולים למכור שירותי אירוח. זה יסכן את הפעילות של המערכות הקיימות. צריך להקים תשתית טכנולוגית חדישה, וניתן להקים אותה תוך שנה" אמר צמח.
ח"כ אלי כהן: "התיקונים במסגרת החוק נועדו להבטיח שכניסה של שחקנים חדשים לשוק תהיה אפקטיבית, כך שהשחקנים החדשים במערכת יוכלו להתפתח וליצור תחרות. הגדלת התחרות במערכת הפיננסית תוזיל את העמלות והריביות מצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן–בין באופן כללי ובין תחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
